החלטה בתיק בש 4044/07

1.         המבקש, יליד 1983, הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון (תיק פלילי 2035/06 בבית משפט שלום חיפה), בעבירה של החזקה במשותף של טובין לשם מסחר על פי פקודת סימני המסחר, ובעבירה של החזקת עותק מפר במשותף לשם מסחר, על פי פקודת זכויות היוצרים.

            על פי כתב האישום עבד המבקש כשותפו של הנאשם האחר באותו תיק, ונהג לאסוף עותקים המפרים ולהעבירם לנאשם האחר, לצורך מסחר.

            על פי כתב האישום, מי שביצע את הזיוף ואת הסימון, את ההכנה ואת ההפצה, היה הנאשם האחר.

            המבקש נידון למאסר בפועל של 12 חודשים, בתוספת 3 חודשים מתוך מאסר על תנאי שהופעל, ברובו בחופף. בסך הכל נדון ל- 15 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וחתימה על התחייבות עצמית.

2.         המבקש הגיש ערעור על חומרת העונש והגיש בקשה זו לעיכוב ביצוע המאסר בפועל.

            המבקש סבור שסיכויי הערעור על חומרת העונש - טובים, ומזכיר נסיבות נוספות בגינן הוא סבור שיש לעכב את ריצוי המאסר.

            המדינה מתנגדת לבקשה ומזכירה את הרשעותיו הקודמות של המבקש וסבורה שסיכויי הערעור קלושים.

3.         שקלתי את טענות הצדדים ואת נסיבות המקרה ובדעתי להעתר לבקשה.

            אכן המבקש הוא בעל עבר פלילי, רובו עבירות המתייחסות לשנים 1998 - 1999. גליון ההרשעות הקודמות כולל שתי הרשעות שגזר הדין בגין האחת מהן הוא מ- 3.7.01, הכוללת הרשעה בגין עבירות על פי פקודת זכויות יוצרים, והשניה, שמועד גזר הדין שניתן בגינה הוא 23.3.06, הכוללת עבירות על פקודת זכויות היוצרים. תאריכי ביצוע העבירות הם שנת 2000 ושנת 2001.

            עבירות התיק הנוכחי בוצעו בחודשים הראשונים בשנת 2003, כאשר הנאשם היה בגיל של פחות מ- 21 שנה.

4.         בית משפט השלום ציין בגזר הדין כי מאז העבירות נשוא תיק זה, לא נפתחו נגד המבקש תיקים נוספים ומצויים אנו כיום מעל ל- 4 שנים מאוחר למועד ביצוע העבירות הנדונות בתיק זה.

            נכון הדבר כי כנגד המבקש עמד מאסר על תנאי בר הפעלה, שהופעל ברובו בחופף, ובחלקו הקטן במצטבר.

            הנאשם האחר, שחלקו במעשה גדול לאין ארוך מזה של המבקש, נידון ל- 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, ואינו בעל הרשעות קודמות בעברו מסוג העבירות שנדונו בתיק זה.

5.         החלטה בנושא עיכוב ביצוע צריכה להתחשב במכלול האינטרסים והשיקולים הרלבנטיים, תוך מתן משקל יחסי מתאים לאלה (ראה ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל פ"ד נד (2) 241).

6.         בתסקיר שהוגש על ידי משרד הרווחה בעניינו של המבקש, נזכר, בין היתר, כי המבקש צמח מרקע משפחתי קשה ומגיל צעיר ביותר הינו חסר גורם תומך ומכוון. עוד נזכר, כי המבקש לא הופיע לחלק מההזמנות שהופנו אליו על ידי השירות, הגם שלא מדובר בהתעלמות מההזמנות.

בתסקיר משלים שהוגש, מצויין כי המבקש ביטא חרטה כנה על ביצוע העבירה וכי השירות מתרשם שהוא מבין את חומרת התנהגותו. השירות מציין כי בשנתיים האחרונות חל שינוי מסויים באורח חייו וכי הוא עובד בעבודות מזדמנות שונות וכי הוא מנסה להתקיים ולפרנס את עצמו. בסופו של דבר התרשמות השירות היתה שהמבקש מגלה מוטיבציה להעזר בשירות ועושה מאמצים לשנות את אורח חייו.

7.         בשקלי את כלל הנסיבות ואת השיקולים הרלבנטיים, נראה לי כי בהתחשב בגילו הצעיר של המבקש, ובכך שמאז 03' לא נפתחו לו תיקים, ובהתחשב אף בכך שבמהלך הדיון בתיק היה משוחרר, ואף בכך שמדובר מבחינתו בגזר דין ראשון הכולל מאסר בפועל, ואף בכך שלכאורה הערעור על חומרת העונש אינו משולל סיכוי, נכון להורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד למתן החלטה בערעור שהוגש.

            יצויין כי צו עיכוב יציאה מהארץ הוצא עוד בבית משפט השלום ואני מאריכה בזאת את תוקפו עד למתן החלטה בערעור.

8.         אשר על כן, אני מורה בזאת על עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקש בגזר הדין שניתן בעניינו ב- 11.10.07, עד למתן החלטה בערעור שהגיש, בכפוף לכך שהמבקש יפקיד תוך 24 שעות סכום של 2,000 ש"ח, וכן ערבות עצמית וצד ג' בגובה 10,000 ש"ח כ"א להבטחת התייצבותו לדיון בערעור ולריצוי עונשו.