החלטה בתיק בש 3922/05

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות, ואיומים.

על פי כתב האישום מיוחס למשיב כי בתאריך 12.4.05, סמוך לשעה 19:00, ברח' ****** בבאר שבע איים המשיב על בת זוגו  פלונית, (להלן :"המתלוננת") בפגיעה שלא כדין בגופה, ברכושה, בגופם של אחרים, בכך שלאחר שאמרה לו שבדעתה לסיים את הקשר עמו ושברצונה לקחת את רכושה שנמצא בביתו ברהט, המשיב אמר לה שהוא "אוהב אותה יותר מדי ושלא תחשוב שהסיפור יגמר כל כך מהר, זה יעלה בחיים שלה ושלו ושל כל המשפחה שלה שבטח הם אלו שמעודדים אותה לעזוב אותו ושהוא ישרוף את כל הרכוש שלה". והכל בכוונה להפחידה.

עוד עולה מכתב האישום, כי בתאריך 13.4.05,  סמוך לשעה 18:00, ברח' ****** בבאר שבע, המשיב איים על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה בכך שלאחר ששבה ואמרה לו שבדעתה להיפרד ממנו, המשיב אמר לה: "על גופתו המתה, רק אם הוא ירצח אותה ויתאבד, זה יקרה כי כבר אין לו מה להפסיד יותר". וכן אמר לה "שיחפש אותה היכן שלא ימצא אותה ולטובתה האישית, עדיף לה לא לצאת מהבית" והכל בכוונה להפחידה.

שוב בתאריך 13.4.05 סמוך לשעה 20:30 ברח'****** בבאר שבע, המשיב איים על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה בכך שאמר לה: "אם לא תכנס לרכב הוא ירצח אותה" בכוונה להפחידה. בסמוך לאחר מכן, תקף שלא כדין את המתלוננת בכך שמשך אותה בשערותיה אל רכבו, סטר בלחייה השמאלית והכה אותה מכת אגרוף במצחה בצד ימין וגרם לה לנפיחות במצח. עוד באותו מעמד, מיוחס למשיב כי איים על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה בכך שהחזיק בידו כבלים ואמר לה: "את רואה את זה אני אחנוק אותך עם זה". וכן אמר לה: "איפה הסכין, איפה הסכין זה הסוף שלך היום" והכל בכוונה להפחידה.

בהמשך לאמור לעיל, ניסתה המתלוננת להימלט מרכבו והמשיב נעל את דלת הרכב ושב ואיים על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה בכך שאמר לה: "אם תעזי לצאת מהרכב הוא ירצח אותה". ומשניסתה המתלוננת לפתוח את הדלת על מנת לצאת מהרכב, שב המשיב ותקף את המתלוננת בכך שמשך בידיה ואיים עליה בפגיעה שלא כדין בגופה בכך שאמר לה: "תיזהרי לגעת בדלת אני אהרוג אותך". בהמשך, הצליחה המתלוננת לפתוח את דלת הרכב ולצאת מהרכב, המשיב יצא מהרכב ואיים שוב על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה בכך שאמר לה: "יש לי שני דברים לומר לך השבוע את תמותי, אני יחפש אותך היכן שלא תהיי ושלא תחשבי שזה הסוף" והכל בכוונה להפחידה.

ב"כ המשיב טען להעדר קיומן של ראיות לכאורה הואיל ולטענתו, תמוה הדבר שהמתלוננת העדיפה תחילה לספר לאמא שלה אודות האירועים המתוארים לעיל, במקום לפנות ישירות למשטרה והעובדה שהתייצבה יחד עם אמה בתחנת המשטרה, מחזקת את טענת המשיב כי מדובר בעלילה ביוזמת אמה של המתלוננת, שלא היתה מעוניינת בהמשך הקשר בין המשיב למתלוננת.

עוד טוען הסניגור כי ניתן להסתפק בחלופה, הואיל והמשיב מתגורר ברהט והמתלוננת מתגוררת בבאר שבע, לא מתקיימת חזקת מסוכנות ולא נשקפת סכנה למתלוננת, נוכח המרחק האמור. ועל כן , עותר להורות על שחרורו לחלופה בפיקוח אחיו אחמד נסאסרה שהביע את רצונו ואת הסכמתו בפני בית המשפט לשמש חלופה לאחיו.

ראיות לכאורה :

עיקר התשתית הראייתית נשענת על הודעתה של המתלוננת מיום 13.4.05 בה מפרטת את השתלשלות האירועים המתוארים בעובדות כתב האישום. בנוסף, קיימת עדותה של אמה של המתלוננת - הגב' פלונית, גם מיום 13.4.05. בנוסף, קיימת תעודה רפואית מיום 14.4.05 מחדר המיון בבית החולים "סורוקה".

מנגד, קיימת הודעתו של המשיב מיום 14.4.05, לפיה הוא קושר את עצמו למקומות ולמועדים המתוארים בהודעת המתלוננת, אולם מכחיש אלימות כלשהי כלפי המתלוננת. באשר לאיומים מוסר המשיב בהודעתו כי התכוון שיפגע בעצמו ולא במתלוננת, במידה ומערכת היחסים ביניהם תסתיים, וזאת הואיל והוא אוהב אותה וסבור שהיא בהריון ממנו.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהונח בפני אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, וזאת כנדרש עפ"י הלכת זאדה לעניין קיומן של ראיות לכאורה בשלב זה.

באשר לעילת המעצר:

אין ספק שעילת המעצר מתקיימת מכח סעיף 21 (א) (1) (ב) לחוק סדר הדין הפלילי, שכן קיים יסוד סביר לחשש כי המשיב יסכן את בטחון המתלוננת ואם ישוחרר, בשים לב לאיומיו כמתואר  בעובדות כתב האישום וכן לאופיים של האיומים, מה גם שמדובר במשיב צרכן סמים, כפי שעולה מהודעתו (עמוד 2 "20 שנים אני משתמש בסמים בעליות וירידות, עכשיו אני בנפילה"). בנוסף למשיב הרשעות קודמות בתחום הרכוש, אלימות, סמים. סה"כ לחובת המשיב 8 הרשעות קודמות, האחרונה משנת 1999 בגין עבירת אחזקת סם ואחזקת סכין משנת 1998.

בית המשפט מצווה לבחון חלופת מעצר גם בהתקיים עילת מעצר.

ב"כ המשיב הציג את אחיו של המשיב, מר א.א, לשמש חלופת מעצר לאחיו. הערב הינו אחיו הקטן של המשיב  - נשוי ואב ל - 11 ילדים. הערב אכן הביע בפני את נכונותו והסכמתו לשמש חלופת מעצר למשיב תוך פיקוח מלא ככל שידרש בביתו הנמצא בשכונה 3 בית 165 ברהט.  

ב"כ המבקשת התנגד לשחרור המשיב לחלופה שהוצגה, הואיל והחלופה לא נבחנה ע"י תסקיר באמצעות שירות המבחן, אשר יבחן הן את שאלת מסוכנותו של המשיב והן את יכולתו של הערב להציב גבולות להתנהגותו של המשיב.

נוכח חזקת המסוכנות המתקיימת לכאורה במשיב על רקע מסכת האיומים והאלימות כמתואר בכתב האישום, והן נוכח עברו הפלילי, סבור גם אנוכי שיש מקום לקבל תסקיר מעצר משירות המבחן, אשר יבחן הן את שאלת מסוכנותו של המשיב כלפי המתלוננת והן את יכולת החלופה המוצעת להציב גבולות להתנהגותו של המשיב.

לפיכך, הדיון ידחה לקבלת תסקיר מעצר של שירות המבחן ליום 5.5.05 בשעה 12:00.

עותק החלטה זו ישלח לשירות המבחן בפקסימיליה והמזכירות תוודא את קבלתו.

המשיב ישאר במעצר עד מתן החלטה אחרת ויובא באמצעות שב"ס/ליווי נגב במועד דלעיל.

ניתנה היום י"ב בניסן, תשס"ה (21 באפריל 2005) במעמד הצדדים.