החלטה בתיק בש 403/08

1.         המדובר בערר על החלטת ביהמ"ש לתעבורה בנצרת (כב' השופט דבור סאאב) מיום 08/04/03, בתיק מ"ת 25-03-08, על פיה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.         א.          כנגד העורר הוגש בבית המשפט קמא כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה ללא תעודת ביטוח בת תוקף וכן נהיגה ללא רישיון רכב תקף.

ב.          בכתב האישום נטען, כי ביום 27/02/06 ניתן בעניינו של העורר גזר דין, בתיק פ 05/2002 בבית משפט השלום בנצרת, שבמסגרתו נפסל העורר מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שנה פסילה, וזאת מיום שחרורו מהמאסר שהוטל עליו לתקופה של 24 חודשים החל מיום מעצרו 1/3/05. ביום 14/9/07  נהג העורר ברכב מסוג טנדר מ.ר. 1123503 (להלן: "רכב מס' 1) באיזור מנשיה זבדה, העורר נהג ברכב מס' 1, על אף שידע על הפסילה כנגדו, ונהג ללא רישיון נהיגה תקף וללא פוליסת ביטוח בת תוקף (להלן: "המקרה הראשון"). ביום 13/1/08  נהג העורר ברכב מ.ר. 9931803 (להלן: "רכב מס' 2") באיזור בית זרזיר, ושוב כל זאת ללא רישיון נהיגה, ללא פוליסת ביטוח ובהיותו בזמן פסילה (להלן: "המקרה השני").

ג.           בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים.

ד.          ביום 04/03/08 הורה ביהמ"ש קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו, תוך קביעה כי קיימות ראיות לכאורה במידה מספקת לצורך כך, כמו כן קיימת עילת מעצר כנגד העורר, אין לתת אימון בעורר, ואין לשחררו בדרך של חלופת מעצר.

ה.          במסגרת החלטתו, סקר ביהמ"ש קמא את הראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר בקשר לשני המקרים. כך באשר למקרה הראשון, ציין ביהמ"ש קמא כי הודעתו של מר ענאן עבד אל חלים, בעל מוסך "המרכז לשרותי רכב ענאן את עימאד" (להלן: "עבד אל חלים") , מיום 20/2/08, בשילוב עם הודעתה של גב' רנין אבו אסעד, פקידת המוסך (להלן: "רנין"), מלמדים כי העורר נהג ביום 14/9/07 ברכב מס' 1 וזאת על אף עונש הפסילה העומד והתלוי נגדו. עוד הוסיף ביהמ"ש קמא, כי עד המשיבה עבד אל חלים ציין בהודעתו כי הבחין במשיב, עת נסע ברכב לבדו.

באשר למקרה השני, הפנה ביהמ"ש קמא לדבריו של עד המשיבה, מר ח'ליל גריפאת (להלן: "ח'ליל"), מיום 19/2/08, וציין כי מהודעה זו, עולה כי ח'ליל הבחין בעורר עת נהג ברכב. עוד ציין ביהמ"ש קמא, כי העורר עצמו לא התכחש לכך, כי נערך זיכרון דברים בינו לבין ח'ליל ביחס לקניית רכב מס' 2  וגם לא התכחש כי קנה את הרכב מס' 2 מח'ליל. נוכח האמור, הגיע ביהמ"ש קמא למסקנה, כי אין ספק כי המסכת הראייתית יש בה פוטנציאל ראייתי, אשר יביא עד כדי הרשעה בדין.

ו.           נוכח חומרת העבירות המיוחסות לעורר, עברו התעבורתי הכולל 3 הרשעות קודמות, כאשר אחת מהן בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה ולאור עברו הפלילי הכולל, בין היתר, עבירות של גניבה מרכב, גניבת רכב ובריחה ממשמורת חוקית, ולאור העובדה כי המדובר בשני מקרים של נהיגה בזמן פסילה וכאשר מעולם לא הוציא העורר רישיון נהיגה, הגיע ביהמ"ש קמא למסקנה  כי אין לתת בעורר אימון ולא ניתן יהא להפיג את הסכנה הנשקפת מן העורר בדרך אחרת מלבד מעצר מאחורי סורג ובריח. ביהמ"ש קמא ציין כי הוא מודע להלכה לפיה מעצר עד תום ההליכים בגין ביצוע עבירות תעבורה הינו נדיר ויש להורות עליו רק במקרים חריגים, אולם קבע כי עניינו של העורר נופל בגדר המקרים החריגים המצדיקים מעצר כאמור, ולפיכך הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו. מכאן הערר שבפניי.

3.         א.          ב"כ העורר הן בעררו והן בטיעוניו בפניי טען באריכות להעדר קיומן של ראיות לכאורה וכן לקיומה של חלופת מעצר. מנגד טענה ב"כ המשיבה לקיומן של ראיות לכאורה ולהעדר חלופת מעצר וביקשה לדחות את הערר, תוך שהיא תומכת במסקנתו של ביהמ"ש קמא לפיה, רק מעצר בפועל יאיין את מסוכנותו של העורר. 

ב.          השאלה הראשונה לה הנני נדרש להכריע, הינה האם יש בחומר הראיות תשתית ראייתית לכאורית מספקת כדי להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

באשר למקרה הראשון:

עבד אל חלים מסר שתי הודעות במשטרה. בהודעתו הראשונה מיום 19/2/08, מסר כי בזמן האחרון הוא טיפל ברכב טנדר סובארו השייך למשפחת עטא גריפאת והוא עושה רישומים על המכוניות, אשר מטפל בהן ואפשר לבדוק לפי מס' הרכב. (עמ' 1 להודעתו, שורות 26-28).

עוד ציין בהודעתו  כי הוא:

 "זוכר שמי שבא עם  הרכב  זה אחד הילדים של עאטה".

  (עמ' 2 להודעתו, שורות 3-4).

בהודעתו השנייה מיום  20/2/08 , לאחר שנאמר לעבד אלחלים ע"י החוקר כי הפקידה רנין, שעובדת במוסך, מסרה לחוקר כרטיס טיפול ע"ש  העורר, אישר העד כי העורר הוא זה שהגיע עם הרכב למוסך לתיקון, וכאשר נתבקש לתאר את העורר, אמר עבד אלחלים:

  "הוא נמוך, מלא שיער קצר, הוא שחום עם עיניים ירקות". (שורות 16-17).

 בדו"ח מסדר זיהוי תצלומים, שנערך ביום 20.2.08, הצביע עבד אל חלים על תמונת העורר ואמר כי זה הבחור שהביא את הרכב למוסך לתיקון.  ציין כי הוא חושב שהעורר הביא את הרכב לתיקון סתימת דלק קטן, עוד ציין כי הוא אישית לא מכיר את השם של העורר אבל בפנים הוא מוכר לו היטב. עד זה לא נקב בשמו של העורר בהודעתו הראשונה והסתפק בכך שציין כי מכיר את משפחת עטא גריפאת אבל אינו זוכר את שמות כל הבנים של עטא גריפאת. (הודעתו הראשונה מיום 08/2/19, שורות 22-25). בהודעתו השנייה, מיום 08/2/20 ורק על סמך הרישום בכרטיס הטיפול, ידע כי המדובר בעורר ונזכר כי העורר הוא זה שהגיע למוסך לתיקון הרכב מס' 1.

ריאד סאעידה, העובד כמכונאי רכב אצל עבד אלחלים (להלן: "איאד"), מסר הודעה ביום 19/2/08. שם אמר כי הינו זוכר שלפני 3-4 חודשים הגיע אחד מהבנים של עטא גריפאת עם טנדר סובארו, בלי גג, בצבע לבן. (שם בהודעתו, שורות 5-8). העד הוסיף ואמר כי: