החלטה בתיק בש 3121/07

בפניי ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996, על החלטת ביהמ"ש השלום בחיפה בב"ש 3459/07 (כב' הש' י. פרדלסקי) אשר החליט לעצור העורר עד תום ההליכים.

א.         כתב האישום

כתב האישום כולל 10 אישומים. העבירות המיוחסות לעורר מיוחסות עבירות אלימות שונות (תקיפה, היזק לרכוש במזיד, איומים, חבלה במזיד לרכב, הפרת הוראה חוקית) שביצע לכאורה כנגד בני הזוג לאה ומימון שיכורי (להלן: "המתלוננים), שהנם שכניו של העורר (המתלוננים מתגוררים בבית מס' 21 ברח' סעדיה גאון בחיפה ואילו העורר מתגורר בבית מס' 19 באותו רחוב). להלן יפורטו האישומים:

1.         אישום 1 - ביום 23/8/06 בשעה 20:00 ברח' סעדיה גאון 21 בחיפה תקף העורר את המתלוננת באופן שזרק עליה בקבוק זכוכית אשר פגע ברגלה. לפיכך הואשם העורר בעבירה של תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.         אישום 2- ביום 25/8/06 בסמוך לשעה 20:30 זרק העורר אבנים לכיוון חלון סלון ביתם של המתלוננים, כאשר כתוצאה מזריקת האבנים נגרם נזק לשלב התריס. לפיכך הואשם העורר בעבירה של היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

3.         אישום 3 - ביום 13/3/06, בשעות הבוקר, בסמוך לבית המתלונן, הזיק העורר במזיד לרכבו של המתלונן אשר חנה במקום באופן שניפץ את השמשות האחורית והקדמית של הרכב באמצעות אבנים. לפיכך הואשם בעבירה של חבלה במזיד לרכב, לפי סעיף 413ה' לחוק העונשין.

4.         אישום 4 - ביום 31/1/07 סמוך לשעה 05:00, בחדר המדרגות של בית העורר, עת יצאה המתלוננת עם כלבתה החוצה, איים העורר בפגיעה שלא כדין בחייה של המתלוננת באמרו "זונה בת זונה שרמוטה הסוף שלך יגיע" וזאת בכוונה להפחידה. משחזרה המתלוננת לביתה, בכניסה לבניין המגורים, עמד העורר בשביל המוביל לבניין בו מתגוררת המתלוננת וניסה לתקוף אותה שלא כדין באופן שאחז בידו אבן וזרק אותה לעבר המתלוננת ומשהבחינה בו המתלוננת- ברחה מהמקום. לפיכך הואשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין ובעבירה של ניסיון תקיפה סתם לפי סעיף 379 + 25 לחוק העונשין.

5.         אישום 5 - ביום 10/2/07 בשעה 15:30, בסמוך לבית המתלוננת, איים העורר בפגיעה שלא כדין בגופה, באופן שהמתין לה בסמוך לחדר המדרגות ואמר לה "הסוף שלך יגיע אני לא אתן לכן לנשום" וזאת בכוונה להפחידה. בהמשך לכך, בסמוך לשעה 16:00 עת יצאה המתלוננת על כלבה, הבחינה בעורר כאשר הוא עומד בכניסה לביתו ומחזיק בידו מכשיר כהה באמצעותו ניסה לתוקפה שלא כדין, באופן שזרק אותו לעברה ומשלא פגע בה הרים את החפץ פעם נוספת וניסה לזרוק אותו עליה בשנית. בהמשך, משחזרה המתלוננת לביתה, ניסה העורר לתוקפה, באופן שזרק לעברה אבנים שלא פגעו בה. לפיכך הואשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין ובעבירה של ניסיון תקיפה סתם לפי סעיף 379 + 25 לחוק העונשין.

6.         אישום 6 - ביום 17/2/07 בשעה 18:30 ברח' בודנהיימר בחיפה, איים העורר בפגיעה שלא כדין בחיי המתלוננת, באופן שאמר לה "הסוף שלך יגיע במוקדם או במאוחר וכשאני מבטיח אני מקים" וזאת בכוונה להפחידה. לפיכך הואשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

7.         אישום 7 - ביום 7/3/07 בשעה 20:00, עת חזרה המתלוננת מטיול רגלי על כלבה, עמד העורר בכניסה לביתו ומשהבחין במתלוננת, ניסה לתוקפה באופן שזרק לעברה כסא בזמן שהוא מאיים עליה שלא כדין באמרו כי הסוף שלה ושל בעלה עוד יגיע וכל זאת אמר בכוונה להפחידה. בהמשך לכך, ביום 8/3/07 בסמוך לשעה 16:30, עמד העורר על גג ביתו ומשהבחין במתלוננת איים עליה שלא כדין באמרו "זונה שרמוטה הסוף שלך ושל בעלך יגיע אתם לא יודעים מה מחכה לכם את הבומבה תקבלו" וזאת במטרה להפחידה. לפיכך הואשם בעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין ובעבירה של ניסיון לתקיפה סתם, לפי סעיף 379 + 25 לחוק העונשין.

8.         אישום 8- ביום 13/4/07 פנתה המתלוננת לביהמ"ש לענייני משפחה בבש"א 5292/07 בפני כב' הש' חדיד ועתרה לצו הגנה מפני העורר. במעמד זה ניתן צו הגנה למשך 6 חודשים, ע"י הש' חדיד, אשר קבע, בין היתר, כי על העורר להימנע מלהטריד או מלאיים על המתלוננים. ביום 13/4/07 בשעה 18:4 עמד העורר בכניסה לביתו ומשהבחין במתלוננת, איים עליה שלא כדין באמרו "יא זונה אם יקרה משהו לבית שלי הסוף שלך ושל בעלך יגיע המשטרה על הזין שלי" וזאת אמר בכוונה להפחידה. לפיכך הואשם בעבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין ובעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

9.         אישום 9 - ביום 21/5/07 בשעה 20:00 עמד העורר בכניסה לביתו ומשהבחין במתלוננת, איים עליה שלא כין באמרו "הסוף שלך יגיע אני יגמור אותך" וזאת אמר במטרה להפחידה, כאשר הוא מניף את ידו על גורנו להמחשת האיום. לפיכך הואשם בעבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין ובעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

10.        אישום 10 - ביום 22/5/07 בשעה 19:45, עת הבחין העורר במתלוננת מטיילת עם כלבה בסמוך לפתח ביתו, איים עליה שלא כדין באמרו כי היום שלה יגיע וכי יהרוג את משפחתה וזאת אמר במטרה להפחידה. כמו כן איים בפגיעה בגופה של המתלוננת באופן שסימן תנועת שיסוף על צווארו להמחשת האיום. בהמשך לכך, עת היתה המתלוננת בדרכה לביתה, חצה הנאשם את הכביש ברח' בודנהיימר לכיוונה ואיים עליה באמצעות אולר שהחזיק בידו ונופף בו כשהוא מקרב את האולר לפניה של המתלוננת באמרו "הסוף שלך יגיע תהיי בשער ברוש" וזאת אמר במטרה להפחידה. לפיכך הואשם בעבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין ובעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

ב.         החלטת ביהמ"ש קמא

ביהמ"ש קמא קבע, כי מחומר החקירה עולה כי קיימות ראיות לכאורה לצורך הוכחת אשמתו של העורר: באישום הראשון- עדות המתלוננת;  באישום השני- עדות המתלונן ודו"ח פעולה של שוטר שהמתלונן הצביע לו על שלב התריס השבור; באישום השלישי- עדות המתלוננים ודו"ח פעולה של שוטרת שראתה את שמשות הרכב המנופצות; באישומים- חמישי, שישי ושביעי- עדות המתלוננת; באישומים שמיני, תשיעי ועשירי-נקבע כי קיימות ראיות לכאורה, כי העורר ביצע עבירות איומים וזאת לאור עדות המתלוננת, אולם לא קיימות ראיות לכאורה שהעורר הפר הוראה חוקית, שכן ההוראה החוקית לא ניתנה במעמד העורר.

עוד נקבע, כי לאור ריבוי העבירות האלימות במיוחסות לעורר בכתב האישום, הרשעותיו הקודמות שעניינן בין היתר, עבירות אלימות, הפרת הוראה חוקית ועבירות רכוש וכן מעדויות נוספות הקשורות ב-פ.א 14223/078 מהן עולה כי העורר מטיל אימתו על סביבתו, הרי שקיימת עילת מעצר שעניינה סיכון לשלום הציבור. יחד עם זאת, הפנה ביהמ"ש קמא את העורר לקבלת תסקיר מעצר, על מנת לבחון האם ניתן להסתפק בחלופת מעצר.

בהחלטתו מיום 10/7/07 קבע ביהמ"ש קמא כי שירות המבחן נמנע מליתן המלצה לשחרר העורר לחלופת מעצר. מהתסקיר עלה, כי העורר מאופיין בדחפים תוקפניים, אותם הוא מתקשה לרסן במצבי מתח ולחץ וכי הסבירות להישנות עבירות בעתיד, הנה גבוהה. ביהמ"ש קמא ציין כי מטעמי צנעת הפרט אין הוא מפרט את כל האמור בתסקיר .

ביהמ"ש קמא קבע כי מאופי העבירות המיוחסות לעורר, שיש להן תמיכה לכאורה בראיות, עולה שהעורר ביצע עבירות אלימות כנגד המתלוננים במשך תקופה ארוכה ואף לא נרתע מלאיים על המתלוננת באולר. עוד נקבע, כי כאמור, לעורר הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות, הפרת הוראה חוקית ועבירות כלפי עובד ציבור, בגינן נידון בין היתר למאסרים על תנאי ולעונש מאסר שרוצה בעבודות שירות.

לסיכום, נקבע כי לאור האמור בתסקיר המעצר לפיו קיימת סבירות להישנות עבירות בעתיד ולנוכח הרשעותיו הקודמות של העורר, מהן עולה כי העורר הפר בעבר הוראה חוקית והפר את אמון ביהמ"ש, הרי שלא ניתן אמון בעורר ולא ניתן לשחררו לחלופת המעצר המוצעת (מעצר בית בבית קרוב משפחת העורר בבית שאן עם איסור על כניסתו של העורר לתחום העיר חיפה).