החלטה בתיק בש 3348/06

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"א - 1996 [להלן:"החוק"].

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בבית משפט נכבד זה המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז 1977; כניסה והתפרצות למקום מגורים, עבירה לפי סעיף 406 (ב) לחוק; גניבה עבירה לפי סעיף 383 + 384 לחוק; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק ועבירה של הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 17 סיפא לחוק כרטיסי חיוב תשמ"ו-1986;

בהתאם למתואר בכתב האישום לפני התאריך 17.3.06 קשר המשיב קשר יחד עם שניים אחרים צבי נוריאל ומוחמד אלחרוב (להלן:"האחרים") להתפרץ לדירת מגורים ברחוב גורדון 4/1 בבאר שבע באמצעות מפתח משוכפל על מנת לגנוב רכוש מהדירה. המשיב פרץ ביחד עם האחרים לדירת המגורים וגנב משם בצוותא חדא עם האחרים 2 מכשירי טלפון סלולארי, 200 ש"ח במזומן וכרטיס אשראי מסוג ישראכרט כשהם מתכוונים בשעת הנטילה לשללם שלילת קבע. בתאריך 17.3.06 השתמשו המשיב והאחרים בצוותא חדא ובנסיבות מחמירות, בכרטיס החיוב בכך שמשכו באמצעותו סך של 1,000 ש"ח מחשבון הבנק של בעלת כרטיס האשראי והתחלקו ביניהם בכסף. כמו כן השתמשו המשיב והאחרים בכרטיס החיוב על מנת לשכור ולרכוש 3 קלטות DVD.

בהחלטתי הקודמת מיום 4.4.06 דחיתי בקשת המשיב לשחרור לחלופה בבית אביו ובאותו מועד הוריתי על הגשת תסקיר מעצר של שירות המבחן על פי הקבוע בסעיף 21 א' לחוק, שיבחן את נסיבותיו האישיות של המשיב  ואת החלופות שיוצגו לו.

כיום התקבל בידי תסקיר שירות המבחן אשר בחן את החלופה שהוצעה לו- חלופת מעצר בבית הורי המשיב ולא המליץ על שחרור לחלופה האמורה.

ב"כ המשיב ביקש להורות על שחרור המשיב לחלופה המוצעת למרות האמור בתסקיר וזאת בשים לב לעובדה כי המשיב אינו בעל עבר פלילי מכביד כאשר עבירת הרכוש האחרונה הינה ממאי 2004 ובשים לב לעובדה כי המשיב לא היה הרוח החיה בביצוע העבירות. לאור האמור, לשיטתו, האיזון הראוי מחייב שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת.

ב"כ המבקשת ביקש להורות על מעצרו של המשיב בשים לב לאמור בתסקיר ביחס לרמת הסיכון הצפויה מן המשיב וכאשר החלופות שהוצעו אין בהן כדי לאיין המסוכנות האמורה.

כפי שציינתי בהחלטתי הקודמת מיום 4.4.06 בהרחבה, הרי מעיון בגזר הדין שניתן בעניינו של המשיב בבית משפט לנוער ובעבירות שנקבע כי ביצע שם, עולה מסוכנות כאשר העבירות בוצעו כאשר האב הוא שפיקח על בנו ולמעשה נכשל בכך בעבר. זאת ועוד, בדיון בבית המשפט האב טען כי המשיב לא ביצע כל עבירה והוא למעשה מגונן עליו באופן ברור.

בשים לב לאמור לעיל דחיתי את בקשת ב"כ המשיב לשחרר המשיב לחלופה בבית הוריו טרם הגשת תסקיר המעצר והנה עתה שירות המבחן אשר בחן את החלופה שהוצעה של מעצר בית בבית הוריו מתרשם אף הוא, כי אין בה כשלעצמה כדי לאיין את מסוכנתו של המשיב בשים לב לכל האמור בתסקיר ביחס למנגנון המביא את המשיב לביצוע עבירות, ולבעייתיות אשר קיימת לדעת שירות המבחן בהתנהגות המשיב .

שירות המבחן ציין כי המשיב עצמו אינו רואה בעיתיות מיוחדת בהתנהגותו ואינו מעוניין להשתלב בהליך טיפולי כלשהוא ,הוא מגמד למעשה באופן מובהק את מעשיו והם למעשה לדבריו לא יותר מאשר "התנהגות שטותית". אף ההורים נראים מגוננים בעיקרו של דבר וקיים קושי מצידם בהצבת גבולות למשיב אף בשים לב למה שארע בעבר.

לאור האמור לעיל, הרי למרות שלדברי שירות המבחן כי קיים חשש שהמשך שהייתו של המשיב במעצר תעמיק את השתייכותו לעולם העברייני, הרי אין בחלופה שהוצעה במתכונתה הנוכחית כדי לאיין את מסוכנתו ואין בה כדי להוות חלופה ראויה, זאת בשים לב לכל האמור בתסקיר שירות המבחן ולאור התרשמותי מן האב כמפורט אף בהחלטתי הקודמת.

ככל שתהא למשיב חלופה אחרת להציע, או עיבוי משמעותי לחלופה הקיימת, יוכל לשוב לפנות לבית המשפט בבקשה לשקול מחדש את ענינו, בלא צורך בשינוי נסיבות.

לאור כל האמור לעיל ובהעדר חלופה ראויה, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום כ"ט בניסן, תשס"ו (27 באפריל 2006) במעמד הצדדים.

ב"כ המשיב:

לאחר הדיון פנתה אלי קצינת המבחן ושוחחה עמו ושאלה לגבי החלטת ביהמ"ש. הודעתי לה כי היום תינתן החלטה. היא מסרה כי אם המשיב יביע נכונות לטיפול בבעיית ההתמכרות שלו להימורים, היא מוכנה לשקול את עמדתה שוב ולכן בנסיבות אלה אבקש שביהמ"ש לפני שקם מכסאו יורה על הכנת תסקיר נוסף על מנת לנסות להביא עיבוי נוסף.

החלטה