החלטה בתיק בש 3474/07

1.         בפני ערר המדינה על החלטתו של בימ"ש קמא (כב' השופטת לוקיץ) אAר הורתה ביום 23.8.05 על שחרורו של המשיב בתנאי שישהה בבית אמו ברח' השרון 2/15 בת ים, בתנאי מעצר בית מלא, בפיקוחה של אמו וחברה לחיים, שחוייבו במתן ערבות על סך 15,000 ש"ח כל אחד, בנוסף להתחייבות עצמית של המשיב.

            בנוסף נקבע כי המשיב יעמוד בפיקוח שורת המבחן ויחוייב בביצוע בדיקות שתן.

2.         למשיב יוחסו על פי כתב האישום שהוגש בביהמ"ש השלום בקריות ביום 18.7.07, שתי עבירות של סחר בסם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירות על סעיף 13 + 7 (א)(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973.

            כמפורט בכתב האישום, מכר המשיב לסוכן משטרתי, בשתי הזדמנויות שונות, ביום 18.3.07 ו-5.4.07, סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של כ-95 גרם, בכל פעם, כנגד תשלום של 1,400 ש"ח בהזדמנות הראשונה ו-1,450 ש"ח בהזדמנות השניה.

3.         הבקשה למעצרו עד לסיום ההליכים הוגשה בד בבד עם הגשת כתב האישום והדיון ההחל להתברר בפני כב' השופטת איילת דגן.

            בדיון שהתקיים ביום 22.7.07 הודה ב"כ המשיב בקיומה של תשתית ראייתית לכאורה, ואף בקיומה של עילת מעצר וחזקת מסוכנות, אלא שלטענתו על אף אלה, בשל נסיבותיו של המשיב, ראוי לשקול חלופת מעצר בדמות מעצר בית בבית סבו וסבתו של המשיב בנצרת.

            לדבריו, ראוי היה לשקול חלופה, בהתחשב בגילו של המשיב שהוא כבן 19, שהורשע פעם אחת בלבד בשנת 2005 בגין 4 עבירות שלה חזקת סם שלא לצריכה עצמית.

            מאז הרשעתו היחידה, לא הסתבך בפלילים, עלה על פסים נורמטיביים ועובד בעבודה קבועה.

            לדבריו, אין ראיה שהמשיב עוסק דרך קבע בסחר בסמים, והוא שודל על ידי חברו לספסל הלימודים , שהתברר בדיעבד שהוא סוכן משטרתי, לרכוש עבורו סם.

            ברשותו של המשיב לא היה סם והוא פנה לאחר, ורכש ממנו את הסם עבור הסוכן. התמורה ששולמה על ידי הסוכן, שולמה לידי אותו אדם אחר.

            עוד הוסיף בהקשר זה כי העובדה שהמשיב לא נמנה מלכתחילה על יעדיו של הסוכן ורק נגרר לפרשה עקב הכרותו עם הסוכן ושידולו של האחרון, מעידה על פניה כי לא היה מוכר למשטרה כסוחר סמים ובפועל לא היה כזה.

4.         בהחלטתה שנתנה בו ביום קבע השופטת קמא כי קיימות ראיות לכאורה וכי חלה בעניננו עילת מעצר סטטוטורית מכוחו של סעיף 21(א)(ג)(ד) לחוק המעצרים, המקימה חזקת מסוכנות שבהנתנה, נשללת בדרך כלל האפשרות לחלופת מעצר, למעט מקרים חריגים.

            אף על פי כן ולאחר שנחקרו בפניה הסב והסבתא שהוצעו כמפקחים, סברה כי ראוי לבחון חלופה מוצעת לאחר קבלת תסקיר מעצר.

5.         בישיבה הבאה התקיים הדיון בפני סגנית הנשיא א. בן נר (עקב הסדרי תורנות בפגרה) ובדיון זה הוצעו אם המשיב ובן זוגה כמפקחים והם נחקרו בחקירה נגדית, במהלכה הצהירו על הבנתם את תפקידם כמפקחים ועל נכונותם ללא סייג לקבל על עצמם את כל תנאי הפיקוח.  מחמת שביתה בשרות המבחן לא הוגש תסקיר מעצר כמתחייב מהחלטה קודמת.

            על אף שלא  הובעה הסתייגות מאיכות המפקחים, סברה השופטת בית-נר שלא ניתן לשקול חלופה בטרם קבלת תסקיר, ולפיכך נדחה המשכו של הדיון.

6.         בתסקיר מעצר מיום 20.8.07, עלה כי הרשעתו של המשיב בעבירות סמים היתה בהיותו קטין כבן 16 וכי צרך סם מסוג גראס מאז היותו כבן 15.

            על פי התרשמות עורך התסקיר, התדרדרותו של המשיב היתה על רקע משבר משפחתי חריף - גירושי הוריו ומחלה קשה של אמו אותו חווה המשיב באותה תקופה.

            לפני שנה החליט לצאת ממעגל הסמים, התקבל לקורס מקצועי מטעם משרד התעסוקה, שעם סיומו החל לעבוד במפעל והתמיד בעבודתו משך שלושה חודשים רצופים, עד למעצרו.

            המשיב הביע חרטה על מעשיו ונכונות לקבל על עצמו מעקב של שירות המבחן ומעצר בית מלא בהשגחתם ואחריותם של אמו ובן זוגה.