החלטה בתיק בש 4299/05

1.         המבקשת עותרת למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם, לאחר שהואשמו בביצוע עבירות על פי פקודת הסמים המסוכנים.

            למשיב 1 מיוחסות שלוש עבירות שעניינן סחר בסם מסוכן ועבירה נוספת שעניינה החזקת סם שלא לשימוש עצמי (סה"כ ארבע עבירות במסגרת שלושה אישומים).

            למשיב 2 מיוחסת עבירה אחת בלבד שעניינה סחר בסם מסוכן.

2.         ב"כ המבקשת טענה  כי קיימות ראיות לכאורה, וכן כי קיימת עילת מעצר על פי חוק. בנוסף נטען כי כל חלופת מעצר איננה הולמת נסיבות המקרה. זאת בעיקר לנוכח סוג העבירה המרכזית המיוחסת למשיבים - סחר בסם, והעובדה כי למשיב 1 הרשעות קודמות כולל בעבירות סמים.

3.         ב"כ המשיבים טענו כי אף אם קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר, יש לבדוק אלטרנטיבה למעצר. הוצגו אלטרנטיבות ספציפיות והתייצבו מצהירים בבית המשפט.

            ב"כ משיב 2 התייחס לחלקו הקטן של משיב 2 בביצוע עבירת הסחר, ואף זאת - באישום הראשון בלבד. כן התייחס למהות העבירה המיוחסת למשיב 2 ולבעייתיות בחומר הראיות (על כך בהמשך).

4.         כידוע, בשלב הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, אמור בית המשפט לבדוק קיומן של ראיות לכאורה, שניתן יהיה להשתית עליהן הרשעה, במידה ותמצאנה מהימנות על ידי בית המשפט שידון בתיק.

מעיון בתיק המשטרה עולה כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב 1. התשתית הראייתית בעניינו מגוונת "ומוצלבת".

משיב זה, בגירסאותיו במשטרה, הרחיב את חזית המחלוקת, באופן שפועל לרעתו במישור הראייתי.

בענין משיב 2, כפי שכבר צויין, הסנגור התייחס  לבעייתיות בתשתית הראייתית. לדעתו, אפילו לפי עובדות כתב האישום ואליבא דגירסת המאשימה - לא ניתן לייחס למשיב 2 ביצוע עבירת סחר עצמאית, אלא לכל היותר - סיוע למשיב 1 (בענין זה סעיף 3 לאישום הראשון: "הודיע לה כי הוא שולח את נאשם 2 שיתן לה את הסמים", הדגשה שלי, י.א.).

מעבר לכך טען ב"כ משיב 2 כי התשתית הראייתית בעייתית אפילו במישור הסיוע, זאת מאחר ומחומר הראיות לא עולה מודעות מצידו של משיב 1 לענין היותו מסייע לביצוע עבירת סחר בסם. לגירסתו, משיב 2 קיבל ממשיב 1 מעטפה אטומה, מבלי שראה את תוכנה ומבלי שידע או שיכול היה לדעת דבר, מעבר לשליחות "תמימה" שהתבקש לבצע - מסירת מעטפה לצד ג', אלמונית, בתמורה לקבלת כסף.

הסנגור טען כי לא בוצעה פעילות חקירתית נקודתית, שהיה בה, אולי, כדי לתמוך בגירסת המבקשת במישור המודעות ( - כגון - ט.א. משקית הניילון).

לאחר שעיינתי בקפידה בחומר הראיות, אני מוצאת כי יש טעם בדברי הסנגור, בעיקר בענין זה שמשיב 2 שימש, לכל היותר, ידו הארוכה של משיב 1 בכל הקשור לארוע הראשון, נשוא האישום הראשון.

אשר לידיעה של משיב 2,  ליכולת לדעת ולמודעות - גם בענין זה קיימת בעייתיות מסויימת. למרות שמשיב 2 הצר את חזית המחלוקת וטען בחקירתו כי מסר מעטפה, אך לא ידע דבר בענין תוכנה - לא "חודדה" החקירה בנקודה  קריטית זו. ניתן היה, למשל, להשלים חקירת הסוכנת בענין צורת המארז שנמסר לה (מידת שקיפות, מספר אריזות המשנה). כן ניתן היה לבקש השלמת דו"ח תצפית באותו נושא. בדו"ח,  מסמך ז', לא נאמר דבר בענין מסירת חפץ כלשהו על ידי משיב 2 לסוכנת (נאמר רק כי האחרונה הוציאה דבר מה מכיס ימין).

במסמך ה' (דו"ח פעולה/תפיסה) מתוארת אריזת ניילון בסיסית ומעליה שתי אריזות שקופות. גם ממסמך ט' (פרטי תפיסת סם) עולה כי היתה שקית שקופה אחת, בתוכה שקית שקופה אחרת, והפנימית - אריזת ניילון סגורה (לא נרשם "שקופה").

יש להניח כי השוטרים היו מודעים לחשיבות תיאור שקיפות האריזה, שכן הקפידו  לציין כי שתי השקיות החיצוניות היו שקופות.

לעומת זאת, באשר לשקית הפנימית, שקית הבסיס, לא נרשם בשום מקום דבר בנושא השקיפות. בחוות דעת מטא"ר נרשם כי בתוך השקית המשטרתית המאובטחת היתה פיסת פלסטיק (שלא נבדקה) וכן אריזה סגורה מפלסטיק. לא נרשם דבר בענין שקיפות או אטימות הפלסטיק הפנימי.

ב"כ המבקשת טענה כי המדובב מסר שמשיב 2 סיפר לו כי מסר סם, ואף תאר את האירוע הנקודתי באופן פלסטי. אך, גירסתו של משיב 2 נמסרה למדובב, מטבע הדברים, לאחר שנעצר ולאחר שהוטחו בפניו פרטי האירוע. באופן זה - יתכן כי מסר למדובב כל מה שמיוחס לו על ידי המשטרה.

אינני מוצאת צורך להרחיב יותר בנושא זה, כאשר יש להניח כי יידון במהלך שמיעת התיק העיקרי.