החלטה בתיק בש 34/08

1.         בפני ערר מכוח סעיף 53 [א] לחסד"פ [סמכויות אכיפה - מעצרים] התשנ"ו - 1996, [להלן: " חוק המעצרים"].

הערר מכווון כנגד החלטת כב' השופטת האפט מיום 12.12.07 [בש 5588/07 שלום נצרת] לפיה הורתה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. (הערר גופו הוגש כאן ביום 6/1/2008).

2.         אין מחלוקת בדבר קיום ראיות לכאורה בנסיבות העורר שבפני.

הערר מכווון כנגד מעצרו עד תום ההליכים נגדו ואי שחרורו בחלופות מעצר.

3.         סיפור המעשה בקציר האומר, על פי כתב האישום, מייחס לעורר עבירות רכוש על פיהן תוך חבירה לאחרים, פרצו העורר והאחרים לבתים פרטיים, תוך טיפוס על גג וקשירת חבל באמצעותו ירדו לתוך הדירה הנפרצת, בה ביצעו את מעשיהם העברייניים.

            העורר עם רעיו נטלו כספת, כאשר העורר נפל עם הכספת כשהכספת בידו, איבד את הכרתו ונגרם לו שבר ביד ימין. העורר הגיע לבית החולים עם בני משפחתו, טען כי נפל מסולם.

במעשיו אלה, יוחסו לעורר עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות למקום מגורים וביצוע גניבה, גניבה, היזק בזדון, שיבוש הליכי משפט, הפרת הוראה חוקית - זאת באשר העורר ביצע את העבירה בהיותו נתון במעצר בית בב"ש 2272/05/07.

            בנוסף לאישום זה, במסכת שנייה לכתב האישום, העורר יחד עם רעיו האחרים פרצו לבית ספר בחצור הגלילית וגנבו רכוש וגם כאן יוחסו לעורר עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים וביצוע גניבה, היזק בזדון, הפרת הוראה חוקית - גם כאן שעה שהעורר  ביצע את המיוחס לו, בעת היותו נתון במעצר בית כפי המצויין לעיל.

4.         א.         ב"כ העורר, הן בהודעת הערר והן בטיעונו בפניו, מבקש לשחרר את העורר

למעצר בית מלא בביתו של הערב המשמורן מר אסעד ג'מעה ביפיע, תוך איזוק אלקטרוני. ב"כ העורר מפנה לתסקיר שירות המבחן. לטעמיו, מדובר בעבירת רכוש, לא קמה במקרה דנן עילת מעצר סטטוטורית, לא נשקפת מהעורר סכנה. לא מדובר בביצוע עבירות במסגרת ההלכה בבש"פ 5431/98 פד"י נ"ב [4] 268 [רוסלן פרנקל].

עוד טען ב"כ העורר כי גם אם יקבע כי אכן קיימת עילת מעצר, הרי היה מקום לשחרר את העורר לחלופת מעצר, ניתן לאיין את מסוכנותו במעצר בית מלא בפיקוחו של הערב אסעד ג'מעה ובאיזוק אלקטרוני.

ב.         מנגד, מציין ב"כ המשיבה כי מדובר בעורר שהפר שני מעצרי בית, כאשר ביצע את העבירות היה אמור להיות במעצר בית מלא, מפנה להרשעותיו הקודמות. מפנה לבש"פ 7442/06 (לא פורסם) למקרה דומה, מדובר במי שהפר בצורה בוטה את האמון שניתן בו. עורר אשר ניסה לגרום לשיבוש הליכי משפט וכך גם כך, לחובת הערב שהוצע הרשעות קודמות.

5.         בית משפט קמא בהחלטתו, היה ער לטיעוני הצדדים זה להכא וזה להתם.

בית משפט קמא קבע, ובצדק קבע במקרה דנן, קיומה של עילת מעצר. מדובר בביצוע לאחר תכנון, איסוף מודיעיני, תוך גילוי נועזות ונחישות, התפרצות דרך גג, השתלשלות באמצעות חבל ומכאן פריצה לדירה, לרבות גניבת כספת מוסתרת, זאת בצוותא חדא עם חבריו למעשים העברייניים.

על כך נוסיף, לא מדובר במעידה חד פעמית, מדובר בעורר אשר לחובתו הרשעות קודמות בעבירות דומות, ויפים לכאן דברי כב' השופטת בייניש בהלכת ראסלן המצוטטת לעיל וכפי שראתה לצטט כב' השופטת בבית משפט קמא.

די אם נזכיר כי בעבירות רכוש טמון סיכון לחיי אדם ושלמות גופו לצורך השגת הרכוש. כך גם כך, בצדק הפנה ב"כ המשיבה לבשפ 7442/06 [טרם פורסם], במקרה דומה, ראה בעיקר סעיף 4 להחלטה שם, בדבר המאפיינים למסוכנות חבירה בצוותא חדא, השיטתיות ואורח ביצוע העבירה.

6.         נותר איפוא לקבוע האם אליבא כעורר, ניתן להשיג את מטרת המעצר בתנאי מעצר באופן בו הפגיעה בחירותו של העורר, תהא פחותה. [סעיף 21 (ב)(1) לחוק המעצרים].

השאלה הינה האם ניתן לאיין את מסוכנותו של העורר בחלופה המוצעת, לאמור מעצר בית מלא ואיזוק אלקטרוני.

הינה כי כן, במקרה שבפנינו, העורר הפר את האמון שניתן בו בצורה בוטה ובשני  המקרים, ביצע את המיוחס לו בהיותו נתון במעצר בית. דומה, כי התשובה לשאלה ברורה. מי אשר ברגל גסה ובצורה בוטה, הפר את האמון שניתן בו, אל לו לבקש כי ינתן בו אמון.