החלטה בתיק בש 3638/07

מונחת בפניי בקשה לפסילת רישיון נהיגתו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק פלילי (פ 6140/07) התלוי ועומד נגדו והמייחס לו עבירות של הריגה, עבירה בניגוד לס' 298 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 ובניגוד לס' 35(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); נהיגה במהירות בלתי סבירה, עבירה בניגוד לס' 51 לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") + ס' 38(ג) לפקודת התעבורה ואי שמירת רווח עבירה בניגוד לתקנה 43 לתקנות התעבורה.

א.   עובדות תחילה:

נגד המשיב הוגש ביום 17.9.07 כתב אישום ובו נטען, כי ביום 18.6.06 בשעה 23:30 לערך, הוא נהג במשאית (להלן: "הרכב") בכביש מס' 65 מכיוון צומת מגידו לצומת חדרה, בסמוך לצומת הרמזורים של כפר עארה (להלן: הצומת").

באותה העת כ- 200 מ' לפני הנאשם נסע גאצב קבהא כשהוא נוהג ברכב מסחרי מסוג פולקסווגן (להלן: "רכב ב'") וכשאיתו וילדיו ברכב.

בהתקרב הנאשם לצומת נפלה למשיב סיגריה אותה עישן. הנאשם התכופף תוך שהוא מסיר את מבטו מהכביש והרים את הסיגריה.

באותה העת נסע הנאשם במהירות של 80 קמ"ש ובפרק זמן של 11 שניות האיץ את רכבו עד למהירות של 87 קמ"ש. בהיותו במהירות זו פגע הנאשם ברכב ב' אשר עצר ברמזור באור אדום. רכב ב' הועף לנתיב הנגדי התהפך ופגע בחזית רכב פרטי מסוג מרצדס נהוג בידי ראאף זחאלקה, וכן פגע רכב ב' ברכב פרטי מסוג דייהו נהוג בידי מחמוד חסאן (להלן: "התאונה").

כתוצאה מהתאונה נגרם מותן המיידי של אימאן קבהא ובתן יאסמין שנסעו ברכב ב'. כמו כן, נחבלו חבלות של ממש קבהאא גאצב (נהג רכב ב') בנו בן השנתיים, מוחמד קבהא, עוד נפגעו בתאונה ראאף זחאלקה (נהג רכב המרצדס) ומחמוד חסאן (נהג רכב הדייהו).

בגין האמור ייחסה המאשימה לנאשם את העבירות המפורטות ברישה החלטתי זו.

בעקבות התאונה המשיב נפסל מינהלית לתקופה של 90 יום סמוך לקרות התאונה. עתה עותרת המאשימה לפסילת רישיון הנהיגה של המשיב.

ב"כ המאשימה טענה לקיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירות על ידי המשיב. כמו כן, עמדה ב"כ המאשימה על המסוכנות בהמשך נהיגתו של המשיב והפנתה לגיליון ההרשעות של הנאשם הן זה הפלילי (עבירת איומים והטרדה באמצעות בזק) והן זה התעבורתי הכולל 30 הרשעות.

לעניין השיהוי בהגשת הבקשה ציינה ב"כ המאשימה, כי אמנם היה שיהוי בהגשת כתב האישום, אך אין בעובדה זו כדי למנוע את פסילת הרישיון כעת. כך גם בנוגע לעובדה שרישיונו הוחזר לו לאחר הפסילה המינהלית.

ב"כ הנאשם טען, בין היתר, כי הנאשם נבדק על-ידי משרד הרישוי ונערכו לו בחינות פסיכו דיאגנוסטיות ואחרות אשר הראו כי הנאשם יוכל להמשיך ולנהוג ברכב בדרגה ב. לטענתו הנאשם נוהג כבר כשנה וחצי מאז התאונה ולא צבר לחובתו אף עבירה קלה כחמורה.

עוד טען, כי רישיון הנהיגה של הנאשם הכרחי להמשך פרנסתו שכן עבודתו בחברת "מנטפלד" בע"מ העוסקים בתחום עמילות המכס והמשלוחים מחייבת אותו להחזיק ברישיון נהיגה.

למען הסדר הטוב ולשם שלימות התמונה אציין, כי בהחלטתי מיום 15.11.07 הורית למשיב להגיש לבית המשפט את החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ואת המסמכים הנוגעים לכך. מסמכים אלה הועבר לעיוני בהתאם להחלטתי.

ב.    דיון והכרעה:

סמכותו של בית משפט זה לפסול נהג מלהחזיק רישיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו קבועה בס' 46ב לפקודת התעבורה, הקובעת כי:

     "46 ב. (א)     הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסילתו מהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בענינו.

           (ב) בטרם יורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), ייתן בית המשפט לנאשם הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, ורשאי הוא שלא להורות על פסילה כאמור, אם שוכנע, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור.

           (ג)  הורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לדחות את מועד הפסילה למועד שיקבע".