החלטה בתיק בש 3749/07

נגד עופר הילל (להלן: " המבקש"), נפתחה חקירה בגין תלונה שהגישה נגדו אישתו ואשר ייחסה לו עבירות תקיפה ואיומים, שהמבקש ביצע כלפיה על רקע הליכי גירושין. במסגרת החקירה ב- 23.04.07, נתפס מחזקת המבקש אקדח שהחזיק ברישיון (להלן: "האקדח").

בפני בקשה, שהגיש המבקש ב- 18.09.07, באמצעות בא כוחו עו"ד עמיקם הדר,  להחזיר לו את האקדח, וזאת על פי הוראת סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: " הבקשה").

על פי הבקשה ב- 24.07.07, החליטה הפרקליטות על סגירת התיק משום ש" נסיבות העניין אינו מצדיקות המשך חקירה/ העמדה לדין". (נספח ב' לבקשה).

לנוכח עברו הנקי של המבקש, ובהתחשב בעסקו, בתחום בגדי ריקוד וספורט, המצריך נסיעות למתפרות ביהודה ושומרון והצורך באקדח לקידום ביטחונו האישי, טוען המבקש שיש להחזיר לו את האקדח. מה עוד, שמאז האירוע נשוא החקירה, למרות הליכי הגירושין שביניהם, המבקש ואשתו ממשיכים להתגורר תחת קורת גג אחת, ולא הוגשו נגדו שום תלונות נוספות.

נציג היחידה החוקרת, רפ"ק ירון בן נפתלי, התנגד בכתב לבקשה. לגישתו אין להעתר לבקשה, שכן בהמלצת המשטרה, ביטל משרד הפנים את רישיונו של המבקש להחזיק כלי ירייה, וזאת לנוכח האירוע האלים שבין המבקש לאשתו, אירוע שלכשעצמו איננו המחלוקת. 

חילוקי הדעות שבין הצדדים חייבו דיון משפטי, אליו ביקשתי להזמין גם את המתלוננת שלא התייצבה. בדיון חזר כל צד על טיעוניו שבכתב. עו"ד הדר הגיש  אסמכתאות לתמיכה בעמדתו, נציג היחידה החוקרת מסר לעיוני את תיק החקירה.

לאחר ששמעתי הטיעונים, עיינתי באסמכתאות ובתיק החקירה, הגעתי למסקנות כדלקמן:

1.      בהתאם לסעיף 11(2) לחוק כלי היריה, תש"ט-1949 (להלן: " חוק כלי היריה") פקיד רישוי במשרד הפנים מוסמך ליתן רישיון להחזקת נשק. הפעלת הסמכות נעשית על פי המלצת קצין משטרה בכיר שהוסמך לכך על ידי המפכ"ל.

2.      בהתאם לסעיף 18א(א) לחוק כלי היריה, משמורשע אדם בעבירת אלימות, מוסמך בית המשפט, לבקשת תובע, להורות על ביטול רישיון לכלי יריה והפקדת הנשק במשטרה.

3.      בעניין החזקת "תפוסים" הכלל הוא, שעל בית המשפט לבקר את פעילותה של המשטרה לבדוק ולמצוא אם תפיסת התפוס נעשתה לתכלית ראויה. במסגרת הדיון בדבר המשך החזקת התפוס על המדינה להציג תשתית ראייתית מספקת, שעל-פיה ניתן יהא לקבוע אם המשך החזקת התפוס הוא מידתי בהתחשב בפגיעה בזכותו הקניינית של בעל התפוס. ראו בהקשר זה בש"פ 498/01 עריפה נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(3) 241.

4.      בבש"פ 7715/97 חג'ג' ואח' נ' מדינת ישראל, תקדין עליון, 98(1), 139 פסקה כבוד השופטת שטרסברג-כהן כדלקמן:

" הפגיעה ברכושו של אדם על-ידי נטילתו ממנו, על מנת להבטיח אפשרות חילוט בעתיד היא פגיעה ברכושו ובקניינו ולפיכך יש לנקוט בו רק כאמצעי אחרון ובהעדר אמצעים חלופיים להבטחת אותה תכלית. כך יש לעשות בהשראת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכך יש לעשות על פי עיקרון המידתיות המקובל עלינו".

לאיזון הראוי בין האינטרסים המתנגשים של הציבור מחד גיסא לאזרח מאידך גיסא, בבקשות להחזרת תפוס ראו גם, בש"פ 7715/97 שושנה חג'ג' נ' מ.י, פד"י נב(1), 14, בש"פ 3159/00 אסנת רבין נ' מ.י, ובש"פ 6665/02 מירי אופק נ' מ.י, על ההלכה חזר בית המשפט העליון בבש"פ 342/06 חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ. מ.י.

5.      אם כך הוא בהחזקת תפוס לצורך חילוט, מכוח קל וחומר, יש משקל בכורה לזכויותיו של מבקש, כשאין בכוונת המדינה להשתמש בתפוס להליכי שפיטה נגדו.

6.      מהכלל אל הפרט: עיון בתיק החקירה מבסס חשד שהמבקש איים על אשתו ודחף אותה על רקע סכסוך גירושין שביניהם. זוהי התלונה הראשונה שהגישה האישה ולטענתה זו הפעם היחידה שהמבקש הפעיל כלפיה אלימות. יחד עם זאת התיק נסגר על ידי הפרקליטות מחוסר עניין לציבור.

7.      מקובל עלי שהחזרתו של אקדח למי שהוחשד בביצוע עבירת אלימות במשפחה יש בה לעורר חשש מוצדק. מאידך גיסא, עמדתו של רפ"ק ירון בן נפתלי איננה יכולה לעמוד. אימוצה יביא לתוצאה שעקב פתיחת תיק חקירה, ללא קשר לתוצאותיה, ומבלי שיש ביסוס לסיכון שבעצם החזקת האקדח מסכן החשוד מאן דהו, תפגענה זכויותיו וזאת לכל משך חייו ומבלי שיוכל לעשות דבר לתיקון. תוצאה כזו היא בלתי מידתית בכלל, ובודאי שאיננה מידתית במקרה שבפני שתיק החקירה נסגר, ובהעדר ביסוס לטענה שהמבקש השתמש באקדח שימוש שלא כדין שיש בו לסכן מאן דהו.

8.      מוצאת אני להדגיש - מכיוון שהמתלוננת לא התייצבה לדיון בבקשה, למרות שהוזמנה, יוצאת אני מהנחה שאיננה מתנגדת לבקשה. וגם אם אני טועה בהנחתי, פתוחה בפניה הדרך לפנות לבית המשפט לענייני משפחה לשם מיצוי זכויותיה.

9.      מכאן שעריכת האיזונים הצריכים בין האינטרס הציבורי לאינטרס האישי של המבקש, שעברו נקי, וזכותו לחופש העיסוק, מביא למסקנה שאין הצדקה לשלול מהמבקש זכותו להחזיק באקדח ואין יותר תשתית ראויה שמכוחה ניתן להחזיק בתפוס.

10.  סוף דבר - האקדח יוחזר למבקש כנגד הצגת רישיון נשק בתוקף שהנפיקה לו הרשות המוסמכת.