החלטה בתיק בש 3796/08

לפניי ערר על החלטתו של ביהמ"ש לתעבורה בעכו (להלן, " בימ"ש קמא"), שניתנה ביום 28/9/08 במסגרת תיק מ"ת 08 - 07 - 1475 על ידי כב' השופט י. בכר. בהחלטה הורה בימ"ש קמא על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים שמתנהלים נגדו במסגרת התיק העיקרי.

ביום הדיון הודה המשיב בעובדות כתב האישום שיחס לו את העבירות הבאות: נהיגה בפסילה, נהיגה ללא תעודת ביטוח ונהיגה בשכרות.

במסגרת ההחלטה שהורתה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, עמד בימ"ש קמא על מסוכנתו של המשיב שמקורה, נהיגה בשכרות (כעת ובעבר) על אף שזמן לא רב לפני כן הוא נפסל מלנהוג. לאור עברו זה ונסיבות העבירה, קבע בימ"ש קמא שאינו נותן בו אימון והורה על מעצרו עד לתום ההליכים.

יחד עם זאת ובאותה החלטה נעתר בימ"ש קמא ואפשר למשיב להשתחרר לחופשת חג אלפטר שמתחיל ביום 30/9/08 ועד ליום 5/10/08 וזאת בתנאי שיומצא לביהמ"ש עירבון כספי על סך 7,000 ש"ח וכן ערבות עצמית וערבות צד ג' על סך 30,000 ש"ח כל אחת.

העוררת מבקשת לבטל את שחרור המשיב לחופשת החג וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, המשיב הנו אדם מסוכן ובימ"ש לא נתן בו אימון. שנית, בימ"ש קמא התעלם מעברו התעברותי המכביד של המשיב שכולל 11 עבירות משנת 1995, בהרשעות אלו הוטלו על המערער מאסר שריצה בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי ופסילה למשך 26 חודשים בגין תאונת דרכים שגרם הנאשם ובה נהג בשכרות והדברים לא הרתיעו אותו כלל ועיקר. שלישית, דפוס התנהגותו של המשיב, עברו ומסוכנותו מחייבים ביטול החופשה והשארת המשיב במעצר עד לתום ההליכים כנגדו.

בפניי טען ב"כ העוררת שהסמכות להורות על יציאה לחופשה נתונה לשב"ס ותקיפת ההחלטה חייבת להיות מוגשת כעתירת אסיר ובעניין זה הוא הפנה לב"ש 3561/08 בתיק עיקרי עע"א 615/08 אלקיים נ' מדינת ישראל, (2008). (להלן, " פרשת אלקיים"). 

ב"כ המשיב ביקש לדחות את הערר וטען שטענת חוסר הסמכות לא בא זכרה בהודעת הערר. עוד נטען כי בימ"ש קמא התרשם מנסיבותיו האישיות של המשיב וקבע מועד תחילת מעצרו תוך שחרורו למספר ימים בתנאים מגבילים ומכאן שאין כל מקום להתערב בהחלטתו שכן היא נמצאת במסגרת שיקול דעתו.

ב"כ המשיב ציין שהתנאים שקבע בימ"ש מולאו וכי הוא יסכים לכך שהחופשה תהיה במסגרת מעצר בית מלא בפיקוח אחיו אבראהים שחתם כערב צד ג'.

לאחר שעיינתי בהחלטתו של בימ"ש קמא ושמעתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שדין הערר להידחות בכפוף לשינוי בתנאי השחרור והכל כפי שיפורט להלן:

בטרם אגש לגופו של עניין, אציין שדין טענת חוסר הסמכות שהעלה ב"כ העוררת להידחות וזאת ממספר טעמים: ראשית, היא לא נטענה בבימ"ש קמא. שנית, היא לא נטענה בהודעת הערר. שלישית, היא שונה מההחלטה בעניין אלקיים, שכן במקרה דנן ההחלטה לשחרור ניתנה על ידי בימ"ש קמא במסגרת הדיון בבקשה למעצר עד לתום ההליכים ולא כבקשה נפרדת. עוד יצוין שביהמ"ש בעניין אלקיים תחם הסוגיה למקרים מיוחדים בהם משוחרר העצור לאירוע משפחתי בליווי שב"ס ולא זה המקרה שלפניי. 

אין ספק שהמשיב ביצע עבירות מסוכנות וכי עברו התעבורתי ונסיבות ביצוען מעיד על מסוכנתו, יחד עם זאת, בימ"ש קמא הפעיל את שיקול דעתו ופעל על פי הסמכות שניתנה לו מכוח סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996 והן מכוח סעיף 52 לאותו חוק שמאפשר שינוי ההחלטה בהתחשב בשינוי הנסיבות ובענייננו שחרור לרגל החג עשוי ליפול במסגרת זו.

לדעתי, החלטתו העקרונית של בימ"ש קמא לשחרר את המשיב לרגל חג "אלפטר", סבירה, מתחשבת ומאזנת באופן נכון בין מכלול השיקולים וזאת בהתחשב בתקופת החופשה הקצרה וכן בערבויות שניתנו. יחד עם זאת, שוכנעתי שלאור מסוכנותו של המשיב שנובעת מביצוע עבירות תעבורה חמורות והיעדר מורא מפני החוק, הרי שיש להחמיר בתנאי השחרור במובן הבא:

1.       המשיב ישהה במעצר בית מלא בתקופה שנקבעה על ידי בימ"ש קמא וזאת עד ליום 05/10/08 בבית אחיו אבראהים עישאן ת.ז. 049846496 ובפיקוחו.

2.       המשיב יתייצב ביום ראשון 5/10/08 עד לשעה 10:00 בבוקר במזכירות בית משפט השלום בעכו.

3.       אני מורה על עיכוב יציאתו מהארץ של המשיב ובהנחה וברשותו דרכון עליו להפקידו במזכירות ביהמ"ש בטרם שחרורו.

ניתנה היום כ"ט באלול, תשס"ח (29 בספטמבר 2008) במעמד הצדדים.

עופרי ש.ב. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: