החלטה בתיק בש 3846/06

1.         נגד המשיב ואחד אחר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה לפי סעיף 7(א)ו-(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג - 1973, דהיינו של אחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית.

            על פי כתב האישום החזיק המשיב יחד עם אחרים בתאריך  18.04.06 ברכב בו נהג חברו ובצוותא איתם ובמהלך נסיעה בכביש 40 צפון  - סם מסוכן מסוג קנאבוס במשקל 10.01 ק"ג - מחולק ל- 11 יחידות, ובסמים מסוכנים מסוג קנאבוס במשקל 1.2023 גרם וחשיש במשקל 1.0649 - שלא לצריכה עצמית וללא היתר.

            יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים.

2.         ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה.  אין חולקין שהעבירה לכשעצמה מקימה עילה למעצר, והדיון התמקד בשאלה אם ניתן להורות על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים, דהיינו בחלופת מעצר ראויה, שהרי גם אם קיימות ראיות לכאורה וגם אם קמה עילה למעצר - שומה על בית המשפט לבחון אפשרות קיומה של חלופה למעצר.

            לצורך כך נתבקש שירות המבחן ליתן תסקיר מעצר, וסוף דיון בו, ואף ששירות המבחן התרשם מהוריו של המשיב (מי שהוצעו כחלופה למעצר) כאנשים אחראים המתפקדים באורח נורמטיבי, הנה לא מצא לבוא בהמלצה כלשהי לשחרור, זאת לפי תאורו של המשיב את עצמו כאדם מתפקד היטב, תאורי בני משפחתו אותו, הפער בין חומרת האישומים לתאור המשיב את עצמו ללא כל נכונות לשתף, ובהעדר יכולת ואפשרות להעריך רמת מסוכנות והיכולת לעמוד בתנאי מעצר בית המותאמים לאופי האישומים.

            שירות המבחן מציין בתסקיר כי המשיב ביטא רצונו לשוב לביתו ולא הציע כל חלופת מעצר אחרת.

3.         בדיון בפניי, ואף שהסכים כי קיימות ראיות לכאורה, טען ב"כ המשיב 1 כי חלקו של המשיב בעבירה המיוחסת שולי ומזערי, כי אין הוא הדמות הדומיננטית, כי מה שמיוחס לו הוא נוכחות בלבד ברכב בו נתפס הסם.

            בחנתי את חומר הראיות ונחה דעתי כי אכן יש בו אותו פוטנציאל ראייתי הדרוש להרשעת המשיב בעבירה המיוחסת לו.

            לציין כי המשיב ניסה להרחיק עצמו אחר שמסר כי  כלל ישן בעת הנסיעה עם חבריו, עד השלב בו נמצאו הסמים ברכב אותם ראה רק כאשר השוטרים מצאו אותם, אלא שחומר הראיות מלמד אחרת והאחר המעורב דווקא קושר המשיב כאן לביצוע העבירה.

            מחומר הראיות עלה קיומם של דברים שהוחלפו בין המשיב למעורב אחר באשר ללקיחת האחריות לביצוע העבירה.

4.         אחר עיון ושיקול הטענות לכאן ולכאן לרבות חלופת המעצר שהוצעה, לרבות תסקיר מעצר של שירות המבחן - אני מוצאת כי לא ניתן להורות על שחרורו של המשיב בחלופה כלשהי, כי אין מתקיימות  בעיניינו אותן נסיבות חריגות ויוצאות דופן שיהא בהן לגרום להחלטה שלא לעוצרו.

            כידוע ההלכה היא כי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן יהא לשלול חזקת המסוכנות הסטטוטורית הקמה מתוך העבירה המיוחסת למשיב ולהצדיק חלופת מעצר.

            ההלכה היא, כי בעבירות סחר בסמים אין מקום לשחרור ממעצר עד תום ההליכים המשפטיים אלא, כאמור לעיל, בנסיבות חריגות ויוצאות דופן, וכך נפסק כי נסיבות אישיות מתגמדות ומשקלן מזערי בעבירות סמים בכלל ובעבירות סחר בפרט - אלה מול האינטרס הציבורי והצורך להתיר שרשרת הסם והמשך הפצתו.

            בהתחשב בכמות הסם הגדולה, אופן חלוקתו, אריזתו והטמנתו ברכב בו נסע המשיב, באופן ביצוע העבירה בצוותא חדא, ובתסקיר המעצר בו לא נמצא להמליץ על חלופת מעצר, ואף כי למשיב אין עבר פלילי, כך כשנפסק כי שירות המבחן הוא הגורם בעל הכלים המקצועיים להעריך בשלב מעצר את מסוכנותו של נאשם ואת התאמתה של החלופה המוצעת להפגת המסוכנות הנשקפת - אני מורה, כאמור לעיל, על מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים.

            ב"כ המשיב הפנה לאסמכתאות שונות בהן נדונה עבירה דומה לזו בה מואשם המשיב כאן, ובכמות סם גדולה - אך שם, שלא כמו כאן, נקבע ממצא אודות מידת מעורבות  הנאשם  בעבירה (באופן שלא ניתן ללמד על המשיב כאן), או שניתן תסקיר מעצר שהמליץ על חלופה שנמצאה כראויה - שגם לא ניתן כאן.

            וראה עוד בבש"פ 5309/05 דוד צמח נ. מ"י , שם נאמרו דברים יפים לעניין הנדון כאן  (ואף שניתן תסקיר מעצר שהמליץ על שחרור בחלופה): -

"גם אם המעצר מסב לו צער רב ובוודאי שאינו מטיב עימו גם אם אין לו עבר פלילי והוא מתפקד במישור המקצועי והאישי, אין  באלה כדי נסיבות יוצאות דופן. בסיכומם של דברים כולם הגעתי לכלל מסקנה כי מסכונותו של העורר כמי שנמצאו אצלו כמויות סם משמעותיות ביותר אינה מאפשרת שיחרורו לחלופת מעצר."

5. תיק החקירה מוחזר לב"כ המבקשת .

ניתנה היום י"ח באייר, תשס"ו (16 במאי 2006) במעמד הצדדים.