החלטה בתיק בש 4089/08

לפני ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ח' לירן) מיום 12.12.07 בב"ש 8859/07 במסגרת בקשה לעיון חוזר, החלטה בה נדחתה בקשת העורר.

הרקע לבקשה נשוא הערר

1.         ביום 12.9.07 הוגש נגד העורר בבית משפט קמא כתב אישום ובו יוחסו לו עבירות של בעילה אסורה בהסכמה, הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר במילוי  תפקידו  (ת"פ  4303/07) .

החלטת בית משפט קמא

2.         בית המשפט קמא קבע:

"1. בקשת המבקש כי אורה על חלופת מעצר.

2. ביום 17/09/07 הוריתי על מעצרו עד תום ההליכים של המבקש בשל 3 עבירות של בעילה אסורה בהסכמה ועבירות נוספות שעניינן הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

3. בהעדר חלופת מעצר לעת ההיא, ביקשתי משירות המבחן כי יכין תסקיר מעצר. קצינת המבחן נפגשה עם שניים המוכנים וראוים לשמש כחלופת מעצר. יחד עם זאת, מעריך השירות כי מדובר ברמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות פוגענית מצד המבקש, וכי למרות רצונם הטוב ורצינותם של האנשים אותם ראיינה קצינת המבחן ושהוצעו כחלופה, אין בכך כדי לאיין את הסיכון הטמון במבקש.

4. במהלך הדיון היום הציע הסניגור כי לחלופה המועצת (צ"ל מוצעת?)מעצר בית בביתם של מר אלכסנדר ואמו יווסף מרכיב של איזוק אלקטרוני.

5. לאחר ששקלתי את הנסיבות כולן סבור הייתי כי לא גובשה חלופת מעצר ראויה. חוששני כי אמרתו של המבקש במהלך הדיון כי לא עשה דבר מלמדת היא עצמה על מידת מסוכנותו גם בתנאי חלופת המעצר המוצעת.

6. אני דוחה את הבקשה".

טיעוני הערעור

3.         במהלך הישיבה הראשונה במסגרת ערר זה, צמצם העורר את הערר לנושא חלופת המעצר. לדבריו, העורר עצמו כבר עצור כארבעה חודשים, ובדעתו להודות בחלק ניכר מהעובדות המיוחסות לו בכתב האישום.

העורר צירף דו"ח הערכת מסוכנות מאת ד"ר נמרוד שני שהינו פסיכולוג קליני, ממנו ניתן ללמוד כי המסוכנות נמוכה.

טיעוני המשיבה

4.         ב"כ המשיבה מתנגד לקבלת הערר. לדעתו, המסוכנות מדברת בעד עצמה במקרה זה, באשר מדובר בביצוע עבירות חמורות בהסכמת הקטינה בטיפול באמצעות קיום יחסי מין, שזו תורתו של העורר. העורר יצר קשר עם המתלוננת דרך האינטרנט ובטלפון ואף החביאה בביתו, ולא ניתן לאיין את מסוכנתו בחלופת מעצר. המומחה מטעם העורר לא התייצב בבית המשפט. יש חשש רציני להימלטות מאימת הדין ושיבוש מהלכי משפט, שכן מדובר באדם שכבר הפר צווי בית משפט. הערבים המוצעים אינם תופסים כראוי את חומרת המעשים כעולה מן התסקיר. 

ד   י   ו   ן

5.         לאחר ששמעתי את דברי הצדדים בישיבה מיום 24.1.08, ולאור העובדה שהדיון בתיק העיקרי היה אמור להתקיים ביום 3.2.08, דחיתי את הדיון לצהרי יום 3.2.08, על מנת לקבל את תשובת העורר לאישום בבית משפט קמא. בדיון ביום 3.2.08, לפני, הוגש פרוטוקול הדיון שהתקיים בת.פ. 4303/07 בפני ס"נ כב' השופט י' שמעוני, ממנו עולה כי העורר מודה שקיים יחסי מין בהסכמה עם המתלוננת פעם אחת בדירתו ופעם אחת ביער ירושלים, וכן שאמר לשוטר ביום 6.9.07 כי אינו יודע היכן מצויה המתלוננת שעה שהייתה אצלו.

            כן הודה בפרטים נוספים שבכתב האישום כמפורט בפרוטוקול הדיון (מוצג מ/1). התיק העיקרי נקבע להוכחות ליום 15.4.08.

6.         אכן בית משפט קמא סבר שיש לשקול חלופת מעצר, ואולם בסופו של יום ולאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, הגיע למסקנה כי החלופה אינה ראויה.