החלטה בתיק בש 3265/08

1.         בפני בקשה לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים, כשלמשיבים מיוחס בכתב האישום  ביצוע עבירות מסוג פשע.

בפתח הדיון בבקשה טענו בפני ב"כ המשיבים טענה מקדמית, לפיה על ביהמ"ש לבטל את כתב האישום וזאת בשל כך שלא קויימו הוראות סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], תשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ).

2.         מטיעוני ב"כ המשיבים עולה, כי במסגרת ערר שהוגש ע"י המשטרה בעניין שחרור משיב 1 ניתנה הצהרת תובע, לפיה בכוונת המבקשת להגיש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים כנגד משיב 1 ולב"כ המשיבים הודע טלפונית שבכוונת הפרקליטות להגיש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים ביום 20.5.08.

לפיכך, לטענת ב"כ המשיבים, יש לבטל את כתב האישום שכן לא קוימו הוראות סעיף 60א' לחסד"פ ולא ניתנה למשיבים זכות הידוע והשימוע, בטרם הגשת כתב האישום, על אף שב"כ משיב 1 פנה בבקשה בכתב למבקשת לקיים שימוע.

3.         ב"כ המבקשת טען, כי יש לדחות את הבקשה בשל כך שהוראות סעיף 60 א' לחסד"פ מולאו. פרקליטת המחוז בחנה את נסיבות המקרה והחליטה שניתן יהיה להגיש כתב אישום מבלי לקיים את חובת הידוע הקבועה בחוק.

ב"כ המבקשת הציג לעיון בית המשפט את החלטת פרקליטת המחוז מיום 20.5.08 ומאחר וטען כי המדובר ב"מסמך פנימי" (התרשומת נרשמה ביומן החקירות), הקריא בדיון את החלטת פרקליטת המחוז ובה נאמר כדלקמן: "מאשרת פטור מיידוע לאחר שהודע לעורכי הדין. הנימוקים בין היתר: "שני החשודים במעצר בית" ".

4.         דיון:

 סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, המסדיר חובת יידוע חשוד בדבר העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע, קובע כדלקמן:

"(א) רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.

(ב) בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.

(ג) נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.

(ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.

(ה) החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).

(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.

(ז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.

(ח) הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958 12 לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.

(ט) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)".

מהוראות סעיף 60 א' לחסד"פ עולה, כי כיום מעוגנת בחוק חובת היידוע ובעקבותיה חובת השימוע לחשוד המואשם בעבירה מסוג פשע.

בדברי ההסבר להצעת החוק  [הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 26) זכות השימוע התשנ"ט-1999], נאמר: "ההחלטה להעמיד אדם לדין, ובעיקר לגביי עבירות חמורות היא החלטה רבת משמעות בחברה שאנו חיים בה. די בכתב אישום לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצע להעניק זכות השימוע למי שמרגע ההכרעה בעניינו השתנה מעמדו בציבור".