החלטה בתיק בש 3351/07

1.         ערר על החלטת בית משפט השלום בעכו (כבוד השופט זיאד סאלח)  מיום 3.8.07 בב"ש 4521/07, לפיה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו בת.פ. 2385/07.

2.         ביום 1.8.07 הוגש נגד העורר כתב אישום (ת.פ. 2385/07) המייחס לו ביצוע עבירות של תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ותקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו.  על פי עובדות כתב האישום, ביום 27.7.07 הגיע השוטר שמעון אבוטבול, יחד עם שוטרים אחרים, לביתו של הנאשם, לצורך עיכובו לחקירה בשל חשד למעורבות בעבירת סמים. בעת שהגיעו לבית שהה העורר במקלחת. השוטר אבוטבול נקש על דלת האמבטיה ומשהעורר פתח את הדלת וזיהה את השוטר - הוא הלם בפניו מהלומת אגרוף וטרק בחוזקה את הדלת.  העורר ניהל מאבק עם השוטר על פתיחת הדלת ומשזו נפתחה, דחף העורר את השוטר והחל להשתולל בבית. בהמשך, הזמין העורר אמבולנס , בטענה כי אינו חש בטוב ובדרך, כאשר האמבולנס עצר, פתח העורר את הדלת וברח מהמקום. השוטרים הבחינו בעורר מאוחר יותר בבית החולים וכאשר ניסו לאזקו, החל העורר להשתולל , לדחוף את השוטרים, וניסה לנשוך את השוטר דוד קורן.

3.         בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. בבקשתה טענה המשיבה כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת האשמה. (דוחות אנשי משטרה, תעודה רפואית והודעת העורר עצמו), כי קיימת עילת מעצר ואין מקום לשחרור העורר בחלופת מעצר.

4.         בדיון בבקשה טען ב"כ העורר כי העורר עצמו נחבל במהלך פעולות השוטרים וכי נעשה בתיק נסיון לתת לגיטימציה למחדל של השוטרים. לטענתו, תקיפת השוטר אבוטבול נזכרת בדוח שלו בלבד ולא בדוח שערכו שוטרים אחרים שהיו בדירה וכי אין לאמר כי העורר ברח מהשוטרים, אלא הוא הלך לבית החולים על מנת לקבל טיפול. ב"כ העורר המשיך ואמר כי "הגיע הזמן שבית המשפט יתן את הדעת על התנהגות השוטרים ... הגיע הזמן שבית המשפט יכנס לעובי הקורה, ולא כל גירסה של שוטר תתקבל באמינות. המשיב התלווה לשוטרים. אנו מתכוונים להגיש ערר למח"ש על מנת שהענין יבדק לעומק..".

5.         בהחלטה מיום 3.8.07 קיבל בית משפט קמא את בקשת המשיבה בקובעו כי בחומר החקירה "קיימת תשתית ראייתית לא מבוטלת, שיש בה כדי לגרום, באופן סביר , בהרשעת הנאשם בעבירות המיוחסות לו" - דוח הפעולה של השוטר אבוטבול ודוחות הפעולה של השוטרים האחרים התומכים בגרסה אודות המהומה שהתחוללה בדירה , לרבות התחמקות העורר מהמעצר. בית משפט קמא מתייחס לטענת ב"כ הנאשם לפיה החבלה בשוטר אבוטבול אינה נזכרת בדוחות השוטרים האחרים ואומר:" אמנם לא קיימת עדות נוספת של שוטר נוסף שיש בה כדי לתמוך במתן מכת אגרוף על ידי המשיב, אולם הדברים ברורים מאליהם, אף בדבר יש לתמוך כי לא היה תיאום עדויות בין השוטרים, הואיל ומכת האגרוף ניתנה לשוטר אבוטבול עת פתח דלת המקלחת. באותה עת הוא היה מול המשיב והשוטרים האחרים לא היו בצמידות להם". בית משפט קמא גם מקבל האמור בדוחות השוטרים בדבר בריחת העורר מהאמבולנס ועל שהתרחש בבית החולים.

6.         בערר בפני משיג העורר על קביעת בית משפט קמא לפיה קיימת תשתית ראייתית מספקת למעצרו. העורר חוזר על הטענה לפיה תקיפת השוטר אבוטבול נזכרת רק בדוח שהוא עצמו ערך, כי קיימות סתירות בעדויות וכי בית משפט קמא לא נתן כל משקל לחולשת הראיות, לעובדה שמדובר בארוע אקראי ולעובדה כי העורר לא ברח מהשוטרים. לטענתו, בימ"ש קמא לא נכנס לעובי הקורה והחליט רק על סמך כתב האישום וללא מתן משקל לעדי ההגנה. עוד טען לאי התאמה בין התעודות הרפואיות לבין עדותו של השוטר אבוטבול.

7.         המשיבה טענה כי דין הערר להידחות בשים לב לחומר החקירה המבסס את הטענות אודות התנהגות העורר ובריחתו מהשוטרים.

8.         בחנתי את חומר החקירה שהוגש לעיוני על ידי המשיבה, ואני מסכימה עם קביעת בית משפט קמא, כי יש בו כדי להניח תשתית ראייתית לכאורית מספקת להוכחת האשמה המיוחסת לעורר בכתב האישום.

ראשית - קיים דוח הפעולה שערך השוטר אבוטבול בו נאמר כי הגיע לביתו של העורר ביום 27.7.07 שעה 1815:

"דפקתי לו על דלת המקלחת שהיתה ממש לידי, איאד עוסמאן פתח את הדלת זיהה אותי בודאות כי אני והוא מכירים מהעבודה בתחנה בעכו, איאד נתן לי אגרוף לפנים לשפה התחתונה וסגר את הדלת של המקלחת. אני מיד ניסיתי לפתוח את דלת המקלחת ואיאד מחזיק אותה מבפנים הצלחתי לבסוף להכנס למקלחת ואז ראיתי שאיאד עוסמאן ערום ביקשתי ממנו לשים עליו מגבת או משהו אז הוא דחף אותי החוצה ואז ניסיתי להשתלט עליו בכוח לציין שבשלב הזה הוא התחיל להשתולל ודחף אותי בכל הכוח ממנו...".

בהמשך מתאר השוטר אבוטבול כיצד העורר יצא מהמקלחת ערום, השתולל וניסה לברוח מהבית ואז הגיעו קרובי משפחה וביקשו שיעזבו את המקום על מנת להרגיע את הרוחות. מביתו של העורר נסע השוטר אבוטבול לתחנת המשטרה, שם ביקש מהחוקר התורן לצלם את השפה התחתונה שהיתה "נפוחה וכואבת" ובסיום נסע לבי"ח נהריה. בתיק החקירה אכן נמצאת תמונה של פניו של אבוטבול ובה נראית שפה נפוחה .

השוטר אלון אלבז מציין בדוח פעולה שערך כי ביום 27.7.07 בשעה 1830 " התקבל ארוע במכשיר הקשר על תקיפת שוטרים" בביתו של העורר - דבר התומך בגרסת השוטר אבוטבול כי כבר "ברגע האמת" דווח על תקיפת שוטרים - בניגוד לגרסת העורר כי מדובר בטענה מאוחרת, שנועדה לחפות על מחדל. הוא הדין בדוח המעצר מיום 27.7.07 שעה 2100 בבי"ח נהריה , שם נאמר כי העורר חשוד בתקיפת שוטרים (פרט לאחזקת סמים).

השוטר חסן סאלח מתאר בדוח הפעולה שערך את ההשתוללות של העורר לאחר צאתו מהמקלחת, כאשר הוא עצמו עסק באותו זמן בהרגעת הרוחות בדירה.  גם הוא מתאר כיצד העורר דחף את האנשים בדירה.

השוטר חיים טמאם מתאר בדוח הפעולה כי העורר דחף בחוזקה את דלת המקלחת ופגע בפניו של השוטר אבוטבול , כי היה מאבק בין העורר לשוטר אבוטבול שביקש לעצרו וכי העורר אף איים על השוטר אבוטבול. בהמשך הוא מתאר את המהומה בדירה. הוא עזב את הדירה עם השוטר אבוטבול ועל פי האמור בדוח בדרך הוא הבחין שהשפה התחתונה של אבוטבול נפוחה.

השוטר ארז מטאס מתאר בדוח הפעולה שערך כי:

"החשוד היה בתוך המקלחת הרכז שמעון דפק על דלת המקלחת החשוד פתח את הדלת ודפק את הדלת בחוזקה בפניו וברגע זה נכנסו בני משפחה רבים לתוך הבית והתחילה מהומה הרכז שמעון נכנס לתוך המקלחת וניסה להשתלט על החשוד וזה החל להשתולל ולדחוף אותו ... כתוצאה מההמולה החשוד הצליח לברוח מהמקלחת...וברח לקומה למעלה...".

לאור המהומה שהתחוללה בדירה החליטו השוטרים לעצור את העורר בהמשך, כאשר הוא נסע באמבולנס לבית החולים מלווה בשוטר ארז מטאס . בדוח מתאר השוטר מטאס כי כאשר האמבולנס נעצר בדרכו לבית החולים העורר קפץ מהאמבולנס וברח מהמקום (בשלב זה העורר לא היה בסטטוס של עצור או מעוכב).

בדוח הפעולה של השוטר אלבז  הוא מפרט כיצד נסע עם שוטרים אחרים אחרי האמבולנס בו נסע העורר וכי כשהאמבולנס נעצר העורר יצא וברח מהמקום . נערך מרדף אחריו אך לא הצליחו לעצרו.

גם השוטר טמם מתאר כיצד העורר קפץ מהאמבולנס וברח. הוא רדף אחריו ובמהלך הריצה צעק לו מספר פעמים לעצור כי הוא מעוכב אך העורר לא עצר , המשיך לרוץ והשוטר לא הצליח לתפוס אותו.