החלטה בתיק בש 3505/05

בפני בקשה  לעיון בחומר החקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ").

נגד רנטו סבן, עובד משרד העבודה, הוגש כתב אישום בת.פ. 7508/04 המתנהל בפני מותב אחר. מדובר בכתב אישום חמור, המייחס לנאשם עבירת שוחד ועבירות חמורות אחרות, אותן ביצע לפי הנטען במסגרת תפקידו כאחראי על אכיפת חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים),  תשנ"א-1991.

לטענת המבקש,התביעה לא העמידה לעיונו חלק מחומר החקירה הנמצא ברשימה, כמפורט בסעיף 4 לבקשה.

בקשר לפי סעיף 74 הוגשה עוד בספטמבר 2005, יחד עם בקשה נוספת לגילוי חומר חקירה חסוי ובה דן כב' השופט מור השומע את התיק העיקרי וביום 27.09.2005 נתן החלטתו, (להלן: "ההחלטה").

הבקשה נשוא ההחלטה שבפני הועברה לשמיעה באיחור, הדיון התקיים ב- 14.12.2005.

כפי שהבהיר עו"ד פרי, נציג הפרקליטות, שמיעת ההוכחות בפני כב' השופט מור החלה עוד באוקטובר 2004 והתיק עומד בפני סיום פרשת התביעה.

כמו כן עולה מדברי הפרקליט, כי מרבית הנושאים לגביהם מבקשת ההגנה חומר חקירה נוסף, על זה המצוי בידה ואשר לטענתה לא הוצג לה  עלו ונדונו במהלך המשפט. 

לאחר פירוט הראיות  המתייחסות לס"ק א-ד לסעיף 4, הודיע הסניגור כי הוא מסתפק בטיעוניו של ב"כ המדינה, מפנה לפרוטוקול הישיבה מיום 14.12.2005 עמ' 3-6, עמ' 7 משורה 22  ועד עמ' 8 שורה 10, וע"מ 9 שורה 18.

הנקודה שנותרה במחלוקת היא סעיף 4 (ה) לבקשה, נראה כי האמור בסעיף 4(ו)  נזנח על ידי ההגנה שכן לא נזכר בטיעוניה במהלך שמיעת הבקשה.

טענת המבקש לפי סעיף 4(ה) הורחבה בטיעוניו בעל-פה וזו תמציתה:

צדוק שהינו עד תביעה הורשע בעצמו בפרשת  השוחד נשוא כתב האישום. לטענת ההגנה, פעילותו לא היתה עם הנאשם אלא עם אדם אחר במשרד העבודה והבקשה היא לקבל את כל החומר הנוגע לצדוק ללא קשר לנאשם.  לדברי הסניגור, היה מעקב אחרי צדוק וקיים חומר לגבי מפגשיו עם האחר.

התביעה סבורה כי פעילות סמויה, בהנחה  שהתנהלה אחרי צדוק, ללא קשר לתיק החקירה נגד הנאשם, אינה בגדר חומר חקירה בהעדר רלוונטיות למשפט.

ועוד טוען ב"כ המשיבה, כי טענה זו הועלת בפני כב' השופט מור במסגרת הדיון בבקשה להסרת חיסיון ונדחתה.

לאחר שעיינתי בהחלטתו המנומקת של כב' השופט מור אשר שמע כבר עדותו של צדוק ושל מרבית עדי התביעה, ובמסגרת הדיון בבקשה להסרת החיסיון נחשף לחלק מהחומר  המודיעיני אליו מכוון הסניגור, והחליט לדחות את הבקשה לעיון בחומר הנוגע לצדוק שאין לו זיקה לפרשה אליה קשור הנאשם.

וכך נאמר בהחלטת השופט מור:

"המקור המודיעיני אינו נוקב בשמות של עובדים אחרים, להם קשר עם ציון צדוק פרט לנאשם. אף אם לציון צדוק היה קשר שכזה,  עם עובדים נוספים, ועל כך מבקש ב"כ הנאשם לחקרו....  ברור שאין בכך תחליף לקשריו עם הנאשם,  אלא במצטבר לקשריו אלו עימו".

מקל וחומר ניתן להבין כי להשקפת השופט מידע אודות צדוק שאינו קשור לנאשם, אם ישנו כזה, אינו רלוונטי כלל ועיקר לקשריו של הנאשם עם העד צדוק.

הדיון בבקשה שבפני, אינו קשור לכאורה  לדיון שהתקיים בפני כב' השופט מור, אם כי יש לדעתי משקל רב להערכה של ביהמ"ש שנחשף למרבית ראיות התביעה, ומן הסתם לקו ההגנה של הנאשם, באשר לרלוונטיות של החומר שבמחלוקת.

אולם גם בחינת חומר בפני עצמה, כפי שנטען בפני,  אינה מצדיקה לטעמי קבלת הבקשה.