החלטה בתיק בש 3193/05

1.                   בפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה (כבוד השופט א. ורבנר) מיום 20.11.05 בב"ש 285/02 (ת"פ 1281/02).

2.                   בתאריך 19.12.02 ניתן על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה (כבוד השופטת א. קנטור) צו להפסק עיסוק בתחנת דלק ברחוב אריה שנקר 37,חיפה, ופירוקה לאלתר, וזאת לאור בקשת המשיבה לצו בהתאם לסעיף 17 לחוק רישוי עסקים. הצו ניתן, כאמור בהחלטה, לאחר שהמבקשים לא צייתו לשני צווי סגירה מינהליים והחלטת כבוד השופט סוקול , אשר הורה למבקשים לחדול מהשימוש בתחנת התדלוק ולפרקה עד יום 19.7.02.

3.                   על ההחלטה מיום 19.12.02 הוגש ערעור לבית משפט זה (ע"פ 2871/02). במסגרת הערעור הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע (ב"ש 5694/02). בהחלטה מיום 12.11.03 דחה בית משפט זה (כבוד השופט ע. גרשון) את הבקשה. גם הערעור עצמו נדחה בפסק דין מיום 11.12.03, כאשר כבוד השופט דר קובע כי :

"אין בערעור זה מאומה פרט לנסיון (שצלח יתר על הצפוי) "להרוויח" זמן. הבקשה לעיכוב הביצוע נדחתה ביום 12.11.03 על ידי הרשם. מכל מקום, דין הערעור להדחות , שכן אין לו יסוד כלל.

עניינינו במי שעשה דין לעצמו ומפעיל תחנת תדלוק ללא היתר.

הטענות שהעלה בערכאה הראשונה לא הצדיקו קבלת בקשתו, וגם אלו שהעלה בערכאת הערעור, אינן ראויות להתקבל".

4.                   המבקשים הגישו ברקת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"פ 21/04). בתאריך 8.1.04 נדחתה הבקשה כאשר כבוד השופט חשין קובע בהחלטתו כי:

"גם לגופו של ענין, מסכים אני עם בית המשפט קמא כי טמונה סכנה פוטנציאלית בהפעלתה של תחנת דלק ללא כל ההיתרים הדרושים, גם אם המדובר אינו אלא בתחנה המשמשת את רכבי מפעיליה בלבד. בשים לב לסכנה הטמונה בעסק, ובתיתי דעתי לכך שהמבקשים לא קיימו שני צווי הפסקה שהוצאו נגדם בעבר, נראה לי כי החלטתם של בתי המשפט קמא לצוות על הפסקת העיסוק בתחנת הדלק אינה מצדיקה את התערבותי".

5.                   למותר לציין כי המבקשים לא קיימו את צו הפסקת העיסוק ורק לאחר שהמשיבה נקטה בצעדים לאכיפת הצו הזדרזו המבקשים והגישו בקשה לבית המשפט לעניינים מקומיים לעיכוב ביצוע צו הסגירה, וזאת "עקב קבלת אישורים מהותיים". בהחלטה מיום 10.11.05 דחה כבוד השופט ורבנר את הבקשה.

6.                   על החלטת כבוד השופט ורבנר הגישו המבקשים ערעור לבית משפט זה (ע"פ 824/05) ובמסגרתו הגישו בקשה זו שבפני לעיכוב ביצוע ההחלטה. בבקשה זו חזרו המבקשים וטענו כי קיבלו את כל האישורים המהותיים לניהול העסק , למעט היתר בניה למיכל הדלק בתחנה וכי בשים לב לעובדה שהמדובר בצו לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים, אין מקום לפעול על פיו.

7.                   המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי למבקשים אין רשיון לנהול תחנת הדלק וכי כל בקשת המבקשים הינה נסיון נוסף להרוויח זמן.

8.                   בנסיבות שפורטו לעיל, כאשר המבקשים מזלזלים במופגן בצווים מינהליים שהוצאו נגדם ובהחלטות שיפוטיות (כאשר , למצער, כבר בחודש נובמבר 2003 נדחתה בקשתם האחרונה לעיכוב ביצוע אך הם לא עשו דבר עד שהמשיבה החלה לנקוט בהליכי אכיפה) - אין מקום למתן הסעד המבוקש.

9.                   בשלב זה אין בית משפט זה נדרש לשאלה האם היה מקום להוציא את הצו לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים או מה היה דין בקשה לצו שכזה - אילו היתה המשיבה מגישה בקשה היום. העובדה היא כי צו שכזה הוצא נגד עיסקם של המבקשים כבר בשנת 2002, והמבקשים לא צייתו להוראותיו.

10.               יחד עם זאת אציין כי לא מצאתי ממש גם בטיעונם של המבקשים לפיו די בקבלת כל "האישורים המהותיים" על מנת שלא יהיה מקום לצו לפי סעיף 17 , כאשר בעניינם של המבקשים חסר רק היתר בניה למיכל - היתר שלטענתם, כלל לא נדרש. הטענה בדבר האישורים המהותיים כבר נידונה , ונדחתה, על ידי בית משפט זה בפסק דינו בע"פ 2871/02 ויתירה מזאת, עוד בשנת 2002 ציינה כבוד השופטת קנטור, בהחלטתה למתן הצו לפי סעיף 17, כי היתה למבקשים דרך פתוחה לתקוף את עמדת עיריית חיפה, שלטענתם שוללת מהם את רשיון העסק משיקולים זרים, בבית המשפט לעניינים מינהליים - אך הם לא עשו כן, וכאמור ישבו בחיבוק ידיים עד אשר ננקטו נגדם הליכי אכיפה.

11.               מכל האמור - אני דוחה את הבקשה.

12.               העיכוב שניתן בהחלטתי מיום 22.11.05 מבוטל. בקשת המבקשים לעכב ביצוע החלטתי זו (במידה ותדחה בקשתם) - נדחית גם היא.

ניתנה היום כ"ה בחשון, תשס"ו (27 בנובמבר 2005) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.