החלטה בתיק בש 3421/05
|
ב"ש בית המשפט המחוזי נצרת |
3421-05
30.1.2006 |
|
בפני : 1. כב' הנשיא מנחם בן דוד - אב"ד 2. כב' סגן הנשיא נסים ממן 3. אברהם אברהם |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. אדהם הווארי 2. בילאל הווארי |
: מדינת ישראל |
| החלטה | |
בפנינו עתירה לגילוי ראיה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות שהוגשה מטעמו של נאשם מס' 1, שיקרא להלן "העותר".
לצורך בירור העתירה שמענו את טיעוני ב"כ בעלי הדין ולאחר מכן את הסבריו של קצין המשטרה רפ"ק בר-זיו, באשר לטעמי החסיון, וזאת בהעדר ב"כ בעלי הדין. בהמשך אף איפשרנו לב"כ המאשימה להשלים טיעוניה אף זאת במעמד צד אחד.
הבירור שערכנו, שלא בנוכחות ב"כ העותר, עם רפ"ק בר-זיו ועם ב"כ המאשימה, מוצא את ביטויו בפרוטוקול חסוי שהפקנו ואשר ישמר בכספת בית המשפט.
לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים ובחנו את כלל נסיבות הענין, להלן החלטתנו.
בעתירתו מבקש ב"כ העותר להסיר החסיון מחלק מהראיות אשר חוסות בצילה של תעודת החסיון שהוציא השר לבטחון פנים, דהיינו מראיה אחת ספציפית וממספר ראיות אחרות אשר נוגעות לשתי סוגיות. כאן המקום להקדים ולהסביר כי אנו מצויים עתה בעיצומה של שמיעת הראיות בתיק כך שנקודות המחלוקת בין בעלי הדין התחדדו והן נהירות לנו ונוכל לקבוע לאורן, אם הצורך לגלות הראיות לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שלא לגלותה, או שמא לא כך הם פני הדברים והכל בזיקה להוראותיו של סעיף 45 לפקודת הראיות ולפסיקה הענפה שעוסקת בסוגיה זו.
עתירתו הראשונה של ב"כ העותר מבקשת לגלות את זהותו של מוסר הידיעה שהמידע שנמסר על ידו אצור בדו"ח ידיעה מס' 141005030006. המחלוקת בסוגיה זו נפתרה, בעזרת בית המשפט, כאשר על פי המלצתנו הוסכם על דעת ב"כ בעלי הדין כי אם תחפוץ בכך ההגנה תדאג המאשימה לזמן את מוסר הידיעה להתייצב בבית המשפט ולמסור עדות כעד הגנה אלא שהוא יעיד בזהות שאולה כך שזהותו ומראהו לא יחשפו בבית המשפט.
שתי מחלוקות אחרות נותרו להכרעתנו. האחת, האופן בו איתרה המשטרה את מקום הימצאם של הנאשמים והאקדח והאחרת, התנגדותה של המאשימה לחשוף את שיקוליה של המשטרה כאשר החליטה, במהלך החקירה, לעצור או לעכב חשודים.
לאחר שבחנו הטענות ושקלנו בדבר הגענו למסקנה שאין להסיר החסיון מעל הראיות הנוגעות לשאלות אלו ואשר חוסות בצילה של תעודת החסיון. מתוך הסבריו של נציג המשטרה בפנינו התרשמנו כי הסרת החסיון בסוגיות אלו עשויה, ברמת סבירות גבוהה, לסכן שלומם של אנשים ומאידך ולנוכח חזית המריבה המוכרת לנו לא יהיה בה כדי לקדם את טיעוניה ועמדתה של ההגנה. החסיון כאן נוגע לארועים ומעשים שהתרחשו אחרי ביצוע העבירות הנטענות ואין בהם כדי לקשור את הנאשמים או אחרים לביצוע המעשים הנדונים בכתב האישום שבפנינו אך גם לא כדי להרחיקם מהם. הנאשמים מודים בנוכחותם במקום הארוע ועל פי הודעותיהם במשטרה, שכבר הוצגו בפנינו ללא התנגדות או הסתייגות, וגם בבצוע הירי על ידי העותר באמצעות האקדח הרלבנטי. אין מחלוקת שהאקדח שנתפס הוא האקדח שממנו נורה המנוח וכי הוא היה בחזקתו ובשימושו של העותר בעת מעשה. המחלוקת מתמקדת בשאלה מה קדם לירי ובאלו נסיבות הוא בוצע. באספקלריה זו ברי שהראיות אליהן מבקשת ההגנה להגיע אין בהן כדי לסייע לה.
ב"כ המאשימה - המשיבה אומרת בתגובתה המפורטת והיסודית כי הראיה החסויה בקשר לאופן מציאתו של האקדח, מכסה טפח "משרשרת המוצג" וקצין המשטרה פירט בפנינו מדוע לא נמצא האקדח במקום בו הטמין אותו הנאשם בילאל ומדוע הוא לא מצא אותו בעת שהוביל את השוטרים לשם ובאילו נסיבות הוא נמצא מעט מאוחר יותר, בסמיכות לאותו מקום, אלא שלאור קו ההגנה בו נוקטים הנאשמים והודאתם במהלך החקירה, כי האקדח ת/18 אשר נתפס על ידי השוטרים הוא אותו אקדח שהיה ברשות העותר במהלך הארוע וכי הוא ירה ממנו את הכדורים שתרמיליהם נאספו מהמקום הרי אין בחשיפת הראיה האמורה כדי לסייע בידי ההגנה. בהודאתו הפורמלית בפני בית המשפט הוסיף וטען העותר כי עומדת לו טענת צורך ו/או הגנה עצמית.
בנסיבות אלה ומנימוקים שנמסרו לנו במעמד צד אחד שוכנענו כי הסרת החסיון בנקודה הנדונה כאן עשויה לסכן שלומו של אדם ולחבל בשיתוף הפעולה בין המשטרה לציבור ומנגד אין בה כדי לסייע כלל להגנת העותר או בהוכחת גרסתו. ממילא ואם בסופו של יום ימצא כי קיים פגם בשרשרת המוצג וכי יש בכך כדי לפגום במסכת ראיותיה של המאשימה, יפעל הדבר לטובת העותר וזאת מאשרת גם ב"כ המשיבה בתגובתה.
אשר לעתירה הנוגעת לחשיפת שיקוליה של המשטרה בעת שעצרה או עכבה חשודים במהלך חקירתה. גם בענין זה שמענו הסברים מפי קצין המשטרה שהופיע בפנינו והגענו לכלל מסקנה כי חשיפתם של אלה תפגע בענין ציבורי חשוב בעוד שאין במידע זה כדי לסייע כלל בהגנת העותר או אחיו. בירור השאלה מדוע נעצרו או עוכבו לחקירה חשודים אחרים במהלך החקירה, בנסיבותיה של הפרשיה שבפנינו, אין בה כל פוטנציאל ראייתי שעשוי לסייע להגנה ואין בה כדי לתרום לעשיית צדק עם העותר ואחיו.
בנסיבות הענין לא קיימת איפוא התנגשות אמיתית בין שני העקרונות בהם דן סעיף 45 לפקודה ולשיטתנו גילוי הראיות בהן עסקינן כאן אין בו כדי לסייע בידי ההגנה וגם לא לעשיית הצדק. כיוון שכך ולנוכח הטעמים הראויים שמאחורי טעמי החסיון אנו דוחים העתירה והכל בכפוף להחלטתנו בקשר לידיעה הראשונה שצויינה לעיל.
המזכירות תעביר העתקים מהחלטה זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום --- בטבת, תשס"ו (--- בינואר 2006) בהעדר.
|
אברהם אברהם שופט |
נסים ממן סגן נשיא |
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|