החלטה בתיק בש 3313/08

בפני ערר על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופטת ג'. בסול) מיום 7.8.08, על פיה נדחתה בקשת העוררת לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו.

ביום 17.7.08 נעצר המשיב בחשד לביצוע עבירות של סחר בסמים, תיווך בעסקי סם, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וקשירת קשר לפשע.. מעצרו הוארך עד יום 24.7.08. ביום 24.7.08 החליטה כבוד השופטת  ב. טאובר לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים (בין היתר - מעצר בית).

העוררת הגישה ערר על החלטה זו (ב"ש 3184/08). בהחלטה מיום 24.7.08 דחה  כבוד השופט י. אלרון את הערר. בית המשפט אימץ הסכמה אליה הגיעו הצדדים, ולפיה המשיב ישהה במעצר בית מלא עד יום 31.7.08.

ביום 3.8.08 הגישה העוררת כתב אישום נגד המשיב ואח', ובאותו מעמד הגישה גם בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.ב"כ העוררת טענה למסוכנות של המשיב בשים לב לעבירות בהן הואשם, חזקת המסוכנות הסטטוטורית והצורך להגן על הציבור . מאידך טען הסניגור לחלקו הקטן יחסית של המשיב בביצוע העבירות, הודאתו, שיתוף הפעולה שלו עם המשטרה, גילו ומצבו הכלכלי.

בהחלטתו קבע בימ"ש קמא כי הוא ער לחומרת העבירות המיוחסות למשיב ואולם בכלל השיקולים הנזקפים לזכותו - אין מקום למעצרו. במיוחד הדגיש בימ"ש קמא את העובדה שהמשיב משוחרר ללא כל תנאי מאז 24.7.08, כאשר ברור כי מסוכנותו לא נולדה עם הגשת כתב האישום. בימ"ש קמא הוסיף וקבע כי: "מששוחרר המשיב ממעצר, אין לנקוט בצעד דרסטי של שלילת חירותו שוב, בלא שתונח תשתית מספקת להראות כי השתנו התנאים עד כדי כך שקיימת הצדקה להחזרתו של המשיב מאחורי סורג ובריח. ובענין זה לא השכילה המבקשת להצביע על שינוי כאמור בנסיבות". בימ"ש קמא גם לקח בחשבון את עברו של המשיב, חלקו ברשת הפצת הסם ושיתוף הפעולה שלו עם המשטרה. בסיפא להחלטה קבע בימ"ש קמא כי:"המסוכנות קיימת בשל אופי המעשים המיוחסים למשיב, אך במצב הדברים שנוצר, לאחר שחרורו של המשיב, מתברר כי לא היה בשחרור כדי ליצור סיכון לשלום הציבור ולהישנות מעשיו. על כן בעניינו של משיב זה אינני רואה כי יש מקום להורות על החזקתו מאחורי סורג ובריח עד לסיום ההליכים נגדו...".

החלטה זו הינה נשוא הערר בפני, כאשר העוררת טוענת כי טעה בימ"ש קמא בהחלטתו. לטענתה, נסיבות ביצוע העבירות המיוחסות למשיב מצביעות על מסוכנותו הרבה ובעניינו - אין נסיבות המצדיקות שחרורו, בודאי שלא בהעדר תנאי פיקוח הולמים. העוררת מציינת כי אינה מתעלמת מן העובדה שהמשיב משוחרר ללא תנאי מספר ימים ואולם לטענתה, אין בעובדה זו כדי להעיד כי אינו מסוכן ולכל היותר יש בכך כדי להצדיק חלופת מעצר שתאיין את המסוכנות.

ב"כ המשיב טען כי אין מקום לחזור ולעצור את המשיב, לאחר ששוחרר והעוררת לא השיגה על החלטות השחרור. לטענתו, מאז שוחרר המשיב, הוא הוכיח כי הוא ראוי לאמון ולא הוכח שינוי נסיבות שיצדיק מעצרו. ב"כ המשיב חזר גם על הטיעונים בפני בימ"ש קמא , בדבר חלקו של המשיב בביצוע העבירות, שיתוף הפעולה שלו עם המשטרה, גילו ומצבו הכלכלי.

אכן- העבירות המיוחסות למשיב חמורות ביותר, מקימות עילת מעצר סטטוטורית ומעידות על מסוכנותו של המשיב. יחד עם זאת, הנסיבות , כפי שפורטו בהרחבה בהחלטת בימ"ש קמא, יש בהן כדי להצדיק הקביעה כי ככל שעסקינן במשיב - נסתרה חזקת מסוכנות זו ואין הצדקה לחזור ולעצרו , לאחר ששוחרר ממעצר , כאשר היה חשוד באותו עבירות שמיוחסות לו בכתב האישום , והעוררת לא מיצתה את כל ההליכים להשיג על החלטות שחרור אלה.

ההלכה היא כי כאשר מתבקש בימ"ש להורות על מעצרו מחדש של מי ששוחרר משכבר, שומה עליו לתת משקל רב לעובדה כי מדובר באדם שכבר שוחרר ממעצר (בש"פ 932/89) וככלל, מי ששוחרר ממעצר יוחזר אליו רק אם הפר את תנאי השחרור, או אם נתחדשו נסיבות המחייבות את החזרתו למעצר וחריגה מכלל זה עשויה להיות מוצדקת רק במקרים חריגים ועל יסוד נימוקים כבדי משקל (בש"פ 222/89, וראה לאחרונה גם החלטת כבוד המשנה לנשיאה השופט ריבלין בבש"פ 6797/08 - החלטה מיום 7.8.08).

בעניינו של המשיב הנסיבה היחידה שיש בה משום שינוי בנסיבות שעמדו בפני הערכאות הקודמות שדנו בעניין מעצרו של המשיב היא העובדה שהוגש נגדו כתב אישום ונסיבה זו, כשלעצמה , אין בה כדי להצדיק שינוי החלטות קודמות ומעצרו של מי ששוחרר ממעצר.

אשר על כן - אני דוחה את הערר.

ניתנה היום י"א באב, תשס"ח (12 באוגוסט 2008) במעמד ב"כ העוררת והמשיב בעצמו.

003313/08בש 051 שחר אליאס התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: