החלטה בתיק בש 3156/08

לפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של החזקת סכין.

אין מחלוקת בין הצדדים, בדבר קיומן של ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב.

בהיבט עילת המעצר, מציינת המבקשת כי מסוכנתו של המשיב רבה ביותר, ונובעת מהרקע לביצוע העבירות. לטעמה, למשיב סכסוך ממושך רב שנים עם אחד רן דוד, וזאת לאחר שבשנת 2002 נדקר המשיב בצורה קשה ביותר בכל גופו על ידי אותו רן דוד וחברו, ובגין כך, הוגש כנגדם כתב אישום. הסכסוך עצמו נמשך באופן שב- 10/8/06 נערכה תגרה בין השניים, במסגרתה דקר המשיב, כך לטענת המבקשת, את אותו רן דוד והוגש כנגד שני המעורבים כתב אישום בגין תגרה, שטרם הסתיים.

המשך אותה מערכת יחסים עכורה מצאה ביטוי ביום 30/7/08, עת נגרמה חבלה לרכב  אביו של המשיב. המבקשת חושדת, על פי מידע מודיעיני, כי אותו רן דוד ביצע זאת על רקע הסכסוך בינו לבין המשיב, ולפיכך מבקש המשיב על אותו רקע לפגוע באותו רן ולכן מסתובב עם סכין לגופו.

עוד לעניין עילת המעצר צויין, כי למשיב שבע הרשעות קודמות ו- 15 אישומים בעבירות סמים, רכוש ואלימות לרבות תקיפה חבלנית, ובימים אלה מתנהל בבית משפט השלום בת"א תיק בו הורשע בעבירה של החזקת סמים, תוך שהינו מצרף תיק סמים נוסף ושניהם נשלחים לתסקיר לשם בחינת הארכת מאסר מותנה התלויה ועומדת כנגדו, כשהטרוניה הינה כי בזמן ההמתנה לתסקיר נעצר עם הסכין על גופו.

לנוכח כל האמור לעיל, עולה בבירור, לטענת המבקשת, כי נשקפת מהמשיב מסוכנות רבה ולכן עותרת למעצרו.

ב"כ המשיב, מאידך, הזדעק לנוכח הבקשה, באשר המשיב לטעמו, הינו קורבנו של אותו רן דוד, אשר כבר פגע בו בצורה קשה עת דקרו בשנת 2002, הפך אותו לנכה בן מאה אחוזים באותה עת, וכיום נכות הינה בשיעור של כ- 50 אחוז. זהו הטעם, כך טען, ולפיו המשיב הסתובב עם סכין לגופו. לטעמו, הינו חושש חשש רב ומוחשי לחייו, במיוחד כאשר הסכסוך לא הסתיים ובין הצדדים התרחשה תגרה נוספת כאמור בבקשת המבקשת.

לפיכך, כך טען, במקום לעצור את אותו רן דוד ולמנוע ממנו אפשרות לפגוע במשיב, פונה המשטרה לדרך הקלה יותר, והיא לעצור את הקורבן ובכך למנוע עימות אפשרי בין השניים.

כבר עתה אומר, כי כתב האישום מציין שני אישומים, כאשר האישום השני מתייחס לאירוע מיום 10/8/07. משבחרה המבקשת שלא להגיש בגינו כתב אישום במועדו, מתקשה אני לראות את המסוכנות העולה ממנו לטעמה.

ביחס לכתב האישום הראשון, המתייחס לתקופה האחרונה - 31/7/08 - , אין חולק, כי אדם המסתובב כשלגופו סכין באורך של 38 ס"מ, יכול להוות סכנה לסביבתו.

מציין ב"כ המבקשת ובצדק, כי לעניין עצם החזקת הסכין קיים מדרג מסוכנות כעולה מפסיקת בית המשפט העליון בעניין ב"ש 625/82, אבו מוך נ' מדינת ישראל, פ"ד לז (3), 668, 671 שנמסרה על ידי כב' השופט בך. לפי החלטה זו, המתייחסת לנשק חם, להבדיל מנשק קר כמו בענייננו, קיימות שבע דרגות חומרה. במדרג הגבוה, החזקת נשק לשם ביצוע מעשים המיועדים לפגוע בביטחון המדינה או הציבור, לאחר מכן החזקת נשק לשם ביצוע עבירה פלילית ספציפית, כגון רצח, שוד, התפרצות, תקיפה וכו', בהמשך החזקת נשק "לעת מצוא" כדי לאפשר פעילות פלילית אפשרית בעתיד. בדרגה נמוכה יותר קיימת החזקת נשק על ידי קבוצה פוליטית עדתית או אידיאולוגית, במטרה לחזק בדרך זו את כוחה כנגד קבוצות יריבות, דרגת חומרה נמוכה יותר מתייחסת להחזקת נשק לצורך הגנה עצמית או לצורך הגנה על הציבור, המשפחה או החמולה אליהם הנאשם משתייך, לאחר מכן החזקת כלי נשק לצורך ספורט, דייג או שעשוע. מדרג נמוך יותר, מתייחס להחזקת סכין בתור מזכרת או כאספן כלי נשק, ולבסוף החזקת כלי הנשק שפג תוקף רישיונו והנאשם נמנע מלחדש את רישיון הנשק בעתו.

לטעמו של כב' השופט בך ארבעה הסוגים הראשונים מצדיקים בדרגת חומרתם במקרה המתאים, מתן צו מעצר עד תום ההליכים, אך לא כך הארבעה האחרונים. ב"כ המשיב רואה בסיטואציה שבפנינו את דרגת המסוכנות החמישית, היינו, החזקת כלי נשק לצורך הגנה עצמית, ולפיכך גם מטעם זה סבור שאין עילה למעצר המשיב עד תום ההליכים.

ב"כ המשיב אף לא רואה בחומרה יתרה את עברו הפלילי של מרשו, באשר לטעמו עסקינן במי שלחובתו הרשעה אחת בלבד בעבירת אלימות.

לא יכול להיות חולק, כי המשיב נשא על גופו סכין על מנת להתגונן, במקרה הצורך, מפני מזיק פוטנציאלי בדמותו של אותו רן דוד. נדמה שגם המבקשת מסכימה לכך. עם זאת, אין לומר,  כי החזקת הסכין, בנסיבות דנן, הינה אך ורק לשם הגנה עצמית, ותעיד על כך אותה קטטה משנת 2006, בה נפגעו שניהם והואשמו שניהם בתגרה למרות שבמהלך העובדות המצוינות באותו כתב האישום שהוגש כאמור כנגד שניהם, נגרמו לשניהם חתכים גופניים. לפיכך, אין לומר כי השימוש שיעשה בסכין הינו לטובת הגנה עצמית בלבד כלפי תוקף ספציפי שכן בהחלט ייתכן שהשימוש בסכין ייעשה על מנת לפגוע בתוקף הפוטנציאלי, בין על דרך הגנה עצמית ובין על דרך פגיעה תוך כדי תגרה משותפת בה שניהם שותפים.

לצערנו כי רב, אין מנוס מלציין כי בשנים האחרונות, עדים אנו לסכסוכים עברייניים הגורמים לפגיעה בציבור הרחב, שאינו מעורב וחסר כל עניין בהם, פגיעה שאף גרמה למותם של אזרחים חפים מפשע. חשש שכזה קיים גם בנסיבות מקרה זה, כאשר שניים שהם ניצים איש לרעהו, והעולם העברייני אינו זר להם, באשר כבר נפגשו "פיזית", בעימותים חזיתיים בעבר, ואפשר בוודאות נראית לעין שיפגשו כך גם בעתיד, כי אז, הננו מוצאים את מסוכנותו האפשרית/הפוטנציאלית של המשיב כלפי הציבור כאוחז בסכין, ובוודאי כלפי אותו תוקף ספציפי, צפה ועולה.

ועדיין, מחובתו של בית המשפט לאתר חלופת מעצר הולמת, שתאיין את המסוכנות הפוטנציאלית בפגישה אפשרית שבין המשיב לאותו רן דוד ולציבור בכללותו.

לאחר שבחנתי את הצעת ב"כ המשיב, הגעתי למסקנה כי הינה ראויה בנסיבות, ולפיכך הנני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים כדלקמן:

1.         מעצר בית מוחלט בבית אביו, מר חיים ריעאני, ת.ז. 2919074, מרחוב העצמאות 20, יהוד.