החלטה בתיק בש 3684/06

זוהי בקשה לעיון חוזר המוגשת לפי הוראות סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו-1996. המבקש, אשר נעצר עד תום ההליכים בהחלטת כב' ס. הנשיאה, השופטת ש. וסרקרוג מיום 23.10.06, טוען כי התקיימו התנאים המצדיקים עיון חוזר בהחלטה הנ"ל ובמסגרת זו מבקש הוא כי בית המשפט יורה על שחרורו ממעצר לאחת מהחלופות שהוצעו על ידו.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה. טעמי הדחייה הם שניים. הטעם הראשון, הוא טעם דיוני. סבור אני כי לא ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר באופן בו הוגשה וההליך הנכון הוא בדרך של הגשת ערר על החלטת המעצר לבית המשפט העליון. הטעם השני הוא, שלטעמי לא התקיימו התנאים המצדיקים עיון חוזר בהחלטה. אפרט להלן.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו שורה של עבירות אלימות, חטיפה, פציעה בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת לחבלה, סחיטה באיומים ואיומים, כאשר כל העבירות בוצעו כנגד אשתו. ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה להורות על מעצרו עד תום ההליכים. ביום 23.10.06 ניתנה כאמור ההחלטה בבקשה להורות על מעצר עד תום הליכים (ב"ש 3460/06). כב' השופטת וסרקרוג ניתחה ארוכות את תשתית הראיות, קבעה כי קיימות ראיות המבססות סיכוי של ממש להרשעתו של המשיב המיוחס לו, קבעה כי קיימת מסוכנות למתלוננת. עוד קבעה היא כי קיים חשש של ממש לשיבוש הליכי משפט בדרך של הפעלת לחץ על המתלוננת והורתה, כאמור, על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים.

יצויין כבר כעת כי במסגרת החלטתה התייחסה השופטת וסרקרוג במפורש ובפירוט לפניות אשתו של המבקש, המתלוננת, אשר הגיעה לדיונים וביקשה לשחרר את המבקש ממעצרו באופן שבו יוכל לחזור לביתו. במסגרת ההחלטה, הבהירה השופטת וסרקרוג מדוע אין לתת משקל של ממש לבקשות אלה וכאמור הורתה על מעצרו עד תום ההליכים.

בסיכום החלטתה (סעיף 12 להחלטה) דנה השופטת וסרקרוג גם בהצעה לאפשר את שחרורו של המבקש לחלופת מעצר. בהתייחסה לאפשרות זו, קבעה כדלקמן:

"גם אם היה מקום לדעתי להורות על חלופה - ואין זו דעתי - אין החלופה המוצעת בגדר חלופה...". (ההדגשה הוספה ר.ש.).

בהמשך אותו משפט הבהירה השופטת וסרקרוג מדוע החלופה שהוצעה אינה מאפשרת פיקוח יעיל על המבקש.

כעת הוגשה בקשה זו לעיון חוזר, שעניינה הצעת חלופת מעצר שונה מזו שהוצעה בדיון בפני השופטת וסרקרוג.

אוסיף עוד כי בדיון בפניי התייצבה גם המתלוננת ביחד עם עורכת דין מטעמה. לבית המשפט הוגש מכתב מטעמה וכן מכתב ממטפלת במשפחתון, שם שוהה בנם של המתלוננת והמבקש. במכתבים הנ"ל מבוקש כי יותר למבקש לחזור לביתו. המתלוננת עצמה חתמה על תצהיר אשר צורף כנספח ג' לבקשה ובו היא מבקשת להורות על שחרורו ובמסגרת תצהיר זה (סעיף 8) באה המתלוננת בתלונות כנגד הפרקליטות וטענה שהפרקליטות הטעתה אותה. לא מצאתי מקום לאפשר למתלוננת ו/או לבאת כוחה לטעון בפניי.

בסיכום הדיון הבהרתי לצדדים כי בדעתי לעיין בחומר הראיות כדי שיהיה בפני את כל הרקע להחלטת כב' השופטת וסרקרוג. עם זאת, הובהר לצדדים, כבר בדיון, כי איני יושב כערכאת ערעור במובן זה שאין בדעתי לדון בעניינים שהוכרעו על ידי השופטת וסרקרוג בהחלטה והעיון בחומר הראיות הינו אך ורק כדי שניתן יהיה להתייחס לטענות בדבר הצידוק של הגשת בקשה לעיון חוזר.

כאמור, סבור אני כי דין הבקשה להדחות וזאת הן מטעמים דיוניים והן לגופו של עניין.

ככל שהדבר נוגע לטעמים הדיוניים - סבור אני כי החלטתה של השופטת וסרקרוג היתה ברורה. השופטת שקלה את כל טיעוני הצדדים, לרבות פניות המתלוננת וקבעה במפורש כי אין במקרה זה לאפשר שחרור בחלופת מעצר. מעבר לשלילת עצם האפשרות לשחרור בחלופת מעצר, ובשולי קביעה זו, הוסיפה השופטת וציינה כי החלופה שהוצעה אינה ראויה. ואולם, מהאמור בהחלטה עולה כי נקבע במפורש שבמקרה זה, אין מקום לאפשר שחרור לכל חלופה שהיא וזאת מחשש לשלומה של המתלוננת ולהשפעה פסולה על עדותה ועדויות אחרות. כאמור, איני יושב כערכאת ערעור על ההחלטה שניתנה על ידי כב' השופטת וסרקרוג. אם סבר המבקש כי עצם שחרורו לחלופת מעצר הוא בגדר אפשרות ראויה, כי אז עליו לערר על ההחלטה אשר קבעה כי במקרה זה אין מקום לאשר את שחרורו לכל חלופה שהיא.

סבור אני כי בנסיבות אלו איני מוסמך כלל לדון בבקשה, להורות על שחרור לחלופה המוצעת וזאת בשים לב להחלטה המפורשת, שניתנה כאמור, השוללת את האפשרות לשחרור לכל חלופה.

מעבר לאמור לעיל, סבור אני כי גם לא הובאו בפני נתונים חדשים אשר לא נשקלו על ידי השופטת וסרקרוג, למעט זהות החלופות המוצעות שהן חדשות. עניין עמדתה של המתלוננת נסקר בהרחבה בהחלטה הקודמת ובית המשפט הבהיר מדוע אין לתת משקל לבקשת המתלוננת להחזיר את המבקש לביתו. הדברים שנאמרו בפני אין בהם משום חידוש וכאמור, נשקלו והוכרעו בהחלטה עליה לא הוגש ערר.

הכלל להגשת עיון חוזר הוא שמאז שניתנה החלטת מעצר, חלף זמן רב, הדיון השתהה או שחל שינוי משמעותי בתשתית הנתונים אשר היתה בפני בית המשפט אשר נתן את ההחלטה בעניין המעצר. ראה:

בש"פ 6286/06 פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(3), 3215;

בש"פ 7991/06 סאמי אבו מדיעם נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(4), 228;

בש"פ 2613/92 אהרון משולם נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(3), 490;

בש"פ 9075/96 יוסף טופול נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(5), 635.