החלטה בתיק בש 3225/08

א. רקע

בפניי בקשת המבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים וזאת לאחר שהגישה כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש - בן זוג , עבירה לפי סעיף 382 (ג) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 וכן שיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

כעולה מכתב האישום,ביום 2.8.08 בשעה 04:00 לפנות בוקר או סמוך לכך מחוץ למועדון "נייט" ברח' הצפירה בתל-אביב, תקף המשיב את מלי וייס, בת זוגתו לשעבר, שלא כדין וללא הסכמתה, בכך שהטיח את ראשה בשמשת רכב חונה 3 פעמים ולאחר מכן סטר לה.

כתוצאה מהתקיפה נגרמו לאותה מלי וייס חבלות בפניה וכן שריטות וסימני דם על פניה, שהינם חבלה של ממש.

משהוכנס לניידת המשטרה צעק המשיב לעבר מלי וייס שלא תגיש נגדו תלונה במשטרה ולפיכך גם שיבש מהלכי משפט, כטענת המבקשת.

ב .  ראיות לכאורה

מפרטי הבקשה עולה כי המשיב והגב' מלי וייס ניהלו מערכת יחסים בת שנתיים ונפרדו כחצי שנה קודם לארוע נשוא כתב האישום. את הארוע נשוא כתב האישום ראה שוטר מתנדב שנכח במקום ואף ראה את החבלות שנגרמו בפניה כתוצאה מהתקיפה. עוד צוין כי גב' מלי וייס סירבה להגיש תלונה תוך שהיא מציינת בפני אותו שוטר מתנדב כי היא פוחדת לעשות כן. מאידך, מציין ב"כ המשיב, כי חומר הראיות מציג בעיות ראייתיות, במיוחד לאור העובדה ולפיה אותה גברת מלי וייס סירבה להתלונן וטענה לכאורה כי לא ארע דבר. אין מדובר במי שהיא סמוכה לשולחנו של המשיב, מה גם שהינם מבלים במשותף בחצי שנה אחרונה. אותה גברת וייס אומרת לשוטר בצורה חד משמעית כי אין לה ענין להגיש תלונה, כפי שגם הופיע במזכר בתיק המשטרה ואף מכחישה את התקיפה. לטעמו של ב"כ המשיב, עובדות המקרה מהוות פנטזיה של אותו שוטר מתנדב, שהינו למעשה גם צלם פפראצי, העוסק בצילום תמונות באותו מועדון מעבר להיותו שוטר מתנדב. ב"כ המשיב אף טרח וציין כי אותו שוטר מתנדב ניסה לחזר אחרי גב' וייס ביום ששי האחרון והיא סירבה לחיזוריו.

עוד מציין ב"כ המשיב כי קיים דו"ח פעולה מצד אותו שוטר מתנדב, המציין כי תשומת ליבו הופנתה לאלימות שננקטה כלפי הגב' וייס ע"י בחור שראה זאת והפנה את תשומת ליבו, כשאז הבחין אף הוא במתרחש. במקום אחר מצוין כי פנתה אליו בחורה שחוששת שמישהו מכה מישהי ולוקח לו 10 שניות להגיע למקום. באשר לסימני הדם והאלימות בפניה של גב' וייס, טוען ב"כ המשיב כי מדובר בפצעי בגרות מוגלתיים, שנאמר לגביהם שפעם הם "סימנים על הפרצוף" ופעם נאמר כי מדובר בסימני חבלה.

לגבי האמירה לכאורה שהפנה המשיב כלפי הגב' וייס ולפיה ביקשה שלא תתלונן, נאמר כי לא היו דברים מעולם, לפי הודעת המשיב במשטרת ישראל.

עיון בחומר החקירה מעלה, כי עד המפתח מטעם המבקשת הינו מר ויקטור מזוז, שהינו מתנדב ביח' אק"מ פלורנטין, שהיה במשמרת צוות מועדונים בסמוך למועדון הנייט ומציין כי בסביבות השעה 04:00 פנתה אליו בחורה בטענה שהיא חוששת שמישהו מכה מישהי והצביעה על הכיוון, הוא רץ לאותו כיוון וראה בחור ובחורה, כשהבחור מטיח את ראשה של הבחורה על רכב מיצובישי מגנום כ-3 פעמים, לאחר מכן סטר לה, כשאז הגיע השוטר המתנדב ותפס את המכה על מנת למנוע את המשך העבירה. השוטר המתנדב ראה את המשיב בבירור. באותו מעמד, כך ציין השוטר, התחננה אותה גברת שישחררו אותו, שכן הינה פוחדת שהוא יזיק לה. גם כשהיה אזוק, ניסה המשיב להגיע לדלת הניידת וצעק לאותה גברת לא להתלונן. עוד נאמר כי מפתחות הרכב שלה היו בכיסו של המשיב וכך גם הפלאפון שלה. השוטר המתנדב ראה "סימנים על הפרצוף" של אותה גברת וכן מוסיף כי "היה לה חבלות בצד ימין של הפנים".

ממזכר המופיע בתיק ונרשם ע"י אשר כהן מצוין כי בתאריך 3.8.08 התקשר לטלפון של אותה גברת מלי, שוחח איתה ולדבריה אינה מעוניינת להתלונן, הוסיפה כי היא אינה פוחדת וסיימה את הקשר עם המשיב.

מזכר נוסף שנרשם ע"י ניסים אלואן בתאריך 3.8.08, מציין כי אזרח צעק לכיוון השוטרים כי ישנו בחור שמרביץ לבחורה, וכשהשוטרים רצו, הם הבינו שהמשיב חובט בראשה של בחורה בחלון הרכב וסוטר לה ואף צעק עליה שלא תתלונן במשטרה. הבחורה התחננה שישחררו אותו, שכן פוחדת שיזיק לה והשוטרים ראו סימנים חבלה על פניה.

על פי דוח פעולה מ-2.8.08 שנרשם ע"י רס"מ ידבר ישראל צוין כי במהלך סיור מועדונים ברח' הצפירה פנה אליהם אזרח והצביע על בחור שמכה בחורה. באותה עת היה אותו שוטר עם שני מתנדבים בניידת, ויקטור מזוז ויהודה וולטר, והם הבחינו בבחור שמכה בחורה, מייד הפרידו ביניהם ועצרו את המשיב על תקיפה. המשיב השתולל וצעק על הבחורה והוכנס לניידת. בזמן שהמשיב היה בניידת, צעק לחברתו שלא תגיש תלונה. כמו כן קיים מזכר נוסף בתיק שנרשם ע"י סגן ס.מ. יס"מ יפתח, פקד דוד, ולפיו הבחין בפני הגברת מלי וייס בחבלות ושריטות רבות על פניה. כמו כן הוסיף כי המשיב מסר לאותה גברת באותו מעמד "יש אלוהים בשמיים, את לא תתלונני".

מאידך, המשיב עצמו במשטרת ישראל שולל תחילה כל אלימות כלפי אותה גברת ואף לא שיבוש מהלכי חקירה, אלא שבהמשך החקירה מודה למעשה כי היו דחיפות בין השניים, וכלשונו "היא דחפה אותי, אני דחפתי אותה". עוד אישר כי היה ויכוח סוער ביניהם ואף הוסיף כי הויכוח היה קשור בגבר אחר, שדיבר איתה, למרות שהם כבר לא יחדיו.

לאור האמור לעיל, ולאחר שמצאתי כי לפחות משני מקורות נראה המשיב מכה את אותה גברת מלי וייס, כמו כן נראו על פניה סימני אלימות, והיה גם מי ששמע כי ציין באזניה שלא להתלונן, על  אף קיומן של מספר גרסאות לאמירה זו, כי אז, ולמרות העדר מתלוננת רשמית למקרה, ואף בהמשך להכחשה לכאורה למתרחש, יש בחומר הראיות כדי להוות ראיות לכאורה למיוחס למשיב בכתב האישום.

ג. עילת מעצר

בבקשת המעצר צוין כי לחובת המשיב 11 הרשעות קודמות, בעבירות שונות ובין היתר עבירות אלימות רבות ובהן תקיפת שוטרים ותקיפה בנסיבות מחמירות, כאשר בתאריך 12.6.07 הורשע ב-5 אישומים של תקיפת בן זוג. כמו כן, לחובתו 2 מאסרים על תנאי שיהפכו חבי הפעלה במידה ויורשע וביניהם 12 חודשי מאסר בתיק אחר ו-12 חודשי מאסר בתיק אחר, ולפיכך, לאור עברו של המשיב ונסיבות  המקרה - עסקינן במי שהינו מסוכן ביותר לציבור בכלל ולחברתו בפרט ולכן עתרה המבקשת להורות על מעצרו עד תום ההליכים. ב"כ המשיב מצידו מציין לענין עילת המעצר כי כתב האישום הוגש אך בגלל עברו הפלילי של המשיב, זה ותו לא.

עברו של המשיב בכלל, ועבירה של אלימות, בפרט, במקרה הספציפי, מולידות את עילת המעצר בגין מסוכנות המשיב. המסוכנות מתבטאת במיוחד כלפי אותה גברת והעובדה שאותה גברת מסרבת להתלונן, יכולה להעיד הן על חששה מהמשיב מחד, אך גם מאידך על המינוריות של הדברים, אם כלל התרחשו, וענין זה מובן הוא כי יתברר במהלך הדיון המשפטי ולא בשלב זה.

ד. חלופת מעצר