החלטה בתיק בש 3305/07

בפני בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים בת.פ 5648/07.

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשר לעוון עבירה לפי סעיף 499 (2) לחוק העונשין תשל"ז -1977 (להלן: "חוק העונשין") , גניבה, עבירה לפי סעיף 384  לחוק העונשין והחזקת נכס חשוד כגנוב, עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין. שבעת האישומים הראשונים מתייחסים לשני המשיבים והאישום השמיני מתייחס למשיב 1 בלבד.

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 6.8.07, בשעות הצהריים, יצאו המשיבים למסע גניבות ארנקים  בבתי קפה בתל אביב; בעוד משיב 2 ממתין למשיב 1 ברכב, השייך לדברי משיב 1 לאשתו, נכנס משיב 1 לבתי הקפה וגנב מתוך תיקים שהונחו על ידי בעליהם על הרצפה או על גב הכסא, 4 ארנקים. משיב 1 נכנס עם שללו לרכב בו המתין לו כאמור משיב 2.

 הארנקים שגנבו המשיבים מהמתלוננים הכילו, בין היתר, כרטיסי אשראי, מזומנים, רישיונות נהיגה ומסמכים שונים. למתלוננים נגנבו מתוך התיקים גם חפצים שונים.

המשיבים נלכדו ע"י המשטרה בעקבות מידע שהתקבל על אודות חשודים המבצעים גניבות מבתי עסק בכיכר המדינה. שוטרים עקבו אחריהם, צפו בחלק ממעשיהם, ראה דו"ח פעולה של מפקח קובי אבוטבול ולבסוף עצרו אותם. בחיפוש ברכב, על גופם של המשיבים ובדירות בהן הם מתגוררים באשדוד, נמצא רכוש רב בשווי אלפי שקלים, לרבות כסף מזומן, ישראלי וזר,שעונים, מצלמה  ועוד מוצרים יקרי ערך. כמו כן נתפס סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 0.7 גר' ברוטו לצריכה עצמית. כל הרכוש שנתפס חשוד להיות גנוב.

משיב 1 החזיק בדירתו רכוש נוסף החשוד כגנוב - ראה אישום מס' 8.

המאשימה מבקשת לעצור את המשיבים עד תום ההליכים נגדם. לטענתה, שיטת הביצוע, תכנון מעשי הגניבה, כמות הרכוש, ערכו וסוגו, מלמדים על מסוכנות המשיבים לציבור. למשיב 1 עבר פלילי מכביד הכולל 6 הרשעות בעשרות תיקים רובם בתחום הרכוש. משיב זה ריצה כבר שתי תקופות מאסר ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי חב הפעלה.

למשיב  2 אין הרשעות ולדבריו זו הסתבכותו הפלילית הראשונה.

יש להוסיף ולציין, כי משיב 1 אשר הודה במשטרה בגניבות, העיד על עצמו שהינו קלפטומן הנוהג לגנוב ארנקיהם של אנשים במקומות ציבוריים.

אין מחלוקת בין הצדדים לקיומה של תשתית ראייתית בתיק.

לטענת הסנגורים, לא מתקיימת בעניינם של המשיבים עילה למעצרם, ומכל מקום, לשיטתם, ניתן להפיגה בהשמת המשיבים במעצר בית.הם עותרים, אפוא, לשחרור המשיבים לחלופות מעצר.

לגבי משיב 1 טרם הוצעה חלופה ואילו לגבי השני, ההגנה מציעה כי ישהה במעצר בית אצל סבתו.

דיון

השאלות העומדות לדיון הן האם מתקיימת עילת מעצר לגבי המשיבים ובאם ניתן

לאיין את מסוכנותם בחלופות מעצר.

עבירות רכוש אינן נמנות על העבירות היוצרות "מסוכנות סטטוטורית" לפי סעיף

21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו- 1996, אך הוכרו בפסיקה, בנסיבות מסויימות, כמקימות עילה למעצר.

"עבירות רכוש המבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של עבריינים מספר, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים, עלולות לפי מהותן ונסיבות ביצוען לסכן את ביטחון האדם ואת ביטחון הציבור.

לפיכך, אין לשלול קיומה של עילת מעצר בכל מקרה של עבירות המבוצעות נגד הרכוש, ויש לבחון את מכלול הנסיבות כדי לקבוע אם נתקיימה עילת מעצר, היינו - לבחון אם נשקף מן העבריין אשר לו מיוחסת העבירה סיכון לביטחון במשמעותו האמורה." ( ראה בש"פ  5431/98 רוסלן פרנקל נ' מ"י , נב (4) 268 ).

מהעובדות המפורטות לעיל מתקבלת תמונה של תכנון מוקדם והיערכות המשיבים לביצוע הגניבות. כמו כן ניתן לראות שיטה במעשים: ניצול העובדה שמי שיושב בבית קפה או במסעדה מניח חפציו לידו ותשומת ליבו נתונה אליהם במידה מועטה. משיב 1 ניצל את חוסר תשומת הלב של הקורבנות והשתמש במיומנותו ובזריזות ידיו- ראה הודעתו במשטרה- כדי לשלול מהם רכושם.  כמו כן אין להתעלם  מכמות וערך הרכוש שנגנב ומן הרכוש שנתפס בידי המשיבים.

מעשים אלה, לטעמי, מצביעים על הסיכון הנשקף מן המשיבים לביטחון הציבור, ומקימים עילה למעצרם.

נכון הוא שמשיב 2 נשאר ברכב אך הוא שותף מלא למעשים הנפסדים. יחד עם זאת יש לאבחן בין שני המשיבים לגבי מידת מסוכנותם וזאת בהתייחס לעברם הפלילי. "ולעניין המסוכנות - לא הרי מי שנתפס לראשונה כהרי מי שגורר אחריו שובל ארוך של מעשים, והפך את הפגיעה ברכוש הזולת למעין למקצוע רחמנא ליצלן."   ( בש"פ 3453/05 אברגיל נ' מ"י (טרם פורסם))

חלופת מעצר:

משיב 1: לאור הרשעותיו הקודמות הרבות ואי רתיעתו מהמשך מעשיו למרות המאסרים שריצה והמאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו, ספק רב אם ניתן לתת בו אמון ולאיין את הסכנה שימשיך במעשיו אם לא ימצא מאחורי סורג ובריח. לעניין זה אני חוזרת ומפנה לדברים שאמר המשיב על עצמו בהודעתו במשטרה: " אני אחד האנשים הכי בעייתיים בארץ בשבילכם אני יכול למנוע דברים אם ירפאו אותי מהדבר  ... אני נזק לחברה כשאני גונב יש לי אדרנלין..." וכן " כל היום אני גונב בקניונים".