החלטה בתיק בש 3669/08

בקשה למעצר עד תום ההליכים על רקע כתב אישום שהוגש בעניינו של המשיב, לפיו מואשם היא בעבירת התפרצות, גניבה והחזקת מכשירי פריצה. עילת המעצר הנטענת הינה מסוכנות הנובעת מהעובדה כי המשיב ביצע העבירות כשתלויים ועומדים כנגדו שני מאסרים מותנים ברי הפעלה, האחד בן 9 חדשים (שהוא למעשה "חב הפעלה" לאחר שהוארך אך בחודש פברואר האחרון), והשני בן 6 חדשים, אשר לא הרתיעוהו מלהמשיך ולבצע עבירותיו. 

אין מחלוקת בין הצדדים בדבר קיומן של ראיות לכאורה, ואולם חולקים הם באשר לקיומה של עילת מעצר, זאת על רקע טענת הסניגור כי המדובר בעבירת רכוש שאינה עומדת בתנאי הלכת רוסלן שאינה מקימה עילה, וככל שקיימת כזו - הרי שמתקיימת היא בדוחק.

עפ"י כתב האישום התפרץ המשיב לביתו של המתלונן, ע"י פתיחת דלת הבית בעזרת מפתח מותאם וכניסה אליו במטרה לבצע בו גניבה. המשיב ניסה לפרוץ כספת הקבועה בקיר הבית וגרם נזק במזיד לכספת ולקיר המבנה. באותו מעמד גנב המשיב תכשיטי זהב שונים מהבית, כמפורט בכתב התביעה.  עיון בחומר הראיות מלמד כי הנאשם נתפס בכף על ידי בעליה והשוטרים שהגיעו למקום, כבר בתוך הדירה במהלך ביצוע מעשיו. כן נתפסו בכיסו תכשיטי הזהב. הרושם המתקבל מחומר הראיות הוא, כי אכן קיימות ראיות לכאורה למכביר, וכי ניהולו של התיק לגופו, אינו מורכב כלל ועיקר.

אכן לו היתה עומדת עבירת ההתפרצות לבדה, הייתי מסופק אם אכן מתקיימת עילת מעצר ואולם מעבר לעובדה זו, מונח בפני עברו הפלילי של הנאשם ממנו עולה, כי על אף שמדובר בבחור צעיר כבן 25, הרי שלחובתו 6 רישומים קודמים בגין סדרה של 14 אישומים הכוללים עבירות אלימות לרבות הפרעה לשוטר ותקיפת שוטר, רכוש לרבות עבירות שבל"ר ורכב, הפרת הוראה חוקית ועוד,  במסגרתם תלויים ועומדים כנגד המשיב שני מאסרים מותנים ברי הפעלה בני 9 חדשים (שתוקפו הוארך אך כחודש קודם ביצוע העבירה נשוא ענייננו - ת.פ. אילת 1727/06), ו - 6 חדשים (אשר הוטלו עליו בחודש אוקטובר האחרון - ת.פ. אשדוד 313/05), אשר נראה כי לא הרתיעוהו מביצוע העבירה נשוא ענייננו.

בנסיבות אלה, בהן שב המשיב ומבצע עבירות כשמאסרים מותנים לא מרתיעים אותו, על אף שטרם יבשה הדיו על הטלתם (או הארכתם), הרי שנראה לי כי נשקפת ממנו ללא ספק מסוכנות, המקימה עילת מעצר. יוזכר כי לא אחת נפסק שעבירת רכוש בצירוף עבר פלילי יש בהם כדי להוות עילת מעצר אף בעבירות רכוש (ר' למשל החלטת  כב' הש' א' רובינשטיין בבש"פ 3453/05 ארז אברג'ל נ' מדינת ישראל (מיום 19.4.05 - לא פורסם).

באשר לחלופת המעצר: במסגרת דיון קודם שנערך בתיק זה בפני עמיתי כב' הש' טהר לב, החליט הוא לשלוח את עניינו של המשיב לבחינת שירות המבחן, לצורך בחינת מסוכנותו ויעילות החלופה (החלטת כב' הש' טהר לב מיום 26.3.08). תסקיר כאמור הונח על שולחני הבוקר וניתן לאפיינו כאמביוולנטי. על מנת שלא לפגוע בצנעת הפרט, לא אפרט את האמור בתסקיר ואך אציין, כי השירות אמנם מתרשם שהמעצר מהווה עבור המשיב גורם מרתיע ומעורר חשיבה, ואולם בד בבד עם האמור, מתרשם השירות מקושי מצד המשיב לראות חלקים בעייתיים באישיותו ובמצבי מצוקה - פועל המשיב  באימפולסיביות, כצורך להשיג מטרותיו המיידיות, ללא חשיבה מעמיקה והפעלת שיקול דעת תקין באשר להשלכות מעשיו. בנסיבות אלה ומשמדובר במשיב המעורב בפלילים מאז גיל 15 וביתר המרכיבים המפורטים בתסקיר, מעריך השירות כי קיים סיכון להתנהגות פורצת גבולות, כאשר חלופה בעלת יכולת להציב גבולות בשילוב פיקוח יכולים להוות גורם מצמצם סיכון.

האם החלופות שהוצעו עונות על הדרישות הנ"ל? חוששני שלא. החלופה המוצעת  על ידי השירות הינה מעצר בית בבית חמותו בפיקוחה ובפיקוח אמו. חמותו הנ"ל הינה בעלת רישום פלילי בעבירת אלימות שטיבה לא הוברר לי, והיא גרה בדירה ביחד עם בנה הצעיר, אשתו של המשיב, המשיב ושני ילדיהם. משמעות החזרתו של המשיב לדירה זו היא למעשה החזרתו לביתו, מקום ממנו יצא לבצוע עבירותיו. פיקוחה של האם, אף הוא מוטל בעיני בספק. האם עובדת בין השעות 10:00 - 15:00 ועל כן לא תוכל לפקח בשעות אלה. ביתר הזמן גרה עם בעלה וילדיה בכתובת מגורים אחרת, ולא שמעתי כל הצעה כי תעבור להתגורר בבית חמותה לצורך הפיקוח המוצע.  נראה לי גם שרעיון זה אינו ריאלי ולא בכדי לא הוצע.  באשר לאשתו - התרשם השירות כי קיים ספק ביכולתה להציב גבולות.

נראה לי איפוא למרבה הצער, כי לא אוכל להעדיף בנסיבות הכוללות של העניין, עברו המכביד, ביצוע עבירות חוזר בהפרשי זמן לא ארוכים כשמאסרים מותנים ברי (וחבי) הפעלה אינם מרתיעים אותו, את החלופות המוצעות ואין לדעתי במעצר בית כפי שהוצע, ואשר "מתבסס על כבוד שרוכש המשיב כלפי חמותו" כאמור בתסקיר, כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב.

בנסיבות אלה,  אינני יכול לקבל את המלצת השירות ואין מנוס אלא להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו.  

בשולי הדברים אחזור על התרשמותי לפיה עיון בחומר הראיות מלמד, כי ניהולו של התיק לגופו, אינו מורכב כלל ועיקר וניתן לסיימו בפרק זמן קצר יחסית. בנסיבות אלה אמליץ לצדדים לעמוד בקשר בינהם לבחינת אפשרות סיום התיק לגופו בהקדם, תוך צמצום אפשרי של תקופת המעצר בפועל, בד בבד עם המלצה למזכירות המותב המטפל לקבוע התיק לדיון בהקדם הניתן.

ההחלטה תוקרא בהעדרי ע"י השופטת התורנית, כבוד השופטת רז- לוי  

ניתנה היום י"ג בניסן, תשס"ח (18 באפריל 2008)  .

ההחלטה הוקראה על ידי השופטת רז לוי במעמד ב"כ הצדדים והמשיב. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: