החלטה בתיק בש 4148/05

1.       בפניי בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: "החוק").

2.       נגד המשיב הוגש כתב אישום בת.פ. 2799/05 (בבית משפט השלום בחיפה) המייחס לו עבירה של החזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

3.       על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 2/7/05 בשעה 07:45 בבוקר נעצר המשיב כשבחזקתו סכין הניתנת לקיבוע, וזאת מחוץ לתחום ביתו או חצרו ולא הוכיח כי החזיקה למטרה כשרה.

העובדות המוסכמות -

4.       אין חולק כי הסכין הנדונה אכן שייכת למשיב וכי היא נתפסה ברשותו (ובהקשר זה אפנה אל הודאת המשיב במשטרה ואל דו"ח הפעולה בדבר תפיסת הסכין).

5.       יש צורך לציין נתון נוסף רלבנטי והוא כי הסכין לא נמצאה על גופו של המשיב אלא ברכבו. עובדה זו לא צוינה בכתב האישום אך עולה בבירור מחומר החקירה שהוצג לעיוני ומדברי באי כוחם של שני הצדדים.

הפלוגתאות העובדתיות -

6.       הצדדים חלוקים באשר למטרת החזקת הסכין, באשר לגרסת המשיב הסכין משמשת אותו לצורך חיתוך חבלים וזאת במסגרת טיפולו בסוסים אשר בבעלותו. המבקשת חולקת על נתונים אלו.

7.       כך גם חלוקים הצדדים באשר לפרטים המדוייקים סביב עיכובו של המשיב שארע כמה ימים לפני מעצרו. המשיב טוען כי כמה ימים לפני מעצרו, פנו אליו שוטרים ממשטרת עכו באשר לסכין, מסרו לו שאסור לו לשאת עליו את הסכין אך מותר לו להניח אותה ברכב - ושחררוהו לדרכו. לשיטתו, הדבר מלמד על כך שהוא אינו מסוכן לציבור וכי מילא אחר הוראות השוטרים. המבקשת חולקת על כך שהשוטרים אכן אישרו לו להניח את הסכין ברכב, וגורסת כי האירוע הקודם דווקא מוסיף לראיות בדבר מסוכנותו של המשיב.

ראיות לכאורה -

8.       במצב דברים זה ברי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחות אשמתו של המשיב.

9.       קיימת האפשרות שהמשיב יצליח במהלך התיק העיקרי להוכיח כי מטרת אחזקת הסכין היתה "מטרה כשרה" ויתכן שהוא יוכיח שעיסוקו מחייב חיתוך חבלים ושימוש בסכין - אך בשלב זה אין בפני תשתית ראייתית מספיקה באשר לכך, מעבר לדבריו של המשיב, ויש לזכור כי הנטל להוכחת רכיב זה נופל על שכמו.

10.   מעבר לכך, אינני בטוחה שגם אם אכן המשיב נדרש לחיתוך חבלים במסגרת הטיפול בסוסים יש צורך אמיתי בנשיאת הסכין עמו בכל עת. יתכן שהוא יכול להשאיר את הסכין בחווה או בסמוך למקום המצאם של הסוסים ו/או החבלים, והחזקת הסכין (עליו או ברכב) בשעה שהוא נוסע ברחובות העיר אינה "למטרה כשרה".

11.   בכל מקרה, הדיון באשר להיות המטרה "כשרה" יתבצע במסגרת התיק העיקרי ובשלב זה - הוכח קיומן של ראיות לכאורה.

עילת המעצר -

12.   המבקשת טוענת שהעבירה המיוחסת למשיב מקימה עילת מעצר לפי סעיף 21(א)(1) לחוק בכך שבעצם החזקת הסכין, מסכן המשיב את בטחון הציבור, תוך שהיא מדגישה כי תופעת הסכינאות הפכה לתת-תרבות וכי יש לפעול בתקיפות נגד כל מי שנושא סכין כחלק מהמאבק בתת-תרבות זו.

13.   עוד טוענת המבקשת כי למשיב הרשעות קודמות בעבירות סמים וכי יש בעברו הפלילי כדי להוסיף למסוכנותו.

14.   המשיב טוען כי אין הוא מהווה כל סכנה לציבור וכי לא ביצע כל עבירה תוך השימוש בסכין.

15.   לאחר שקילת עמדות הצדדים, עמדתי היא כי קמה עילת מעצר במקרה זה.

16.   ראשית, העובדה כי המשיב מחזיק בסכין ברציפות במשך פרקי זמן ממושכים וכי אין המדובר במאורע חד פעמי - פועלת לחובתו, וזאת היות וחלק מהבעיתיות הכרוכה באותה תת-תרבות נפשעת בה עסקינן הינה הזמינות של הסכינים.

17.   בנוסף, אני מפרשת את אותו אירוע שקרה כמה ימים לפני המעצר כמוסיף למסוכנותו של המשיב ולא כגורע היימנה. הטענה לפיה השוטרים אשר עיכבו את המשיב אמרו לו שהוא יכול להשאיר את הסכין ברכב אינה סבירה בעיני, וגם אם האירוע אכן קרה כפי שמתאר אותו המשיב - אני למדה מכך שלפני האירוע הוא נשא את הסכין על גופו.

18.   עמדתי היא כי אדם המחזיק ברציפות סכין זמינה הינו מסוכן לציבור וקמה עילת המעצר כאמור, ובהקשר זה אפנה אל ב"ש (חיפה) 1975/05 ג'מאל חמאדה נגד מדינת ישראל (מיום 28/6/2005 - פורסם במאגר LAWDATA).