החלטה בתיק בש 3295/07

1.         בפניי ערר על החלטת בית משפט לתעבורה בנצרת (כב' השופט ח. סבאג) בב.ש. 724/07 מיום 28/11/07, על פיה הורה על שחרור המשיב בחלופת מעצר בית מלא בביתו בכפר עין מאהל, תחת פיקוח אשתו והצמדת איזוק אלקטרוני. 

2.         כנגד המשיב הוגש לבית המשפט לתעבורה בנצרת, כתב אישום בתיק פ. 201/07, בו מיוחסות למשיב עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף  ונהיגה ללא ביטוח.

3.         מכתב האישום שהוגש נגד המשיב עולה, כי בתאריך 31/10/07 נתפס המשיב כשהוא נוהג ברכב פרטי מסוג סובארו, המשיב נסע בכביש 77 צומת המוביל לכיוון רמת ישי ונכנס לחניון בסמוך למקום. בתאריך 06/06/07 ניתנה החלטה ע"י כבוד השופט יעקב בכר, בתיק 012101/07, בבימ"ש לתעבורה בעכו, שבמסגרתו הוטל על המשיב פסילה מלהחזיק ומלקבל רשיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים. בתאריך 04/07/07 ניתנה החלטה ע"י כב' השופט חנא סבאג, בתיק 3192/07, בבימ"ש לתעבורה בנצרת עילית, שבמסגרתו הוטל על המשיב פסילה בפועל מלהחזיק ומלקבל רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים. בתאריך 27/06/07 ניתנה החלטה ע"י כב' השופט חנא סבאג, בתיק/ דוח 10200533569, בבימ"ש לתעבורה בנצרת עילית, שבמסגרתו הוטל על המשיב פסילה בפועל מלהחזיק ומלקבל רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים. באותן הנסיבות המתוארות לעיל, המשיב נהג את רכבו כאמור, ללא רשיון נהיגה בר תוקף וללא פוליסת ביטוח תקפה.

4.         א.          עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

            ב.          בדיון שהתקיים בבקשה ביום 28/11/07, הסכים הסניגור לקיומן של ראיות לכאורה, ומיקד את טיעוניו לעניין חלופת המעצר.

ג.           לפני ששמע בית משפט קמא את טיעוני הצדדים, נתקבלו בעניינו של המשיב שני תסקירי מעצר. בתסקיר הראשון מיום 14/11/07 נאמר כי, מהסטוריית חייו של המשיב, עולה כי המשיב התקשה לארגן את חייו, בצורה מסודרת לרבות חוסר השתלבות בעבודה קבועה ובעיקר, התנהלות לא בוגרת סביב הרגלי הנהיגה שלו. שירות המבחן הבין כי רשיון הנהיגה של המשיב, נשלל מס' פעמים ולעיתים, המשיב לא היה מודע באם הוא מחזיק רישיון נהיגה בתוקף או לא. התרשמות שירות המבחן כי במצב תפקודו הנוכחי של המשיב, קיימת אצלו רמת סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות, הנגזרת מהמאפיינים הילדותיים שבאישיותו ומחוסר יכולתו בדחיית סיפוקים. אי לכך סבר שירות המבחן כי חלופת מעצר שיכולה להיות מתאימה לגביו, צריכה לכלול רמה נדרשת של פיקוח ודיווח ומלווה באלמנט פיקוחי נוסף, של איזוק אלקטרוני.

בתסקיר המעצר המשלים מיום 23/11/07 התייחס שירות המבחן לעניין חלופת המעצר בביתו של המשיב תחת פיקוח אשתו, צויין כי האישה הביעה את רצונה לשמש חלופת מעצר עבור המשיב ולפקח על תנאי שחרורו מהמעצר, האישה גילתה כי בביתם אין טלפון קווי ואינה יכולה לממן התקנת קו, בשל מצוקתה הכלכלית . היא עשתה רושם כמי שמודעת למידת האחריות המוטלת עליה ממהלך כזה של פיקוח ודיווח. לאורך השיחה, שידרה האישה מציאות של חיים בצל נסיבות ותנאים כלכליים, משפחתיים וחברתיים קשים. שירות המבחן חזר והמליץ כי שחרורו של המשיב ממעצר צריך לכלול אלמנט פיקוחי נוסף של איזוק אלקטרוני, זאת בשל החזרתיות המאפיינת את התנהגותו של המשיב, בתחום הנהיגה ללא רשיון נהיגה.

צויין עוד בתסקיר, כי במהלך השיחה עם האישה ואביה, התחייב האב לממן הוצאות התקנת טלפון קווי, בביתה של גב' אסרא, כבר בימים הקרובים ולהמציא אישור כזה לביהמ"ש.

לסיכום, שירות המבחן המליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בביתו, בכפר עין מאהל, תחת פיקוח אשתו ובהצמדת איזוק אלקטרוני, כל זאת באם יוצג אישור על התקנת קוו טלפון.

אציין, כי במהלך הדיון, הציג הסניגור בפניי אישור על התקנת קוו טלפון בביתו של המשיב, אשר לפיו ניתן טכנית להתחבר לאיזוק אלקטרוני.

            ד.          לאחר שנחקרה המפקחת הנ"ל בבית המשפט, וכן לאחר ששמע את טיעוני הצדדים, החליט בית משפט קמא בתאריך 28/11/07 על שחרור המשיב לחלופת מעצר בית מלא בביתו עם איזוק אלקטרוני ובפיקוח אשתו. על החלטה זו הערר בפניי.

5.         הן בטיעוניו הכתובים והן בטיעוניו בעל פה, טען ב"כ העוררת כי למשיב הרשעות קודמות הן בתחום הפלילי והן בתחום התעבורתי שעניינן בעבירות דומות לעבירות המיוחסות לו כיום. הוסיף כי, עומד ותלוי כנגד המשיב מאסר על תנאי בגין אותה עבירה. ב"כ העוררת סבור כי במקרה שלפנינו ונוכח עברו של המשיב ומעשיו, והעובדה כי המשיב המשיך לנהוג ולהתעלם מהאיסורים שהוטלו עליו. אדם כזה הוכיח שהינו מסוכן ואינו ראוי לאמון, ואין די בחלופת מעצר מכל סוג שהוא כדי להשיג את תכלית המעצר. ב"כ העוררת הפנה לפסיקה של בית המשפט העליון, על פיה האיזוק האלקטרוני איננו תרופת  קסם והוא איננו מנטרל את כל גורמי הסיכון. עוד הפנה לבש"פ 9524/07 אושרי נ' מ"י וציין, כי אמנם שם העדר האמון אשר שאב ביהמ"ש נבע מעברו הקודם, בריחה ממשמורת חוקית בשתי הזדמנויות, ובמקרה שלפנינו ניתן ללמוד על העדר אמון מעברו הפלילי והתעבורתי, כאשר קיים לחובתו עבר תעבורתי מכביד שנוגע בעיקר לעבירות של נהיגה בזמן פסילה וכולל שתי תאונות דרכים. ב"כ העוררת הפנה גם לבש"פ 1185/05, בש"פ 1416/96 וכן בש"פ 7352/02 תוך הדגשה, כי המדובר במשיב שחזר לסורו ונוהג מזה פעם שלישית בזמן פסילה, אין עליו מורא לא של הדין ולא של הדיין, לכן אין ליתן בו אמון. עוד ציין כי אכן, בעבירות תעבורה עוצרים רק במקרים חריגים וקיצוניים, אך אין ספק כי מקרה זה, לאור פסיקת ביהמ"ש העליון,  נמנה עם מקרים אלה. לעניין תסקירי המעצר, ציין ב"כ העוררת כי שני התסקירים מלמדים על  חוסר שיתוף פעולה של המשפחה אשר היתה צריכה להיות ערבה לשחרורו. לסיכום, ביקש ב"כ העוררת לקבל את הערר ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, תוך הדגשה כי אין מדובר בהליך סבוך ומסורבל, אלא  בתיק המבוסס על שמיעת שני עדים עיקריים, כך שבכל אופן אין צפי להתמשכות הליכים.

            מנגד, ביקש הסניגור להשאיר את החלטת בית משפט קמא על כנה, הפנה לנסיבותיו האישיות של המשיב, המדובר באב למשפחה המורכבת משתי נפשות, אדם תמים ללא שום קשר לעברו הפלילי, שני התיקים על החזקת סמים לצריכה עצמית ותקיפת שוטר נסגרו, המשיב נתמך ע"י משפחת אשתו וקיבל אחריות מלאה. ציין כי מתסקיר המעצר עולה שיש המלצה חיובית, על כן ביהמ"ש קמא לא התעלם מהנחיות שירות המבחן. הוסיף כי ביהמ"ש קמא בחן את חלופת המעצר עם כל הנתונים והתנאים שהוטלו כולל הפקדת ערבות כספית על סך 3000 ש"ח וערבות עצמית של אביו ואשתו ובחן גם את נסיבותיו האישיות של המשיב והורה על שחרורו בחלופת מעצר. לכן ביקש ב"כ המשיב לדחות את הערר.

6.         לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, בחנתי את החלטת בית משפט קמא והתסקירים של שירות המבחן, נחה דעתי כי דינו של הערר להידחות. בית המשפט העליון דן לאחרונה במספר מקרים הדומים למקרה שבפנינו. בבש"פ 10118/ 04  נזמי גבאלי נ. מ"י. תק-על 2004(4), 1346, באותו מקרה נתפס הנאשם בעבירה של נהיגה בזמן פסילה והוגשה נגדו בקשה למעצר עד תום ההליכים, לבית המשפט לתעבורה, אשר הורה על שחרורו בחלופת מעצר. בית המשפט המחוזי קיבל את הערר של המדינה, והורה על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים. בית המשפט העליון ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי, וקבע כי ניתן לשחרר את הנאשם בחלופת מעצר מתאימה לאחר שיונח תסקיר מעצר. דובר שם על נאשם בעל עבר מכביד הן בתחום התעבורה והן בתחום הפלילי, ואף נגדו היו תלויים ועומדים מאסרים על תנאי בגין עבירות תעבורה. חרף האמור, קבע בית המשפט העליון כי ראוי לבחון אם ניתן לשחרר את הנאשם בחלופת מעצר והוסיף:

"בית המשפט מצווה לבחון חלופה גם כאשר מתקיימת עילת מעצר וודאי שכך ראוי בעניינו של מי שלכאורה עבר עבירות תעבורה. אכן, בימים אלו, כשנגע תאונות הדרכים משתולל וגובה קורבנות רבים, חובה על בתי המשפט לסייע במאבק למניעת המסוכנות הנשקפת מנהגים עבריינים, בין השאר באמצעות הרחקתם מהכביש. יחד עם זאת, משקיימת בשלב זה של ההליכים, דרך שבה ניתן להרחיק את הנהג המסוכן מהכביש מבלי שישהה בכלא, יש לעשות מאמץ להעדפת דרך זו".

            בעניין אחר, בש"פ 1295/06 חן ביטון נ' מ"י. תק-על 2006(1), 2115, גם שם דובר על נאשם אשר צבר עבר מכביד, הן בתחום הפלילי והן בתחום התעבורה. גם שם ביטל בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי, אשר הורה על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים. בית המשפט העליון אימץ את תסקיר שירות המבחן, והורה על שחרור הנאשם בחלופת מעצר בבית אמו בקובעו:

"החובה המוטלת על בתי המשפט להירתם בכל עוז למאבק הדרכים תוך הרחקת נהגים עבריינים מן הכביש, עליה עמד בית המשפט המחוזי בהחלטתו חובה חשובה היא. אכן שיקולים אלה ראוי שיקבלו ביטוי מלא בשלב גזירת העונש ככל שהעורר יורשע בעבירות המיוחסות לו. בשלב המעצר לעומת זאת שומה על בית המשפט לבחון ולאתר, ככל שניתן, דרך חלופית להשגת מטרת המעצר שפגיעתה בחירותו של הנאשם פחותה".

בית המשפט העליון חזר בהזדמנויות שונות על כך שרק במקרים נדירים וחריגים יורה בית משפט על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים בעבירות תעבורה, הדברים מתייחסים למקרים בהם קיים חשש אמיתי שחלופת מעצר לא תספק תשובה הולמת להגנת הציבור מפני מסוכנותו של הנאשם (ראה בש"פ סלימאן אלחמידי נ' מ"י (ניתן ביום 23/3/05, פורסם באתר ניבו).

            בענייננו, בית משפט קמא לא הסתפק בבחינת החלופה המוצעת, אלא שלח את המשיב לקבלת תסקיר מעצר. המדובר בגורם אובייקטיבי ומקצועי אשר בחן לעומק את החלופה המוצעת ומצא כי המדובר במפקחת שמודעת למידת האחריות המוטלת עליה ממהלך כזה של פיקוח ודיווח. זאת ועוד, שירות המבחן המליץ שיותקן בבית המפקחת איזוק אלקטרוני, וזאת ככלי עזר אשר יעניק מרכיב בטחון נוסף במלאכת השמירה והפיקוח על המשיב.