החלטה בתיק בש 3099/07

זוהי בקשה של המדינה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים שנפתחו נגדו עם הגשת כתב האישום בת.פ. 1147/07.

כתב האישום

1.         כתב האישום שהוגש ע"י המבקשת נגד המשיב מורכב מארבעה אישומים. ע"פ האישום הראשון, מואשם המשיב בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 333 + 335 (א)(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977, תקיפת קטין (מקרים רבים) עבירה על סעיף 468 ב (א) רישא לחוק העונשין הנ"ל, איומים (מקרים רבים) עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין הנ"ל והיזק לרכוש במזיד, עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

ע"פ האישום השני, מייחסת המבקשת למשיב שתי עבירות: חטיפה, עבירה לפי סעיף 369 לחוק העונשין ותקיפת קטין עבירה לפי סעיף 368 (ב)(1) רישא לחוק העונשין.

ע"פ האישום השלישי, מואשם המשיב בעבירות של: חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329 (1)(1) לחוק העונשין, הצתה, עבירה לפי סעיף 488 סיפא לחוק העונשין, חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 335 (א)(1) לחוק העונשין ואיום, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

ע"פ האישום הרביעי,  מואשם המשיב בעבירות של: הפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274 (1) לחוק העונשין ואיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2.         ע"פ הנטען בעובדות האישום הראשון, הרי שבמהלך שנת 2007, במועדים שונים, תקף המשיב והטיל את אימתו על משפחתה של היאם עבדאלהאדי (להלן: " המתלוננת") שהינה אשת אחיו ועל ילדיה, הקטינה ר.ע. (להלן: " הקטינה ר.ע.") והקטין א.ע. (להלן: " הקטין א.ע.") בין היתר בגין התעקשותו לכפות על הקטינה להפסיק את לימודיה.

המעשים המיוחסים למשיב באישום הראשון, הינם כמפורט להלן:

א.        בתחילת חודש ספטמבר 2007 כאשר פגש המשיב את הקטינה ר.ע. עת חזרה מבית הספר לביתה ובכוונה להפחידה איים עליה באומרו "אני אראה לך מה זה יא חזירה". הקטינה ר.ע. המשיכה בדרכה לביתה והנאשם הגיע אחריה כשהוא מצויד במקל, הדביק אותה ואז סטר לה על פניה.

ב.         מיד לאחר מכן פנה המשיב למתלוננת ודרש להפסיק את לימודי הקטינה ר.ע., משסירבה המתלוננת לדרישתו התחיל הנאשם לזרוק אבנים לעבר ביתה, שבר את חלונות הבית ואף איים שאם יתלוננו עליו יכפיש אותם ברבים.

ג.         במועד נוסף בשעות הבוקר, בכוונה למנוע מהקטינה ר.ע. ללכת לבית הספר, המתין הנאשם סמוך לביתה של המתלוננת כשהוא מצויד במקל, ומשהבחין בקטינה ר.ע. יוצאת מביתה רדף אחריה כשהוא מחזיק את המקל בידו ומאיים עליה, בהתנהגותו, עד שגרם לה לחזור לביתה ולהסתתר שם מפניו.

ד.         יומיים לאחר האירוע הנ"ל בשעות הבוקר חזר המשיב על מעשיו, ארב לקטינה מחוץ לביתה כשהוא מצויד במוט ברזל, זרק אבן לעברה והמשיך להטיל את חיתתו עליה שמה תעז ללכת לבית הספר.

בתאריך 16/9/07 בשעות הבוקר, שב המשיב לביתה של הקטינה, תקף אותה ואיים שאם תלך לבית הספר יהרוג אותה. בהמשך לאירועים הנ"ל, הגיע הנאשם לביתה של הקטינה ר.ע. ביום 20/9/07 כשהוא מצויד במוט ברזל וסכין. המשיב בעודו מחזיק בסכין ובמוט הברזל איים על הקטינה ר.ע. שאם תלך לבית הספר יהרוג אותה. 

ה.        בתאריך 11/10/07 הגיע המשיב לביתה של הקטינה ר.ע. תקף אותה באמצעות אבן, משך בשערות ראשה וזאת תוך שהוא מכה אותה על כל חלקי גופה באמצעות האבן שהחזיק בידו.

כתוצאה ממעשהו זה של המשיב הובלה הקטינה לבית חולים מרכז רפואי בעפולה ונזקקה לטיפול רפואי, כשהיא סובלת משטפי דם בראשה, המטומות, דימום תת עורי, נפיחות וסימני חבלה רבים בראשה ובחלקי גופה השונים.

3.         ע"פ האישום השני, מיוחס למשיב כי בתאריך 16/9/07 בשעות הצהריים נסע הקטין א.ע. ברכבו של בן דודו מועתז בכפר אכסאל, בו בזמן נהג הנאשם ברכבו ובשלב מסוים הבחין בקטין הנוסע ברכבו של מועתז, אז עצר המשיב את רכבו של מועתז, ירד מרכבו שלו, משך בכוח את הקטין א.ע. מתוך רכבו של מועתז והכניס אותו לרכבו, המשיב הוביל את הקטין א.ע. לשדה סמוך לכפר דבוריה ושם הוריד את הקטין א.ע. מרכבו, תקף אותו בחוזקה, ובאמצעות צינור גומי היכה אותו על פניו וכל חלקי גופו עד שדם זב מפיו. המשיב הותיר את הקטין א.ע. כואב ומדמם בשדה.

4.         ע"פ האישום השלישי של כתב האישום, מיוחסים למשיב המעשים הבאים:

א.        בתאריך 20/9/07 פרץ זעמו של המשיב על אחיו סוהיל עבדאלהאדי (להלן: " סוהיל") ואשתו אמל עבדאלהאדי (להלן: " אמל") בגין דין ודברים שהתפתח בינו לבינם, המשיב איים על סוהיל בפגיעה שלא כדין בגופו בכך שיהרוג אותו, ישחט אותו וישרוף אותו.

ב.         בהמשך הגיע המשיב לביתם של סוהיל ואמל כשהוא מחזיק בקבוק המכיל חומר דליק בכוונה לפגוע בסוהיל ובאמל הדליק את החומר הדליק וזרק את הבקבוק לעברם, הבקבוק התפוצץ והאש אחזה בחולצתה של אמל.

בהמשך נטל המשיב  לידיו מקל, ומתוך כוונה לגרום לאמל למום או לחבלה חמורה, הלם באמצעות המקל בפניה ושבר לה את האף.