החלטה בתיק בש 4036/08

1.         המבקש פונה בבקשה לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: " הפקודה"), להורות למשיבה להחזיר לידיו סך של 12,200 ש"ח במזומן, שנתפסו ביום 20.3.2008 בשעה 16:12 בכיסיו של המבקש במהלך פשיטה של המשטרה ברחוב קרן קיימת בבאר שבע, אשר לטענת המשיבה משמש למשחקי מזל והימורים אסורים.

2.         במסגרת הבקשה טוען המבקש, בין היתר: " ביושבי ברחוב קק"ל, ליד רחוב החלוץ, ליד משחקי מזל, מבלי שהשתתפתי בהם. לפתע, הופיעה משטרה, אספה אליה שני אנשים מהשחקנים ושוטר אחד דרש שארים כובע מן הריצפה ואבוא איתם. בתוך התחנה לקחו ממני את הכסף הנ"ל. אבקש להחזיר לי אותו כי זה כספי והוא כסף כשר. מה גם, שאני יהודי מאמין, לא משתתף במשחקי מזל ברחובות...".

3.         ביום 10.4.2008 התקיים דיון בבקשה במעמד שני הצדדים. המשיבה טוענת כי החקירה בתיק הסתיימה ובכוונתה להגיש כתב אישום כנגד המבקש וכי היא מתנגדת להחזרת הכסף מאחר ובכוונתה להגיש את הכסף כראיה במשפט [לא נטענה טענה לחילוט הכסף].

עוד טוענת המשיבה כי על פי הוראות הדין היא זכאית להמשיך ולהחזיק בחפץ (בכסף שנתפס) למשך שישה חודשים, כאשר בתוך פרק זמן זה, בכוונתה להגיש את כתב האישום.

4.         ההוראות הבסיסיות בדבר חיפוש, סמכות תפיסתם של חפצים, החזקתם וההחלטה מה יעשה בהם - אם יוחזרו ולמי יוחזרו, ואם לא יוחזרו מה יהיה גורלם - מקובצות בפרק הרביעי של הפקודה, בסעיפים 23 עד 42.

סעיף 23 לפקודה מאפשר ביקורת ותפיסה של חפצים, כאשר יש יסוד להניח שנעברה במקום עבירה לפי החוק או שהתפוס עשוי לשמש ראיה במשפט.

5.         מטיעוני בא כוח המשיבה מתברר, כי המשיבה יוצאת מן ההנחה שמשעה שנתפס חפץ, הרי שהיא זכאית להחזיק בחפץ זה למשך 180 יום, אולם גישה זו איננה נכונה.

            סעיף 35 לפקודה קובע לאמור:

            "אם תוך ששה חדשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף 34, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח; אך רשאי בית משפט שלום, על פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע".

            הוראת סעיף 35 לפקודה אינה קובעת זכות להחזקת החפץ למשך שישה חודשים. ההוראה קובעת תקרת זמן מאקסימאלית, שמעבר לה אין המשיבה רשאית להוסיף ולהחזיק בחפץ, אלא אם הורה בית המשפט על הארכת התקופה.

            הוראת סעיף 35 לפקודה כפופה להוראת סעיף 34 לפקודה. היינו, שהתקופה המקסימלית להחזקת החפץ, על פי סעיף 35, כפופה לשיקול דעתו של בית המשפט, בעת שידון בבקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, " לצוות כי החפץ ימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שיקבעו בצו".

            היינו, תקופת ההחזקה בחפץ יכול שתהיה קצרה מ- 180 יום, והכל אם באה בענין זה בקשה מתאימה בפני בית המשפט ואם בית המשפט מצא לנכון להורות על מסירת החפץ לתובע הזכות או לאדם פלוני, והכל בתנאים שיקבעו בצו בית המשפט.

6.         ההלכה הפסוקה שיצאה מתחת ידו של בית המשפט העליון ברע"פ 1792/99 אלי גאלי נ' משטרת ישראל, פד"י נג(3) עמ' 312, עשתה את ההקבלה, בין מעצרו של אדם לבין תפיסה של חפץ.

            על פי ההלכה שנפסקה בפרשת אלי גאלי הנ"ל על בית המשפט, במסגרת ביקורתו על מעשי המשיבה, לבדוק ולמצוא לא רק אם תפיסת החפץ נעשתה לתכלית ראויה אלא גם אם המשך החזקת התפוס בידי המשטרה אינו פוגע בבעלים במידה העולה על הנדרש. על שום כך קבע בית המשפט העליון כי "שומה עליו על בית המשפט לבדוק ולמצוא אם קיימת חלופה אשר תשיג את תכלית "מעצרו" של הנכס, אך פגיעתה בבעל הזכות בנכס תהא פחותה מן הפגיעה בו אם תמשיך המשטרה ותחזיק בנכס".

            אין מחלוקת שעד היום לא הוגש כתב אישום כנגד המבקש.

7.         בית המשפט עיין בחומר הראיות שהוגש לעיונו.

            מדו"ח הפעולה של השוטר מקסים מטאיסן עולה בין היתר: " תוך כדי חזרה לתחנה... הבחנתי בשני חשודים ישבו כאשר לידם... קרטון גדול עם לוח ועליו מודבקים קלפים. חשוד 1 שפרטיו הובררו לאחר מכן, ביטון ארמנוד... נראה מוסר ומקבל כספים בשטרות ובמטבעות מהסובבים ואילו החשוד השני שפרטיו הובררו לאחר מכן, דהן יצחק...יושב לצידו ומחזיק בידו קופסת שימורים... כאשר בתוכה מספר קוביות משחקים...הודעתי לשני החשודים כי הם מעוכבים בגין משחקים אסורים..."

            בהודעתו של מר יצחק דהן, אשר הודה בביצוע משחקי המזל, נאמר בין היתר, כי המבקש רק ישב לידו. כשהוטחה בפני המבקש הטענה כאילו מסר וקיבל כסף מאנשים, השיב: " זה לא נכון שאני מסרתי כספים ולא קיבלתי כספים ושום קשר לא היה לי לזה". כשהוצגה בפני המבקש מעטפה ובה שתי קוביות משחק ומשנתבקש להסביר השיב: " לא היו לי שום קוביות משחק עליי וכובע גרב לא היה עליי ולא שייך לי...".

            כאמור, מדובר בגרסה מול גרסה, כאשר המבקש מצד אחד טוען שלא היתה לו מעורבות אישית במשחקי המזל, ואילו השוטר מקסים מטאיסן טען שהבחין במבקש " מוסר ומקבל כספים בשטרות ובמטבעות מהסובבים".