החלטה בתיק בש 4166/05

לפני בקשה לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים  נגדם בת.פ. 807/05 בגין מעשיהם המתוארים להלן, בגינם מייחסת להם המאשימה עבירת ניסיון רצח לפי סעיף 305(1) לחוק בעונשין תשל"ז-1977 (א)(1) לחוק, בצירוף סעיף 29 בו.

העובדות

הנאשם צאדק ראשק, (להלן: "צאדק") שנעצר עד תום ההליכים  במסגרת בקשה נפרדת, הינו אביהם של המשיבים 1 ו-2. צאדק ומשיבים 3 ו-4  הינם אחים. משיב 5 הוא חתנו של משיב 4 (נאשמים 2 עד 6 הינם משיבים 1 עד 5 בבקשה שלפני).

עטא נאפז ראשק (להלן  - "עטא") ואחותם של הנאשמים 4, 1 ו-5 - ביהאן - היו נשואים. לפני כ-4 שנים עלו נישואי הזוג על שרטון, ועד מהרה הם התגרשו. במסגרת סכסוך שהוביל לגירושי עטא וביהאן חשדו צאדק ומשיבים 3 ו-4  ובני משפחתם, שעטא סימם את ביהאן, ותחת השפעת הסם אילץ אותה לקיים יחסי מין עם אחר.

על יסוד חשד זה התפתח סכסוך בין הנאשמים ומשפחתם למשפחתו של עטא. במאמץ למנוע הסלמה בסכסוך נערכה "עטוה" בין הצדדים, ובמסגרתה אולצה משפחתו של עטא לשלם למשפחת הנאשמים סכום של 33,000 דינר ירדני, ואילו עטא עצמו אולץ לצאת את גבולות מדינת ישראל.

בהתאם ל"עטווה" ובמידה שעטא ישוב לתחום מדינת ישראל, אמורה היתה משפחתו לשלם למשפחת הנאשמים סכום נוסף של 10,000 דינר ירדני, אולם זה שב לישראל, חרף תנאי ה"עטווה", ולמרות דרישה מצד משפחת הנאשמים, סירבה משפחתו של עטא לשלם את הסכום הנוסף הנ"ל.

כשנה וחצי לאחר שובו של עטא לישראל, ביום 6.1.2005, בסמוך לשעה 11:00, הגיע עטא למוסך של עבדאללה סוס שברחוב הארון אל רשיד בירושלים (להלן - "המוסך"), על מנת למכור את רכבו. זמן קצר  לאחר מכן הגיעו אל המוסך הנאשמים ואחרים, שזהותם אינה ידועה למאשימה במדויק. המשיבים האחרים הגיעו למוסך כשהם חמושים בסכינים ומכשירים קהים אחרים. צאדק היכה את עטא באמצעות מכשיר קהה על ראשו, וקרא למשיבים ולאחרים שהיו עימם, לפגוע בעטא. מיד לאחר מכן דקר צאדק את עטא בחזהו באמצעות סכין, וקרא לאחרים להתנפל על עטא.

עטא ניסה להתגונן, אך כוחו לא עמד לו לנוכח מספרם של הנאשמים וחבריהם. מיד לאחר שצאדק דקר את  עטא בחזהו עטא נפל, והמשיבים דקרו אותו בצוותא חדא כ-35 פעמים בכל חלקי גופו, לרבות בראשו, בפניו, בחזה ובגפיים, ואחד מהם היכה את עטא בראשו מספר פעמים באמצעות אלה מאולתרת שנמצאה במקום.

במהלך התקיפה המתואר לעיל הזהיר המשיב 1, אנשים אחרים שהיו במקום, שלא להתערב, הואיל ומדובר בסכסוך על רקע כבוד המשפחה.

כעבור דקות ספורות עזבו המשיבים והאחרים את המקום, כשהם מותירים את עטא מתבוסס בדמו.

כתוצאה מהדקירות ומהמכות שספג איבד עטא דם רב, והובהל לבית החולים כשהוא במצב קשה ומחוסר הכרה. בבית החולים נאלצו הרופאים לבצע בו החייאה דחופה. כשהתייצב מצבו אובחן עטא כסובל מאובדן דם עקב פצעי דקירה מרובים, אי ספיקה נשימתית ובצקת במח בדרגה בינונית. עטא הוחזק כשהוא מורדם עד סמוך ליום 3.2.2005, וזאת על מנת לאפשר מתן טיפול רפואי אינטנסיבי.

הראיות

מחומר הראיות עולה כי משיבים 1 עד 4 היו מעורבים בדקירת המתלונן באופן פעיל. כן מציין המתלונן כי משיב 5 היה נוכח במקום ועמד מאחורי התוקפים (הודעת מוחמד פארח מיום 24.1.05).

נוכחות אדם בזירת הפשע, אינה מעידה בהכרח על מעורבותו בביצוע העבירה, ויכול להיות שהוא נקלע למקום באקראי, או אפילו בא להפריד בין הניצים.

גירסה כזו אכן יכולה להוציא מן הכלל את אותו עובר אורח, אולם הדברים נכונים כאשר החשוד טוען שאכן  היה במקום, אולם בנסיבות אחרות.

במקרה דנן משיב 5, כיתר המשיבים, מרחיק עצמו כליל מזירת הארוע, ובכך הם שומטים למעשה בעצמם טענת הגנה זו.

כמו כן מוחמד פראח מפליל את משיב 5 במסדר התמונות, וזיהה אותו כאחד מהתוקפים. (ראה גם דו"ח עיכוב מיום 6.1.05, וכן הודעתו מיום 6.1.05). כן ראו הודעת מוהנד כרכי מיום 20.1.05 המזהה בתמונות חלק מן המשיבים).

העד כאגיה טאחן מספר בהודעתו שאחד התוקפים לבש חרמונית ושהוא סבור שמדובר בעובד עיריה, ואמנם משיב 5 הינו עובד עיריה והוא מאשר שברשותו מעיל כזה. (ראה הודעת משיב 5 מיום 13.1.05).

טענת המשיבים שלא היו במקום נסתרת על ידי האיכון הטלפוני, ומכאן שטענת האליבי נסתרת.

לפיכך, נראה כי קיימות ראיות לכאורה להשתתפות המשיבים באירוע נשוא כתב האישום כמתואר שם.