החלטה בתיק בש 3051/05

1.         המדובר בערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' הנשיא כתילי) בב.ש. 5198/05 מיום 11/11/05, לפיה הורה על שחרור המשיבים בתנאים מגבילים שכוללים מעצר בית מלא.

2.         המשיבים עם נאשם אחר הועמדו לדין בבית משפט השלום בנצרת בתיק פלילי 4077/05, אשר ייחס להם עבירות של גניבת רכב, התפרצות לבניין, הסגת גבול כדי לעבור עבירה, חבלו במזיד ברכב, היזק בזדון, קשירת קשר לביצוע פשע, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, שיבוש מהלכי משפט. בנוסף יוחסו למשיב מס' 1 עבירות של נהיגה ללא רשיון רכב ונהיגה ללא ביטוח. כמו כן יוחסו למשיב מס' 2 עבירות של שימוש ברכב שנאסר בו השימוש, נהיגה ללא תעוד הנסיעה בטכוגרף, נהיגה ללא רשיון רכב ונהיגה ללא ביטוח.

3.         בכתב האישום נטען, כי עובר ליום 24/09/05 קשרו המשיבים עם אחר קשר לגנוב טרקטורים ומלגזה מבית האריזה בישוב שאר ישוב, ולהעבירם מן המקום באמצעות המשאיות שבבעלותם. לשם קידום הקשר ומימושו, הגיעו המשיבים בשעות הערב ליום 25/09/05 לפנות בוקר לבית האריזה, התפרצו אליו וגנבו ממנו טרקטור ומלגזה, תוך שגרמו לטרקטור ולמלגזה נזק במזיד, וגרמו גם במזיד נזק לבית האריזה כשעקרו את עמוד הברזל אליו היו קשורים הטרקטור והמלגזה, ואף פגעו בשער הכניסה. המשיבים הוציאו את הטרקטור והמלגזה והעמיסו אותם על משאית של המשיב מס' 1. בסמוך למועד הנ"ל, הגיעו המשיבים עם אחר למטע בנווה אטיב, נכנסו אליו ללא רשות וגנבו ממנו טרקטור נוסף והעמיסו אותו על משאית המשיב מס' 2. המשיבים הובילו את הטרקטור והמלגזה לתל-אביב, הורידו אותם בסמוך לביתו של הנאשם האחר. הטרקטור הנוסף החנו אותה בחניון פארק דרום תל-אביב. שעה קלה לאחר מכן נעצרו המשיבים עם הנאשם האחר ע"י שוטרים. לאחר מספר שעות אותרה משאיתו של המשיב מס' 2 בחניון פארק דרום תל-אביב ועל גבה הטרקטור הנוסף, ובטרם שידע המשיב מס' 2 כי משאיתו אותרה, נשאל ע"י שוטר היכן משאיתו והוא השיב בכוונה להכשיל את החקירה הפלילית כי משאיתו הורדה מן הכביש, נשלחה לפירוק ונכח בעצמו בפירוקה, ואף טען בפני השוטר כי 4 המפתחות שנמצאו בכיסו שייכים לאופנועו ולביתו כאשר ידע כי אחד מהם שייך למשאיתו. החל מיום 24/08/05 נערכה ביקורת למשאית המשיב מס' 2 והוברר כי קיימים בה ליקויי בטיחות ונאסר השימוש במשאית, ונדרש להביא את המשאית למשטרה ביום 26/08/05. המשיב מס' 2 התעלם מדרישות המשטרה ולא הביא את המשאית לבדיקה חוזרת והחל מיום 27/08/05 נהג במשאית ללא רשיון רכב ומבלי להכניס דיסקה לטכוגרף שתתעד את נסיעתו.

המשיב מס' 1 נהג במשאיתו בין התאריכים 24/09/05 - 25/09/05 ללא רשיון רכב וללא ביטוח. בנוסף הוציא המשיב מס' 1 את הדיסקות המתעדות את נסיעותיו במשאית בימים 23/09/05 - 25/09/05, החביאן מתחת לשטיח שבמשאית וטען בחקירתו כי לא נסע במשאית במועדים הנ"ל.

4.         א.         עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים.

ב.         בית משפט השלום לאחר שבחן את חומר הראיות ושמע את טיעוני הצדדים, קבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת המעשים המיוחסים למשיבים בכתב האישום, ולאחר שניתח לעומק את טענות הצדדים, קבע בהחלטה מנומקת ומפורטת כי קיימת עילה למעצר המשיבים הנובעת ממסוכנותם לבטחון הציבור ורכושו, וכן הנובעת מהחשש לשיבוש הליכי משפט. עם זאת, נוכח עברם הפלילי של המשיבים גם בעבירות של הפרה הוראה חוקית, ולאור גילו הצעיר של המשיב מס' 2, הופנו המשיבים לקבלת תסקיר מעצר.

ג.          לאחר שנתקבלו תסקירי מעצר ושמיעת טיעוני הצדדים, הורה בית משפט השלום על שחרור המשיבים למעצר בית מלא בצירוף תנאים מגבילים נוספים. על החלטה זו עוררת המדינה.

5.         ב"כ העוררת, הן בהודעת הערר והן בטיעוניו בפניי, טען לשגיאות שנפלו בהחלטת בית משפט השלום עת שהחליט לשחרר את המשיבים בחלופת מעצר. לטענתו, בית משפט קמא לא נתן משקל מספיק לאופי העבירות שביצעו, לתכנון המוקדם, לתחכום ולנזק שגרמו לכלי הרכב. בנוסף ייחס שגיאה לבית משפט קמא שנתן משקל מכריע להמלצת שירות המבחן אשר אינה מתיישבת עם הרשעותיו הקודמות של המשיב מס' 1, וכן עם רישומו הפלילי של המשיב מס' 2.

            מנגד, ב"כ המשיבים ביקש להשאיר את החלטת בית משפט השלום על כנה, והוא סומך את ידיו על הנימוקים שפורטו בהחלטת בית משפט השלום.

6.         בדיון שהתקיים בפניי, הצהירה אמו של המשיב מס' 2 כי היא מוכנה להפסיק לעבוד עבודה חלקית, והביעה את הסכמתה להשגיח על בנה המשיב מס' 2 למשך 24 שעות יחד עם שאר המפקחים. גם חברתו של המשיב מס' 2 אשר גרה בבית המשיב מס' 2 עובדת במשרה חלקית משעה 13:00 - 17:00, הביעה את הסכמתה בשעות בהן אינה עובדת, להשגיח על המשיב מס' 2 יחד עם שאר המפקחים.

7.         עיינתי ובחנתי היטב את החלטת בית משפט השלום, והנני שותף לכל ההנמקות שהיו בבסיס החלטתו, ואינני רואה כל מקום להתערב בהחלטתו למעט תיקונים קטנים שאתייחס אליהם בהמשך.

8.         בית משפט השלום ניתח לעומק את תסקיר המעצר אודות המשיבים. באשר למשיב מס' 1 היה ער לקושי של שירות המבחן לאבחן בשלב זה את רמת המסוכנות של המשיב מס' 1 ואת היכולת שלו לשמור על תנאי מעצר הבית. מאידך, בחן את החלופה המוצעת ואימץ את התרשמות שירות המבחן מחמותו של המשיב מס' 1 אשר בגינה קבע כי המדובר באשה אסטרטיבית, דומיננטית המבינה את משמעות היותה אחראית וערבה למשיב מס' 1, אשר ביכולתה להציב גבולות ברורים וביכולתה להיות חלופת מעצר ראויה למשיב מס' 1. באשר לערבה הנוספת אשתו של המשיב מס' 1 שגרה עם חמותו, שירות המבחן התרשם כי הינה אשה רצינית ואחראית ואף מבינה את משמעות היותה אחראית וערבה לבעלה המשיב מס' 2. נוכח התרשמותו החיובית משתי הערבות, העריך שירות המבחן כי החלופה המוצעת הינה ראויה ויש בה כדי להפחית את הסבירות שבהתנהגות המשיב מס' 1 כפי שבאה לידי ביטוי בכתב האישום תישנה.

נראה לי כי קצינת המבחן עשתה את מלאכתה באופן מקצועי ויסודי. נוכח התקשותו של המשיב מס' 1 להביע את מחשבותיו ורגשותיו, לא יכלה בשלב זה לאבחן את רמת מסוכנותו, אין משמעות הדבר כי מסוכנותו של המשיב מס' 1 גבוהה. האמור בתסקיר המעצר מלמד על כך, כי בשל הנימוקים שפורטו בתסקיר, נבצר מאת קצינת המבחן ליתן  לנו תמונה ברורה אודות מסוכנותו של המשיב מס' 1. יחד עם זאת קצינת המבחן בחנה לעומק ובאופן יסודי את החלופה המוצעת כאשר הייתה ערה היטב לעבירות המיוחסות למשיב מס' 1, והגיעה למסקנה כי החלופה המוצעת ראויה. המלצה זו נראית מקצועית, יסודית ומפורטת, לכן לא היה כל פסול לאמצה ע"י בית משפט השלום. מעבר לכך, על פי האמור בתסקיר המעצר שוחרר המשיב מס' 1 בעבר למעצר בית בבית חמותו למשך חודש וחצי, העוררת לא הביאה שמץ של ראיה המלמדת כי המשיב מס' 1 הפר את תנאי מעצר הבית עת שהותו במעצר בית אצל חמותו, דבר אשר מחזק את המלצת שירות המבחן כי המדובר בחלופה ראויה.

באשר למשיב מס' 2, גם לגביו בחן בית משפט קמא לעומק את תסקיר המעצר, ואימץ את המלצתו לשחרר את המשיב מס' 2 בבית הוריו ובהשגחת הוריו.

ב"כ העוררת טען כי שחרור המשיב מס' 2 בבית הוריו ובהשגחת הוריו, אינה ראויה בשל העובדה כי על פי האמור בתסקיר המעצר, אביו של המשיב מס' 2 חולה סכרת ובשל מחלה זו הוא כבד ראיה ואימו של המשיב מס' 2 עובדת בחצי משרה. אכן חלופה זו בתנאים שנקבעו אינה מספקת ואין בה כדי להבטיח את קיום חלופת המעצר בבית ההורים, לכן על מנת שחלופה זו תהא מספקת, הביעה אמו של המשיב מס' 2 בפניי על נכונותה להפסיק את עבודתה ולהשגיח על בנה יחד עם המפקחים האחרים במשך 24 שעות. בנוסף חברתו של המשיב מס' 2 אשר עובדת במשרה חלקית ומתגוררת בבית הוריו, אף היא הביעה את הסכמתה להשגיח על המשיב מס' 2 יחד עם שאר המפקחים. נראה לי כי שחרורו של המשיב מס' 2 בחלופת מעצר בבית הוריו ובהשגחת הוריו וחברתו, מהווה חלופה ראויה שיש בה כדי להבטיח כי המשיב מס' 2 לא יחזור על מעשיו.

ב"כ העוררת טען לסתירה בין עברו של המשיב מס' 2 לבין האמור בתסקיר המעצר. אכן קיימים נגד המשיב מס' 2 שלושה תיקים פתוחים (מב"דים) בגין עבירות של נסיון גניבת רכב, תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור, החזקת סכין וכן החזקת כלי פריצה, בנוסף להרשעות קודמות בעבירות רכוש שהורשע בהן בבית משפט השלום לנוער, עם זאת עיון ברישום הפלילי של המשיב מס' 2 מלמד כי שניים מתוך המב"דים בוצעו בחודשים ינואר ומאי שנת 2004, כך שדברי הוריו של המשיב מס' 2 לקצינת המבחן כי במהלך השנה האחרונה חל שיפור משמעותי בהתנהגותו, לא סותרים את רישומיו הפליליים של המשיב מס' 2. מכל מקום, בית משפט קמא היה ער לרישומים הפליליים, וחרף זאת אימץ את המלצת תסקיר המעצר.

9.         באשר לאופי העבירות, עברם, התחכום והתכנון לביצועם, אכן בית משפט קמא בחן באריכות את מסוכנותם של המשיבים בקובעו בסעיפים 12, 13, 14 להחלטתו מיום 16/10/05 כי:

"12) בענייננו מתקיימים לכאורה אלמנטים המצביעים על מסוכנות מצד המשיבים, שכן מדובר במספר משתתפים שהתארגנו בצורה מסודרת, תוך תכנון, מחשבה והיערכות מוקדמים וכן תוך הצטיידות באמצעים מתוחכמים המצביעים אף על מקצועיות. מדובר במעשים שנעשו באישון לילה, דבר המצביע על כוונה לבצע את המעשים בהסתר. היקף הנזקים אף הוא מצביע על מסוכנותם של המשיבים - שוויו של הציוד שנגנב עולה על 100,000 ש"ח. התנהגות המשיבים, בעיקר הגעתם מאזור תל אביב והמרכז לצפון הרחוק, מצביעה לכאורה על תכנון מקודם והכרת השטח, דבר המעיד על נחישות לביצוע המעשים להבדיל ממעשה חד פעמי ורגעי. בנסיבות המקרה ונוכח הפיתוי הרב למעשים מסוג זה, הנגישות, הקלות היחסית לביצועם והקושי לתפוס מבצעי העבירות כגון דא אשר משתמשים במשאיות שלהם תוך הסוואת הפעולה כ"הובלה תמימה", קיים סיכון ממשי לכך שהמשיבים עשויים לשוב ולבצע את מעשי העבירה.

13. מסוכנותם של המשיבים מתחזקת נוכח הזלזול שהם מפגינים בחוק, שעה שהם עוברים עבירות תעבורה חמורות, שיש בהן אף כדי לסכן את הציבור, הגם שעבירות אלה כשלעצמן אינן מקימות עילת מעצר עצמאית.

14. חיזוק למסוכנותם של המשיבים ניתן למצוא בעברם הפלילי, אשר מצביע כי אין זו מעידה ראשונה למשיבים, אם כי דרך העבריינות דרכם, ואין מורא החוק עליהם משעונשים שהוטלו עליהם בעבר לא הצליחו להרתיעם.

הנני שותף לדעתו של בית משפט קמא. המדובר בהחלטה מבוססת, מעוגנת בהלכות של בית המשפט העליון, ואינני רואה כל מקום להתערב בה למעט האמור לעיל.

10.       ב"כ העוררת הפנה להחלטות שיצאו מבית המשפט העליון בהם הורה בית המשפט העליון על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים, לטענתו המדובר במקרים דומים למקרה שלפנינו. בחנתי את המקרה שלפנינו מול המקרים האחרים, והגעתי למסקנה כי המקרה שלפנינו שונה מהמקרים האחרים, להלן בתמצית התייחסותי למקרים אלה.