החלטה בתיק בש 3107/08

בפני בקשה להחזקת המשיב במעצר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"א - 1996 [להלן: "החוק"].

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית וכן תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו.

ברקע הדברים התקבלה תלונה ביום 4.3.08 לפנות בוקר ולפיה ברחוב יוטבתה 4 בבאר שבע יש מטרד של רעש. בעת שהגיע שוטר לדירה הוא הבחין בסם לצריכה עצמית. בעת שהשוטר הכניס את ידו לכיס מכנסיו של המשיב, המשיב תקף את השוטר תוך מילוי תפקידו. נטען כי המשיב אף בעט בו וניסה לנשוך אותו ביד ימין בעת שהשוטר ניסה לכבול אותו ולשוטר נגרמו חבלות בידו.

במהלך הדיון בבקשה, שהתקיימה במעמד הצדדים ובאי כוחם, הובא לידיעתי תיק החקירה ועל פיו טען ב"כ המבקשת, כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למשיב בכתב האישום.

ב"כ המבקשת טען, כי לנוכח העבירה בכתב האישום קמה כנגד המשיב עילת מעצר בשל מסוכנותו. נטען כי למשיב עבר פלילי מכביד בין היתר בעבירות רכוש הפרת הוראה חוקית ותקיפת בן זוג ואיומים. נטען כי כנגד המשיב תלוי ועומד מאסר מותנה בן 6 חודשים אשר לא היה בו בכדי להרתיע את הנאשם מלבצע את המיוחס לו. לפיכך ומשאין בנסיבות מקרה זה חלופת מעצר הולמת התבקשתי להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

ב"כ המשיב הסכימה לצורך הדיון לקיום ראיות לכאורה אולם חלקה על עילת המעצר.

אין חולק כי החזקת הסם לצריכה עצמית אינה עבירה המקימה כשלעצמה עילת מעצר. השאלה היא לגבי תקיפת השוטר. נטען כי המשיב לא התנגד לכניסת השוטרים לביתו אולם המשיב הותקף על ידי השוטרים ויש עליו סימני אלימות.

לגבי הנשיכה שנטען כי הוא נשך שוטר, טענה ב"כ המשיב כי אין לנשיכה זו כל סימנים.

אשר למסוכנות המשתמעת מעברו המכביד של המשיב,  נטען כי היה בעבר משבר משפחתי אשר גרר את האירועים. מאז המשיב השתקם. היום מדובר במשיב עובד.

לאחר שבחנתי את הבקשה ועיינתי בחומר החקירה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש ראיות לכאורה כנגד המשיב ואף קיימת עילת מעצר כנגדו בשל מסוכנותו כפי שקבוע בסעיף 21 (א)(1)(ב).

טענת המשיב ולפיה הוא זה שהותקף על ידי השוטרים ובהקשר זה יש לראות את כל האירוע הינה טענה טובה לדיון בתיק העיקרי. בשלב זה ולכאורה, המשיב תקף שוטר בעת מילוי תפקידו, דבר שיש בו בכדי להצביע על מסוכנות.

גם באשר לעברו הפלילי של המשיב, מדובר בעבירות רכוש, הפרות רבות של הוראה חוקית ועוד. בנוסף, אציין את המאסר התלוי ועומד כנגד המשיב אשר אף בו לא היה בכדי להרתיעו.

סיכומם של דברים, הוכחה עילת המעצר, עילת המסוכנות.

אומנם בנסיבות העניין קמה לכאורה עילת מעצר נגד המשיב ואולם על פי הקבוע בסעיף 21 (ב) לחוק עדיין מוטלת על ביהמ"ש החובה לשקול אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה שפגיעתם בחרותו של המשיב פחותה.

לעניין חלופת המעצר יש לבחון את טיבן של העבירות ומהותן לנוכח התנהגות המשיב ועברו.

לכאורה, עברו המכביד של המשיב והמאסר המותנה התלוי ועומד מצביעים על חוסר האפשרות ליתן אמון במשיב, בין היתר בשל עברו ולפיו הפר לא פעם הוראה חוקית.

חרף האמור, התייצב בפני אחיו של המשיב אשר נראה בעיני כבעל רצון כן ואמיתי לעזור למשיב. האח העיד על ההקרבה שהוא מוכן לעשות לטובת אחיו.

דומה כי יש מקום למצות את האפשרות לבדיקת חלופה למעצרו של המשיב.

לנוכח האמור לעיל ובטרם תינתן החלטה סופית בבקשה, יש מקום, בנסיבות הענין, להורות על הגשת תסקיר מעצר על פי הקבוע בסעיף 21 א' לחוק, שלפיו יבדוק שירות המבחן את נסיבותיו האישיות של המשיב, משמעות מעצרו וימליץ ככל שיש בידו לעשות כן על חלופות מעצר ו/או תנאים מיוחדים  לשיחרורו של המשיב בערובה והפיקוח עליהם.