החלטה בתיק בש 3187/08

1.         בפני בקשה להורות על דחייתה ו/או מחיקתה על הסף של התביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקש.

2.         עניינה של התביעה הנה הפרה לכאורה של התחייבות המבקש לשלם למשיבה את התמורה המגיעה לה בעבור שירותי שמירה ואבטחה שזו סיפקה לגן האירועים שבבעלותו של המבקש, במהלך החודשים יוני - אוקטובר 2006, בסך של 27,252 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה.

3.         בבקשתו המונחת בפני, טוען המבקש כי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה כנגדו וכי התביעה הנה טורדנית וקנטרנית. לטענתו, התקשרה המשיבה בהסכם עם חברת גני אירועים אפק בע"מ (להלן: "החברה") לאספקת שירותי שמירה, ואילו הוא עצמו חרף היותו בעל מניותיה של החברה, מעולם לא התקשר באופן אישי בהסכם כלשהו עם המשיבה. עוד הוסיף כי המשיבה התעלמה במכוון מאישיותה המשפטית הנפרדת של החברה וייחסה לו את חובותיה הנטענים והמוכחשים. לפיכך, ברור לשיטתו כי מדובר בתביעת סרק שיש להורות על סילוקה על הסף.

4.         המשיבה מנגד טענה כי התביעה הוגשה כדין כנגד המבקש אישית, מאחר ולגרסתה ההתקשרות נעשתה עמו ושירותי האבטחה והשמירה סופקו לו עבור גן האירועים שבניהולו. המשיבה הוסיפה כי גן האירועים שהמבקש הוא הבעלים ו/או המפעיל ו/או המחזיק ו/או השוכר שלו, הנושא את השם "גני אפק", אינו אישיות משפטית עצמאית ולכן לא הוגשה התביעה נגדו. לתמיכה בטענתה זו, צירפה המשיבה העתק המחאה פרטית של המבקש ע"ס 10,000 ש"ח שנמסרה לה ע"י המבקש ע"ח חובו.

המשיבה הפנתה לכך שאין להיעתר לבקשה לסילוקה של התביעה על הסף גם מחמת כך שניתן לרפא את הפגם על דרך של תיקון התביעה והוספת העילה של הרמת מסך ההתאגדות.

5.         בתשובה לתגובת המשיבה, טען המבקש כי ההמחאה הפרטית שהוצגה אינה אלא ערבות אישית של בעל מניות בחברה, שניתנה במסגרת התקשרות החברה עם המשיבה.

6.         הלכה היא כי בבחינת בקשה לסילוק על הסף, על ביהמ"ש להניח כי העובדות המונחות לפניו בכתב התביעה הנן נכונות, ותחת הנחה זו לבדוק האם זכאי התובע לסעד הנתבע על ידו.

 
הכלל, כפי שנשתרש בהלכה הפסוקה, הנו כי אין  לחסום את זכות הגישה לערכאות וסעד של סילוק תובענה על הסף ננקט בלית ברירה במקרים יוצאי דופן כאשר ברור כי גם אם יוכיח התובע את כלל טענותיו העובדתיות, לא יהא זכאי לסעדים הנתבעים על ידו. די באפשרות קלושה, כי התובע יזכה בסעד על פי העובדות המועלות בכתב התביעה, כדי שתביעתו לא תימחק באיבה. נאמר כי לעולם יש להעדיף דיון ענייני והכרעה לגופא של מחלוקת [ראה ספרו של א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, תשס"ז - 2007, בעמוד 170; ר"ע 59/81 ארדיטי נ. ארדיטי, פ"ד לה(2) 811, 812; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פד"י מ (2) 668].

7.         עיון בכתבי הטענות של הצדדים מלמד כי הם לא צירפו כל הסכם שנחתם ביניהם או לחילופין כזה שנחתם בין המשיבה לחברה. לא נטען אף לקיומם של הסכמים כאמור בכתב, על-ידי מי מהצדדים. כל שנטען בכתב התביעה הוא שהמשיבה סיפקה לגן האירועים שירותי שמירה ואבטחה, עפ"י פנייתו של המבקש.

בחינה של המסמכים שצורפו לכתב התביעה מגלה כי מרביתם קושרים את המשיבה דווקא לחברה, הגם ששם החברה שצוין באותם מסמכים לא היה מדויק. כך למשל שם הלקוח שצוין בדו"חות האירועים של המשיבה (ובו פירוט שעות העבודה של עובדיה) היה "גני אפק". חשבוניות המס הוצאו לשם החברה: "גני אפק אירועים" וכך גם כרטסת הנהלת החשבונות של המשיבה התנהלה על שם "גני אפק אירועים".

המסמך היחיד שצורף לתביעה ואשר קושר כביכול את המבקש לחוב המיוחס לו הנו המחאה פרטית שלו על סך 10,000 ש"ח מיום 25.10.06.

8.         יחד עם זאת, בשים לב להלכה המצוינת לעיל, אינני סבור כי יש מקום לסילוק התביעה על הסף מפאת היעדר עילה אלא יש לאפשר בירור עובדתי וראייתי של המחלוקת והכרעה בה לגופה. אין מקום לעשות כן בשלב מקדמי זה של הבקשה. ככל שתצליח המשיבה להוכיח את טענותיה כי התקשרה עם המבקש באופן אישי, הרי שאפשר והיא תזכה לסעד הנתבע על ידה. אין יסוד בשלב מוקדם זה של הדיון לקבוע ממצאים עובדתיים מבלי שניתנה לצדדים ההזמנות להביא ראיותיהם.

9.         למעלה מן הצורך אני רואה להוסיף כי התביעה בנוסחה הנוכחי תחייב את המשיבה להוכיח כי ההתקשרות, בכל הנוגע לשירותי השמירה, נעשתה עם המבקש באופן אישי ולא כמי שפעל כאורגן של החברה שבבעלותו. במידה והיא מבקשת לטעון להרמת מסך, יהא עליה לנקוט בצעדים המתחייבים לתיקון תביעתה.

10.       הואיל וטרם הוגש כתב הגנה, ועל מנת לחסוך בהוצאות ובטרחה מיותרים, אני מורה בזאת למשיבה, ככל שבדעתה לתקן את תביעתה, לפעול להגשת כתב תביעה מתוקן תוך 14 יום. כתב הגנה יוגש בכל מקרה, בין אם תוקנה התביעה ובין אם לאו, תוך 45 יום.

אין צו להוצאות.