החלטה בתיק בש 353/08

החלטה זו עוסקת במאוחד בבקשותיהם של שני המבקשים לקיים עיון חוזר בסוגיית תנאי שחרורם. המבקש בתיק ב"ש 353/08 הינו רדואן (נימר) גזאל גדיר, (להלן יקרא "נימר") ואילו המבקש בתיק ב"ש 358/08 הוא מוחמד פריד טרביה, (להלן יקרא "מוחמד").

נגד השניים ואדם נוסף הוגש כתב אישום בתיק פלילי 1127/07 של בית משפט זה. השלושה נאשמים בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(1) ו(2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 ובעבירות נלוות. מעשי האלימות כוונו, על פי הנטען, כנגד שני אחים לבית משפחת קיזל המתגוררים בפר מג'אר. הסכסוך פרץ על רקע של שליטה באדמות מרעה סמוך לקיבוץ חוקוק.

עם הגשת כתב האישום נתבקש מעצרם של השניים עד תום ההליכים המשפטיים. בקשה כזו לא הוגשה כנגד הנאשם הנוסף. בקשת המעצר נדונה בתיק ב"ש 2834/07. בהחלטה שניתנה על ידי ביום 16/10/2007, דחיתי את בקשת המאשימה והוריתי על שחרורום של שני המבקשים לתנאי "מעצר בית" מלאים, במקומות שנקבעו לכך, בישוביהם. החלטת השחרור ניתנה על רקע קביעתי שחומר הראיות לוקה בחולשה לפחות באשר לאופן הצגת הדברים על ידי המאשימה ובכל הקשור לשאלה האם יזמו המשיבים את מעשי האלימות או "רק" נגררו לתוכם.

יצוין כי בבקשת המעצר שהגישה המאשימה היא תלתה את בקשתה בשניים. בסיכון הכללי הנשקף מהם והנובע מעצם התנהגותם ובחשש כי המבקשים ישפיעו על עדים וישבשו את מהלך המשפט. עתה מבקשים השניים לקיים עיון חוזר בסוגית שחרורם כשבעתירתם הם מבקשים לאפשר להם לצאת לעבודה. בסמוך להגשת הבקשות הוסכם על דעת המבקשים כי הדיון בהן ידחה עד לאחר שיסיימו העדים - המתלוננים למסור עדויותיהם בבית המשפט. ביום 16/4/2008 שב והתכנס בית המשפט לדון בבקשות. עתה נמסר מפי ב"כ בעלי הדין כי המתלוננים אכן סיימו להעיד וכל שנותר עוד לתביעה להשמיע הוא מספר "קטן" של שוטרים. המשך שמיעת הראיות נקבע למועדים 28/5/2008 ו-16/6/2008. משסיימו המתלוננים להעיד ברי שהחשש שהעלתה המשיבה -מאשימה, בדבר השפעה אפשרית מצידם של המבקשים על עדי תביעה, פג ואינו אקטואלי עוד.

מאז שוחררו הקפידו המבקשים וקיימו את תנאי השחרור וגם לא נטען כי עשו מהלך כלשהו בנסיון לשבש את מהלך המשפט.

עתה משחלפה למעלה ממחצית השנה מאז החלטת השחרור, משסיימו עדי התביעה המרכזיים למסור עדויותיהם ומשברור שיחלפו עוד מספר חודשים עד שיגיע משפטם לסיומו, נראה לי לנכון להענות לבקשת המבקשים ולקיים עיון חוזר בתנאי שחרורם.

מתוך העובדות והנתונים שפורטו עד כה וגם מתוך מה שנאמר אודות השניים בתסקירי מעצר שהוגשו, עובר למתן ההחלטה, נראה שניתן להקל עקרונית בתנאי שחרורם אשר מטילים עליהם נטל כלכלי כבד באשר אין הם מאפשרים להם לצאת לעבודה, אם כי אין להתיר לחלוטין את הרסן. זו מסקנתי הכללית גבי שני המבקשים אלא שמכאן ואילך יש לפצל הדיון בין השניים.

אשר למבקש מוחמד. כאמור הוא תושב העיר סח'נין והוא שוהה בתנאי "מעצר בית" מלאים בבית אביו, בעיירתו. לגביו מבוקש עתה כי יותר לו לצאת לעבוד בחנות לאביזרי רכב המצויה בסח'נין. לאור מכלול הנתונים שפורטו לעיל אני רואה לנכון להעתר לבקשתו וקובע כי מעת שבעל החנות המוצע, סאלח אבו-ריא, יתחייב כאן לשמש לו כמשמורן ויביע נכונות לשמש כערב, יותר למבקש זה לצאת את מקום שהותו ב"מעצר בית" ולהימצא מחוצה לו מידי יום בין השעות 08:00 עד 16:00 ובלבד שבכל השעות הללו ימצא בתחומי החנות לאביזרי הרכב סח'נין תחת השגחתו ופיקוחו של מר סאלח אבו-ריא הנ"ל ואילו בשאר שעות היממה ימשיך המבקש לשהות בתנאי "מעצר בית" בבית אביו, כפי שנקבע בהחלטתי הקודמת. המשמורן יחתום כאמור על ערבות צד ג' בסך 50,000 שקלים חדשים למילוי התחייבויותיו הוא ולמילוי תנאי השחרור על ידי המבקש.

אשר למבקש האחר, נימר. כאן מוצע כי יותר לו לצאת את מקום שהותו על מנת שיוכל לעבוד כנהג משאית במשמרות של 12 שעות. חרף הסבריו של בא-כוחו, על הפיקוח שיכול לקיים אחריו מעסיקו, באמצעות מכשיר קשר, לדידי הענות לבקשה זו משמעותה התרת כל רסן מעל המבקש ונראה לי שטרם הגיעה העת לעשות כן. בקשתו של מבקש זה נדחית איפוא תוך שנקבע שהוא יהיה רשאי להציע הצעה חילופית אשר תתחום את יכולת התנועה שלו לתחום גאוגרפי מצומצם ומוגדר, כדוגמת המבקש האחר. 

ניתנה היום ל' בניסן, תשס"ח (5 במאי 2008) במעמד הצדדים. 

000353/08בש 054 ורד+פרח התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: