החלטה בתיק בש 3378/07

1.         לפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים בתיק פלילי 6118/07, בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן - "חוק המעצרים").

2.         כתב האישום

א.         בכתב האישום נטען כי המשיב והמתלוננת היו נשואים זה לזו והתגרשו בחודש אוגוסט 2006. לבני הזוג שלושה ילדים שהגדולה שבהם ילידת 7.12.95 והקטן שבהם יליד 7.2.06.

ב.                  המתלוננת ושלושת ילדיה מתגוררים בדירה בחיפה.

ג.          המאשימה טענה בכתב האישום כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום נהג המשיב להשתמש בסמים            והמעשים נשוא כתב האישום בוצעו על ידו לאחר שהשתמש בסמים.

ד.         בכתב האישום נטען כי במהלך כחצי שנה, עובר ליום 6.8.07, נהג המשיב להגיע לדירה בהזדמנויות רבות וכשהמתלוננת היתה מבקשת ממנו לעזוב את הדירה "הוא נהג לקלל אותה ואת הילדים, לאיים על המתלוננת ש"ישלח אותה לטיפול נמרץ", שיכה אותה, שיחתוך לה את הפנים וכן שלא תעז להתקשר למשטרה - כל זאת, בכוונה להפחידה ולהקניטה. בנוסף, נהג הנאשם לדחוף את המתלוננת ולתקוף אותה שלא כדין, כמו כן נהג הנאשם לשבור חפצים בדירה במזיד ושלא כדין".

עוד נטען בכתב האישום כי בהזדמנויות רבות נהג המשיב להגיע לדירה ולצעוק על המתלוננת לקלל אותה ולאיים עליה, לרבות איומים שימכור את מכשיר הטלויזיה שבביתה ושלא יצא מהדירה, ולהטיל עליה אימה בתנועות ובמבטים בכדי להניעה ליתן לו כספים. בחלק מהפעמים, מחמת האימה שהטיל עליה המשיב, נתנה לו המתלוננת את כספה.

ה.         עוד נטען בכתב האישום כי בסוף חודש יולי תחילת חודש אוגוסט 2007, במועד מדויק שאינו ידוע למאשימה, שבר המשיב את זכוכית הויטרינה בסלון הדירה במזיד ושלא כדין.

ו.          המאשימה הוסיפה וטענה כי ביום 6.8.07 בשעה 22:00 לערך הגיע המשיב לדירת המתלוננת. המתלוננת ביקשה ממנו שילך מן המקום אך המשיב אמר כי הוא רוצה לאכול ולהתקלח. המתלוננת אמרה לו שיאכל ויתקלח ואז ילך מן הדירה.

            בעת שהמשיב והמתלוננת היו במטבח אמרה לו המתלוננת שיסיים את ענייניו וילך. המשיב נטל ממגירת המטבח סכין גדולה התקרב אל המתלוננת ואיים להרוג את עצמו. בהמשך איים המשיב כי יהרוג את המתלוננת ושניים מילדיה, וזאת בכוונה להפחיד את המתלוננת או להקניטה.

            המאשימה טענה כי הבת הבכורה יצאה מחדרה ואמרה למשיב ללכת מן הדירה. המתלוננת הצליחה לחלץ את הסכין מידו של המשיב והבת חזרה לחדרה. לאחר מכן, כך נטען, תקף המשיב את המתלוננת שלא כדין ונתן לה מכת אגרוף באיזור הגב. המשיב הלך לחדרה של הבת הבכירה ותקף אותה שלא כדין בכך שישב עליה בעט בבירכה ותפס אותה בידיה.

            עוד נטען כי בהמשך לאמור לעיל הגיע הבן האמצעי ביקש מהמשיב לעזוב את אחותו וכי המשיב תקף את בנו שלא כדין וסטר לו על לחיו.

            על שום כך הוגש כנגד המשיב כתב אשום שבו ייחסה לו המאשימה עבירות של תקיפת בת זוג, עבירה לפי הסעיפים 379 + 382(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1979 (להלן - "החוק") (ריבוי עבירות); תקיפת קטין ע"י האחראי על הקטין, עבירה לפי הסעיפים 379 + 382(ב)(2) לחוק (שתי עבירות); סחיטה באיומים, עבירה לפי הסעיפים 428 רישא + 428 סיפא לחוק; איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק (ריבוי עבירות); והיזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק (ריבוי עבירות).

3.         בפתח הדיון טענה באת כוחו המלומדת של המשיב, עו"ד גב' שרית גולן, כי המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה, למעט לעניין העבירה והעובדות הנוגעות לסחיטה באיומים.  כן טענה עו"ד גולן כי אין מחלוקת על קיומה של עילת מעצר ביחס לעבירות שלגביהן המשיב אינו כופר בקיומן של ראיות לכאורה.

            באת כח המשיב טענה שכעולה מן הנטען בכתב האישום הרקע לביצוע העבירות הוא עובדת התמכרותו של המשיב לסמים. על שום כך ביקשה להורות לשחרר את המשיב לחלופת מעצר במוסד גמילה סגור.

            עו"ד גולן הציעה את מרכז ההחלמה והטיפול בנפגעי סמים שבטמרה כחלופת מעצר. לדבריה, היא שוחחה עם האחראי במקום והמוסד יוכל לקבל את המשיב החל מיום: 8.9.07.

4.         בא כוחה המלומד של המבקשת, עו"ד ענאן ג'אנם, הביע את התנגדותו לחלופת מעצר וטען כי המבקשת עומדת על מעצרו של המשיב במעצר ממש. לדבריו, "שרות בתי הסוהר כיום מספק את האפשרות (היינו, אפשרות הגמילה מסמים. ע.ג.) בין כותלי בית הכלא".

            ב"כ המבקשת הפנה להרשעותיו הקודמות הרבות של המשיב וטען כי המשיב ריצה בעבר עונשי מאסר ממושכים בגין עבירות אלימות. בהרשעה מס' 6 הורשע המשיב אף בהריגה.

            עו"ד ג'אנם טען כי בתי המשפט נתנו למשיב אין ספור הזדמנויות אך המשיב שב לבצוע עבירות ולא נרתע אף מעונשי מאסר ממושכים שהוטלו עליו.