החלטה בתיק בש 4279/07

בפני בקשה לעיון חוזר בכל הנוגע למעצרו של המבקש.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו 12 אישומים שונים בעבירות מירמה ובעבירות נוספות. ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים. ביום 16/7/07 ניתנה החלטה ע"י בית משפט זה, במסגרת ב"ש 2467/07, בה הורה בית המשפט על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים כנגדו. על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט העליון, בש"פ 6422/07. ביום 7/8/07 נדחה הערר.

יצויין, למען השלמת התמונה, כי ביום 25/7/07, לאחר שניתנה החלטת המעצר בבית משפט זה ובטרם נדון הערר בבית המשפט העליון, נגזר על המבקש עונש של 7 חודשי מאסר לריצוי בפועל, שתחילתם ביום 17/4/07. למעשה, רוב התקופה בה היה המבקש עצור עד לתום ההליכים, הוא גם היה אסיר בתיק אחר.

במסגרת בקשה זו טוען הסניגור כי הדיון בעניינו של העותר התארך באופן המצדיק את שחרורו ממעצר.לא אחזור על טיעוניו המפורטים, כפי שפורטו בכתב בבקשה וכפי שפורטו בעל פה בפני. יצוין, ועל כך אין חולק, כי למעשה מצוי התיק עצמו בתחילת שמיעה, כאשר בפועל החלה להעיד רק עדת תביעה אחת. המבקש עצור כבר למעלה מ- 7 חודשים. כתב האישום כולל מספר רב של עדים. עוד יצוין כי נקבעו במהלך חודש דצמבר הקרוב 8 ישיבות הוכחות, מרביתן של יום דיונים שלם.

צודק ב"כ העותר בטענתו העקרונית, כי השתהות בשמיעת המשפט מצדיקה עיון חוזר במעצרו של נאשם, זאת גם אם טרם חלפה תקופת תשעת החודשים למנין ימי מעצרו. מכאן, שעצם הבקשה לעיון חוזר היא בקשה שהוגשה כדין, במסגרת סמכותו של בית המשפט ומעילה המצדיקה עיון חוזר.

אלא, שבחינת השתלשלות העובדות מאז שהוגש כתב אישום מצביעה על כך שעיקר הסיבות לדחיית הדיונים היו עקב התנהלות ההגנה (ויצוין כי מדובר בעורכי דין קודמים של המבקש), אשר השהו את תחילת הדיונים, כפי שיפורט.

כתב האישום הוגש כאמור, ביום 9/5/07. בקשת המעצר נדונה בסמוך לאחר הגשת כתב האישום. מדובר בכתב אישום שכמות הראיות בו רבה. הסניגורים ביקשו בזמנו דחיה למועד הדיון בבקשת המעצר וכן דחיה למועד בו ישיבו תשובה מפורטת לכתב האישום. מועד מתן התשובה לכתב האישום נקבע ליום 20/8/07, אז הודיעו הסניגורים כי טרם הסדירו סופית את ייצוגו של הנאשם. במועד זה היו כבר קבועות 8 ישיבות הוכחות בפני כב' השופט גרשון. ביום 4/9/07 התקיימה ישיבת הקראה נוספת בפני כב' השופט גרשון, גם שם הודיעו הסניגורים כי הייצוג לא הוסדר וביקשו לעכב את תחילת שמיעת הראיות מסיבות שונות. התיק היה קבוע לשמיעת ראיות ליום 25/9/07. בסמוך למועד זה ביקשו הסניגורים כי השופט גרשון יפסול עצמו מלדון בתיק, מאחר ודן את עניינו של הנאשם בפרשה אחרת. השופט גרשון אכן פסל עצמו. התיק הועבר לעיונם של שני שופטים נוספים שפסלו עצמם, ובסיכומו של דבר, נקבע להוכחות בפני כב' השופט סעב. נקבעה ישיבה ליום 11/10/07, לשם הגיעו ב"כ המבקש והודיעו כי אינם מוכנים לחקירת העדה שזומנה למועד זה וכן חזרו על טענתם כי הייצוג טרם הוסדר. בסופו של דבר, הוחלף הייצוג וכעת מייצג עורך דין מטעם הסניגוריה הציבורית. עורך הדין ביקש לבטל ישיבות הוכחות בחודשים אוקטובר ונובמבר ונקבעו, כאמור, מספר רב של ישיבות הוכחות לחודש דצמבר.

אין זה אשמו של המבקש  כי נקלע, ככל הנראה, למצוקה כספית, באופן שהקשה על הסדרת ייצוגו. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שביטול ישיבות ההוכחות והעיכוב בתחילת שמיעת הראיות נבע עקב אילוצי ההגנה. אוסיף עוד, כי אם סבור הסניגור דאז או סבר המבקש, כי יש מקום להגיש בקשת פסילה בהתייחס לכב' השופט גרשון, כי אז היה מקום לעשות כן זמן רב לפני ישיבת ההקראה ביום 20/8/07. הרי המבקש ידע כי השופט גרשון דן בעניינו בתיק אחר ועילת הפסילה היתה ידועה זמן רב קודם למועד הדיון בפני השופט גרשון.

לכן, היה על המבקש להגיש בקשת פסילה מוקדם ככל שניתן, לפרט אילו שופטים נוספים יהיו, לדעתו, מנועים לדון בתיק זה, כך ניתן היה לקבוע שופט אחר שידון בתיק מוקדם יותר ולקדם את שמיעת ההוכחות.

כאמור, באי-כח המבקש דאז בחרו לפעול אחרת וכתוצאה מכך התעכבה תחילת שמיעתו של המשפט כ- 5 חודשים.

בנסיבות אלו, אין כל מקום לזקוף את האיחור בתחילת שמיעת הראיות לחובת המאשימה ואין מקום לשקול, בשלב זה, וערב תחילת שמיעת הראיות בישיבות ארוכות וצפופות, את שחרורו של המבקש.

יפים לענין זה הדברים שנאמרו ב- בש"פ 3768/04 מדינת ישראל נ' תומר מיכאלוב (ניתן ביום 26.4.04). יצוין כי שם נאמרו הדברים בהקשר לדיון בהארכת מעצר לתקופה שמעבר לתשעת חודשי המעצר הראשונים. דברים אלו נכונים, על אחת כמה וכמה, לענין שבפני:

"די לומר, כי משמקור העיכובים הרבים נובע מהנאשם עצמו, והוא הגורם והעילה להתמשכות משפטו, נגרע משקל רב מתוקפו של השיקול המצדיק דרך כלל שחרור נאשם ממעצרו לאחר תשעת חודשי מעצר כאשר המשפט טרם נסתיים" 

אוסיף עוד, ועל כך אין חולק, כי למעט העיכוב שבשמיעת התיק, לא חל כל שינוי נסיבות אחר המצדיק עיון חוזר ושינוי של החלטת המעצר, שכאמור אושרה גם על ידי בית המשפט העליון.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ככלל, החלטות מסוג זה מושמעות במעמד המבקש. מאחר שמטעמים טכניים לא אוכל לשמע החלטה במעמד המבקש במהלך הימים הקרובים, וכדי שלא לעכב את מתן ההחלטה (באופן שיאפשר למבקש לשקול את המשך צעדיו), ניתנת החלטה זו בהעדר.

המזכירות תעביר עותק החלטה זו לב"כ הצדדים, בדחיפות, ותוודא טלפונית כי הסניגור קיבל עותק מההחלטה.

ניתנה היום י"ח בכסלו, תשס"ח (28 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים.