החלטה בתיק בש 3527/07

בפני בקשה, המוגשת מכוח הוראת סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, להורות למשיבה, כי תמסור לידי המבקש את טופס הידיעה המודיעינית השלם והמקורי, כולל הערות רכז המודיעין (להלן: "הידיעה"), ממנו יימחקו רק תאריך מסירת הידיעה ומילה 6 בשורה 1, לתוכן הידיעה, בהתאם לאמור בתעודת חיסיון הקיימת בתיק.

טרם אכנס לדיון בבקשה גופא, מן הראוי להביא ולו בתמצית, ככל הניתן, את ההשתלשלות המתארכת ורבת העובדות העומדת ברקע בקשה זו, בכל הנוגע לאותה ידיעה.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום בביהמ"ש השלום בתל אביב, בעבירות של איומים והעלבת עובד ציבור (ת.פ. 2040/06, הנשמע בפני כב' השופטת נאור).

בתאריך 20/12/06 הגיש המבקש בקשה ליתן צו שיורה למשיבה להעביר לידיו את הידיעה המודיעינית הקיימת בתיק - הבקשה נשמעה בפני כב' השופט נויטל.

בהחלטתו מתאריך 30.1.07, קבע השופט נויטל, כי יש לחשוף את הידיעה בחלקה, שהינו רלוונטי להגנת הנאשם - המבקש, למעט תאריכה ולמעט מילים מסויימות שאין באלו רלוונטיות ואין בהן לסייע להגנת הנאשם.

ביהמ"ש אף הוסיף עוד, כי ניתן לתהות באשר לטענת הקונספירציה והפבריקציה כלפי המבקש, לה טוען הסנגור, נוכח זאת שהידיעה הינה מאוחרת להגשת כתב האישום ולו חפץ מאן דהוא להעליל על המבקש, הדעת נותנת כי עקב ידיעה מסוימת טופלים באותו מאן דהוא כתב אישום ולא כך במקרה שבפנינו.

בתאריך 6/2/07 התקיים בפני השופט נויטל דיון נוסף, בו הוגשה בקשה למסור לידי המבקש את חלקה של הידיעה המודיעינית, העוסקת בהערות הרכז.

ביהמ"ש קבע בהחלטתו בהקשר זה, כי אך חלק מהערות הרכז הינן רלוונטיות לבקשה ועשויות לסייע להגנתו והורה על מחיקת הערות, משפטים ושורות מסויימות אחרות, טרם מסירתן של אלו להגנה.

ביהמ"ש לא נדרש לשאלה האם ניתן לראות בהערות הרכז משום חומר חקירה.

על שתי החלטות אלו של ביהמ"ש השלום, הוגש ערר לביהמ"ש המחוזי, שנידון בפני כב' השופטת נ' אוהד. בהחלטתו, בין השאר, קבע ביהמ"ש המחוזי, מפי כב' השופטת נ' אוהד, כי: "הדבר היחיד שלא נחשף הינו פרטי המקור ומספר מילים שחשיפתם יביאו לזיהוי המקור בוודאות. היה מקום להוציא תעודת חיסיון מיד כשמצא ביהמ"ש שמדובר בידיעה רלוונטית להגנה", וניתנה שהות להוצאת תעודת חיסיון.

בעקבות כך הוצאה תעודת חיסיון, לפיה הוטל חיסיון על שתי מילים בדוח' הידיעה, לרבות באשר לכל פרט או מידע הנוגע לזהות מוסרי המידע למשטרה.

בעקבות זאת, חזר ופנה ב"כ המבקש למשיבה ולביהמ"ש הדן בתיק העיקרי וביקש להורות למשיבה למסור לידיו את הידיעה המודיעינית המלאה, על הערות הרכז שבה.

ביהמ"ש השלום - כב' השופטת נאור, קבע שהערות הרכז אינן בבחינת חומר ראיות ולכן לא היה צורך בהוצאת תעודת חיסיון לגבי אותם פרטים, שכב' השופט נויטל קבע שאין צורך בחשיפתם.

בעקבות כך, הועבר לידי ב"כ המבקש שיכתוב של הידיעה (ראה נספח ו'), על החלטה זו הוגש ערר נוסף לביהמ"ש המחוזי, כשנטען כי היה מקום למסור למבקש את הידיעה המקורית, בטופס המקורי, אחרי מחיקת הדברים הכלולים בתעודת החיסיון.

ביהמ"ש המחוזי, כב' השופטת הגלר קפלן, קבע בהחלטתו, כי: "דין הערות הרכז להיות מכוסות או לא מכוסות בתעודת חיסיון מתוך וחלקן נמסרו להגנה.

בהעדר תעודת חיסיון, הרי מסירת חומר נוסף תדון על ידי שופט הדן בגילוי חומר החקירה ותינתן החלטה בעניין".

המשיבה בחרה שלא להוציא תעודת חיסיון נוספת, לעניין אותן הערות רכז, כשטיעוניה בהקשר לכך יובאו להלן, ועל כן ולאור הוראת ביהמ"ש המחוזי, חזר והגיש ב"כ המבקש בקשה נוספת בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ, למסור לידיו כאמור, את מלוא הידיעה המודיעינית, כפי שזו מופיעה בטופס המקורי, תוך השמטת המילים נשוא תעודת החיסון.

ב"כ המשיבה מתנגדת לחשיפה הנוספת המבוקשת.

נטען כי חומר נדרש נוסף זה אינו רלוונטי כלל לכתב האישום, הכל כשלמעשה הוחזר הדיון לנקודת ההתחלה, עת נידון בפני כב' השופט נויטל, שקבע כי אין כל תימוכין לגירסת הקונספירציה שהועלתה מטעם המבקש כעילה נוספת לרלוונטיות החומר הכלול בידיעה, כשלכך נוספת החלטת ביהמ"ש מפי כב' השופטת נאור, כפי שהובאה לעיל.