החלטה בתיק בש 3119/05

1.         המדובר בערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' הנשיא ת. כתילי) בב"ש 4500/05 מיום 25/09/05, לפיה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

2.         העורר עם אחר הועמדו לדין בבית משפט השלום בנצרת בתיק פלילי 3580/05 אשר ייחס להם אישומים בעבירות חמורות של מרמה והונאה וכללו עבירות גניבת רכבים, שינוי זהות של רכב, פריצה לרכב, גניבות מרכב, שימוש במרמה במסמך הקשור לרכב, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף במסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר ועבירות רבות נוספות בתחום הרכוש.

3.         על פי הנטען בכתב האישום, העורר ביצע בצורה מתוחכמת ובאופן שיטתי מספר רב של עבירות זיוף, הונאה ומרמה בסכומים עצומים, תוך פגיעה קשה ברכושם של אחרים. להמחשת חומרת מעשיו של העורר על פי האישום הראשון, העורר ואחר בלילה שבין 03/05/05 - 04/05/05 גנבו בחיפה רכב מזדה, עובר ליום 06/05/05 פרצו העורר ואחר לרכב שני מסוג מזדה באותו צבע, וגנבו ממנו מסמכי הרישוי והביטוח. אותו דבר פעלו לגבי שני רכבים נוספים מסוג אופל קורסה.

            בהמשך הנאשם האחר ניגש אל חברת נ. שלט העוסקת בין היתר בהכנת לוחיות רישוי לרכב, התחזה כעובד של מוסך חי מתל-חנן כשבידיו מסמכי המזדה השניה והאופל הגנובים, ורכש לוחיות רישוי של כלי רכב אלו. העורר והנאשם האחר הרכיבו את לוחיות הרישוי שהושגו במרמה על המזדה הראשונה והאופל קורסה שגנבו קודם והשתמשו בהם.

על פי האישום השני, העורר והנאשם האחר פנו למפעל מצרפלסט העוסק במוצרי השקיה, שם מסרו לאיש מכירות של המפעל בכוונה לרמות כי הם מבצעים פרוייקט גינון בכיכרות עפולה וזקוקים לתשעה מחשבי השקיה בשווי של 3,583 ש"ח. איש המכירות בהאמינו להם, מסר להם תשעה מחשבי השקיה ובתמורה מסרו לו העורר והנאשם האחר שיק ע"ס 3,583 ש"ח מחשבון של אחר ביודעם כי לשיק זה אין כיסוי. במהלך שהותם במפעל גנבו העורר והנאשם האחר מכשיר הפלאפון של איש המכירות במפעל.

באישום השלישי, זייפו העורר והנאשם האחר מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, השתמשו במסמך המזוייף וקיבלו במרמה מכונת ברד בשווי 12,300 ש"ח וניסו לקבל סחורה נוספת בשווי 23,000 ש"ח, כל זאת בנסיבות מחמירות. בשיטה זו פעל העורר במספר רב של מקרים.

4.         א.          עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה לעצור את העורר עם הנאשם האחר עד תום ההליכים.

            ב.          בית משפט קמא לאחר שבחן את חומר הראיות, ושמע את טיעוני הצדדים, קבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת העבירות המיוחסות בכתב האישום, ולאחר שניתח לעומק את טענות הצדדים, קבע בהחלטה מנומקת ומפורטת כי קיימת עילה למעצרם של העורר והנאשם האחר הנובעת ממסוכנותם לבטחון הציבור ורכושו. לעניין העורר קבע כי עברו של העורר בעבירות של אלימות ורכוש מעצים את מסוכנותו. בנוסף לכך, קבע כי מתקיימת עילת מעצר של שיבוש הליכי משפט והתחמקות מהליכי שפיטה אשר באה לידי ביטוי בהיות העורר והנאשם האחר במעצר ביצעו מעשי שיבוש, כגון העלמת מכסחת הדשא, מסירת פרוטוקול הדיון במעצרו של העורר לאשתו של הנאשם האחר שנכחה בדיון, וכן האיום שהופנה לאחד המתלוננים בתיק.

            ג.          חרף חומרת העבירות המיוחסות, בחן בית משפט קמא את חלופת המעצר, והגיע למסקנה כי בנסיבות העניין אין כל חלופה שתוכל לנטרל את מסוכנותם של העורר והשותף האחר.

5.         א.          ב"כ העורר הן בנימוקי הערר והן בטיעוניו בעל פה, הסכים לצורך הדיון בערר לקיומן של ראיות לכאורה, וטען כי בנסיבות העניין ניתן להשיג את מטרת המעצר בחלופת מעצר, הפנה לנסיבותיו האישיות של העורר אשר מטופל בבנו בן 24, ובבתו בת 21, וכן משלם מזונות לגרושתו ולבתו בת 15.5 שנים. לעניין העבר, טען כי המדובר בעבירות ישנות. לעניין חלופת מעצר הציע חלופה בבית אמו של העורר בכפר ברוך.

            ב.          ב"כ המשיבה ביקשה לדחות את הערר, הפנתה להרשעותיו הקודמות של העורר שכללו עבירות דומות, וכן לתסקיר המעצר שניתן בעניינו של העורר אשר המליץ לא לשחרר את העורר בחלופה.

6.         עיינתי ובחנתי היטב את החלטת בית משפט קמא, והנני שותף לכל ההנמקות שהיו בבסיס החלטתו, ואינני רואה כל מקום להתערב בהחלטה.

7.         א.          בחנתי את תסקיר המעצר שניתן בעניינו של העורר, והנני למד כי המדובר בתסקיר מעצר שלילי ביותר, התרשמות קצין המבחן כי העורר בעל קווי אישיות מניפולטיביים מרוכז בעצמו ובצרכים שלו, מגלה נוקשות ואטימות מבחינה רגשית ואינו מאפשר לעצמו התבוננות בעולמו הפנימי ולא נגיעה בתכנים רגשיים שעלולים להיות כואבים. להערכת שירות המבחן ונוכח התרשמותו מאישיותו הנ"ל, העורר לא מסוגל לשמור על תנאי השחרור שיוטלו עליו במידה וישוחרר. קצין המבחן סבור כי אין בכוחה של כל חלופה לשמור על תנאי השחרור. מעבר לעמדתו העקרונית כי אין כל מקום להורות על חלופה, בחן קצין המבחן לעומק את החלופה שהציע העורר גם בפניי על פיה ישהה העורר בבית אמו, התרשמותו הייתה כי האם במצבה הרגשי, הנפשי והבריאותי, לא תהא מסוגלת להציב גבולות ולא תוכל למנוע הפרות אפשריות לתנאי השחרור. זאת ועוד, על פי דברי האם לשירות המבחן, ביתה של האם מצוי בתהליך של כינוס נכסים בשל חובות כבדים של המשפחה, ויתכן שתצטרך לפנותו בקרוב.

            לסיכום, המדובר בגורם מקצועי אובייקטיבי אשר בחן באופן יסודי את מאפייני אישיותו של העורר, והגיע למסקנה חד משמעית כי לא ניתן לשחרר את העורר בחלופת מעצר כלשהי, חרף זאת בחן גם את החלופה הספציפית שהוצעה גם בערר בפניי, ואף לגביה הגיע למסקנה כי חלופה זו אינה ראויה.

            ב.          עיון בגליון הרשעותיו הקודמות של העורר עולה, כי לעורר 8 הרעות קודמות בעבירות של תקיפה, גניבה, משיכת שיק ללא כיסוי (שני מקרים), איומים (שני מקרים), הפרעה לעובד ציבור, ובתאריך 14/07/99 הורשע העורר בעבירות של קבלת דבר במרמה, איסור הונאה בבית אוכל, איסור הונאה בכשרות.

            אין ספק כי עברו של העורר מלמד על אדם בעל דפוסי התנהגות עבריינית, דבר אשר מגביר את מסוכנותו.

            ג.          נראה כי אופי העבירות המיוחסות, התחכום, השיטה והתכנון לביצועם מעידים על נחישות ואינטנסיביות בביצועם, ונוכח המספר הרב של העבירות המיוחסות (שבע עשרה אישומים), אנו למדים כי אין המדובר באירוע חד פעמי, אלא בעבריין מתוחכם ומחושב שאינו בוחל בכך דרך על מנת לבצע את זממו, נסיונות השיבוש שבוצעו לאחר מעצרו, אף הן מעצימים את מסוכנותו.

            המסקנה העולה מכל האמור, כי אין כל חלופה לפיה ניתן לנתק את מסוכנותו של העורר, הדרך היחידה לנתקה הינה על ידי השמתו מאחורי סורג ובריח.

            ד.          עניינו של השותף האחר שונה בתכלית מעניינו של העורר. לעורר האחר על אף הגיעו לגיל 42, אין לו כל עבר פלילי. מעבר לכך, לשותף האחר יוחסו אך ורק עשרה אישומים, ואילו לעורר יוחסו שבע עשרה אישומים, לכן אין להשוות בין השניים.