החלטה בתיק בש 3405/05

זוהי בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בפני בית משפט זה, בת.פ. 1176/05.

האישום

1.         ע"פ כתב האישום, בת"פ 1176/05 הנ"ל, מואשם המשיב בעבירות של החזקת נשק, עבירה לפי סעיף 144 (א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ונשיאת נשק, עבירה לפי סעיף 144 (ב) לחוק העונשין.

ע"פ כתב האישום, בלילה שבין 23/12/05 לבין 24/12/05, הגיע המשיב לפאב ה"ג'יקובס" שבנצרת עילית (להלן: " הפאב"), באותה עת הופיע מרדכי שטרית כזמר. המשיב ביקש ממרדכי שטרית לאפשר לו לשיר, אולם, הזמר ואנשים אחרים שהיו במקום ניסו להניא את המשיב מלשיר.

המשיב, אשר כעס, יצא מהפאב, נסע ברכבו מהמקום וחזר אחרי זמן קצר כשברשותו אקדח מסוג בראונינג (להלן: " האקדח") ובתוך האקדח מחסנית ובה שלושה כדורים בקוטר 9 מ"מ, אותם נשא המשיב בלא שהיתה לו רשות ע"פ דין לנשיאתם.

לבקשת המשיב, יצא הזמר עם המשיב אל מחוץ לפאב, ומשחש הזמר כי הוא מאויים מהתנהגותו של המשיב, החל חוזר לכיוון הפאב. אז בעל הפאב, ממן ז'ק, שעמד בקירבת מקום וראה את המתרחש, הגיע למשיב, אחז בו והוציא מידיו את האקדח ובתוכו המחסנית עם הכדורים.

הבקשה למעצר

2.         בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת את הבקשה דידן למעצר המשיב עד תום ההליכים.

ע"פ הנטען בבקשה, בידי המאשימה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, הכוללות בין היתר הודעותיהם של שני עדים, אשר ראו את הנשק בידי המשיב, כאשר אחד מהם אף הוציא את האקדח מידו.

עוד נטען בבקשה, כי העבירות המיוחסות למשיב מקימות עילת מעצר מכח סעיף 21 (א)(1)(ג)(2) בצירוף סעיף 35 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו-1996.

לטענת המבקשת, מהות העבירות המיוחסות למשיב ונסיבות ביצוען בצירוף עברו הפלילי של המשיב, הכולל הרשעות בעבירות אלימות, יוצרים חשש כבד כי שחרורו של המשיב יסכן את בטחון הציבור.

עוד נטען כי המשיב הוכיח, בהתנהגותו, שלא ניתן לסמוך עליו שיכבד את החוק וימלא אחרי תנאים שבית המשפט יטיל עליו.

ראיות לכאורה

3.         אף שבפתח הדיון בבקשה, הודיע הסניגור, כי הוא מסכים כי קיימות ראיות טובות לכאורה, ורק ביקש לשמור לעצמו זכות להגיש בקשה לעיון חוזר לכשיקבל לידיו חומר חקירה שטרם נמסר לו, שהינו בעיקר חוות דעת של מז"פ בעניין תקינותו של האקדח והאפשרות להמית באמצעותו אדם וקלטת של מצלמה שהוצבה בפנים הפאב. אף על פי כן וחרף דבריו אלה של ב"כ המשיב, השתמע מטיעוניו בהמשך, שהוא חולק על קיומן של ראיות טובות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב, במידה זו או אחרת, משכך, יש להתייחס ולו בקצרה לשאלת הראיות לכאורה.

            ע"פ עדותו במשטרה, של הזמר, מורדכי שטרית, ביקש ממנו המשיב לאפשר לו לשיר, ומשלא נענה, הוא כעס וביקש בהמשך לשוחח עם הזמר, אף שהזמר היה עסוק, ניגש אליו וביקש לברר מדוע המשיב כועס עליו.

            בהמשך, ולפי בקשת המשיב, יצא הזמר עימו אל מחוץ לפאב, ולאחר שהלכו עד למרחק 4-5 מ' מהכניסה לפאב, ביקש המשיב שיתקדמו יותר, תוך שהוא מסתכל לצדדים, אז חש הזמר כי הוא מאויים וכי הולך לקרות משהו "שלא לעניין", כלשונו, ואז החליט לחזור לפאב, ותוך כדי שעשה דרכו חזרה לפאב, שמע צעקות, ומשהסתובב ראה את המשיב שוכב על הרצפה ובעל המועדן יעקב ממן ואנשים אחרים מנסים להשתלט עליו.

בעל הפאב ז'אק ממן, מסר בהודעתו במשטרה כי בהיותו ישן בביתו, התקשר אליו בנו שמואל שעבד בפאב וביקשו להגיע לפאב מאחר והמשיב "עושה ברדק בפאב". ז'ק הגיע לפאב וישב עם חברים, וכעבור זמן הבחין בזמר מורדכי שטרית יוצא בלווית המשיב, והוא יצא אחריהם, ומשהבחין במשיב מחזיק בזמר בשתי ידיו ומנסה למשוך אותו, הוא קפץ על המשיב, הפיל אותו ארצה וכאשר היה המשיב על הריצפה ראה העד, בידו של המשיב אקדח, הוא קפץ על היד והוציא ממנו את האקדח ומסר אותו לשומר דוד גל.

דוד גל בהודעתו מאשר למעשה את גירסתו של ממן, אם כי הוא מציין כי ראה את האקדח לראשונה בידיו של בעל הפאב ז'ק ממן.

ע"פ עדותו של דוד גל, הוא מסר את האקדח לבנו של בעל הפאב, שמואל.

שמואל, בעדותו במשטרה, מאשר בעדותו כי הוא קיבל לידיו את האקדח מידי השומר דוד גל, שם אותו מתחת למכנסיו ונכנס לפאב דרך המטבח, שם הוא החביא את האקדח במקרר ומשהגיעה המשטרה, הוא מסר אותו לאחד השוטרים.

לעניין האקדח והיותו "נשק" במובן סעיף 144 לחוק העונשין, נמצאת בחומר החקירה שבידי המבקשת תעודה חתומה ע"י קצין המשטרה פקד ינון זייד, לפיה מאשר כי הוא קיבל מידי החוקר איציק סומך 3 כדורים לאקדח בקוטר 9 מ"מ, מחסנית ואקדח ישן בצבע שחור, ללא מס' זיהוי מסוג בראונינג. עוד מאשר פקד זייד כי הפריטים הנ"ל, מהווים נשק כמשמעותו בסעיף 144 לחוק העונשין.

יצויין כי בעניין זה, התעוררה מחלוקת בין הצדדים, כאשר ב"כ המבקשת טען כי די בתעודה זו של קצין המשטרה זייד כדי להוכיח, לצורכי סעיף 144 לחוק העונשין, כי המדובר בנשק, בעוד שהסניגור טען כי יש צורך בחוות דעת של מז"פ שתאשר את תקינות האקדח ואת האפשרות להמית אדם באמצעותו.