החלטה בתיק בש 3035/05

1.                   בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ס"נ ר. חרסונסקי) מיום 2.11.05 בב"ש 5686/05, לפיה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו בת"פ 3610/05.

2.                   נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת שוטרת והכשלת שוטרת במילוי תפקידה. על פי עובדות כתב האישום בתאריך 26.10.05 ביקשה שוטרת לעצור את העורר, בעת שנסע על קטנוע על מדרכה, ודרשה ממנו להציג בפניה תעודות. העורר לא נענה להוראות השוטרת, המשיך בנסיעה לעברה ופגע בה עם הקטנוע בבטנה. השוטרת הודיעה לעורר כי הוא עצור ועליו להשאר במקומו. העורר ניסה להמלט מהמקום ותוך כדי כך נפל עם הקטנוע על השוטרת ופגע בה. בעת שהשוטרת שכבה על הריצפה תקף העורר את השוטרת, היכה אותה וגרם לה חבלות.

3.                   בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. המשיבה טענה לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה, העובדה שהעבירות בהן מואשם העורר מקימות עילת מעצר סטטוטורית, לעורר עבר פלילי ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בגין עבירה של הפרעה לשוטר שהושת עליו ביום 11.9.05 ואין מקום לשחררו בחלופת מעצר .

4.                   ב"כ העורר טען נגד הראיות והגיש לבית המשפט קמא שורת פסקי דין התומכים בטענתו כי יש לשחרר את העורר לחלופת מעצר.

5.                   בהחלטה מיום 2.11.05 קבע בית משפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה, כי העבירות בהן מואשם העורר מקימות עילת מעצר וכי "לאור האמור לעיל לאחר עיון בחומר הראיות שהובא בפני ובחינת דברי הצדדים, שוכנעתי כי, המדובר בעבירה המבוצעת באלימות תוך סיכון ממשי לחיי אדם ולשלמות גופו. לפיכך הגעתי לכלל מסקנה כי קיימת עילת מעצר במקרה הנדון , ולא ניתן להשיג את מטרת המעצר על דרך החלופה שפגיעתה בזכויות המשיב פחותה יותר. בנסיבות אלה , סבור אני כי יש לעצור את המשיב , עד תום ההליכים".

6.                   החלטה זו היא נשוא הערר בפני, כאשר העורר טוען כנגד קיומן של הראיות לכאורה ונגד העובדה כי בית המשפט קמא לא נימק בהחלטתו מדוע דחה את חלופת המעצר, כאשר ניתן לאיין את מסוכנות העורר במעצר בית מלא עם השגחה רצופה של 24 שעות.

7.                   המשיבה מתנגדת לבקשה וטענה הן לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר והן לענין מסוכנותו הרבה של העורר  והעובדה שאין עליו אימת הדין, חרף מאסר מותנה שנגזר עליו בגין עבירה דומה רק חודש קודם למועד ביצוע העבירה נשוא האישום נגדו.

8.                   טענות העורר בענין קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה - דינן להידחות, כאשר עיקרן מבוססות על שאלת מהימנות המתלוננת ועד הראיה - שאלה שאין בית המשפט נכנס לפרטיה בשלב דיון בבקשת מעצר. ואכן, בדיון בפני ב"כ העורר חזר על טענותיו בענין קיומן של הראיות בשפה רפה (כאשר בהערת אגב אציין כי יש בעדויות/מזכרי השוטרים ועדות עד הראיה, מר מוניר, כדי להוות ראיות לכאורה מבוססות דיין - כבסיס להחלטת המעצר).

9.                   העורר לא חלק על קיומה של עילת מעצר וטענה שהעלה באשר לעצם חוקיות המעצר שביקשה השוטרת לבצע - אינה רלבנטית להליך שבפני. העורר גם לא חלק על חזקת המסוכנות, אלא טען, כאמור כי ניתן לאיינה בדרך של מעצר בית.

10.               נסיבות דומות למקרה שבפני עמדו בפני בית המשפט בבש"פ 10210/05 עדנאן אלעטאונה נ. מדינת ישראל (לא פורסם) שם ביקשו שוטר ואזרח לבדוק רכבו של העורר, שהיה  חשד כי היה מעורב בהתפרצויות. העורר פגע בשוטר ובאזרח והוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות רכוש של התפרצות לבתי מגורים וגניבה מתוכן, וכן עבירות של תקיפת שוטר, גרימת חבלה בכוונה מחמירה, נהיגה בזמן פסילה והסתייעות ברכב לביצוע פשע. לעורר שם גם היה עבר פלילי. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. בהחלטה מיום 6.11.05 קובעת כבוד השופטת ע. ארבל:

"לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בהודעת הערר ובהחלטת בית המשפט המחוזי וביתר המסמכים שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה שבנסיבות המקרה יש לבחון אם ניתן לאיין את מסוכנותו של העורר באמצעות חלופת מעצר. ככלל, מצוות המחוקק היא שיש לבחון אפשרות של חלופת מעצר (סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996). אכן, לכלל זה חריגים. על בית המשפט לבחון תחילה אם ניתן לאיין את מסוכנותו של הנאשם בשלב הראשון, בטרם יעבור לבחון, בשלב שני, אם החלופה המסויימת שהוצעה על ידי הנאשם עשויה לאיין את מסוכנותו (ראו: בש"פ 5277/05 מדינת ישראל נ. חאתם דחלה ואח' (טרם פורסמה , ניתנה ביום 3.6.05, בש"פ 5859/05 מדינת ישראל נ. נאיף אבו סבייח (טרם פורסמה ניתנה ביום 22.6.05). במקרים חמורים האפשרות של חלופת מעצר תשלל עוד בשלב הראשון של הבדיקה. ברם, לא שוכנעתי שמקרה זה נמנה על המקרים החמורים בהם אין מקום כלל לבחון את באפשרות של חלופת מעצר. אכן, עברו הפלילי של העורר, כמו גם המעשים המיוחסים לו באישומים הנוכחיים, יוצרים תמונה של מסוכנות. עם זאת, ומבלי לקבוע בשלב זה כל עמדה בדבר - יתכן שמסוכנותו ניתנת לאיון בחלופת מעצר. אני מורה איפוא לשירות המבחן להכין תסקיר בעניינו של העורר, אשר יבחן הן את נושא המסוכנות והן את האפשרות של חלופת מעצר. התסקיר יוגש לבית המשפט המחוזי שיכריע האם ניתן לשחרר את העורר לחלופת מעצר".

11.               החלטה זו יפה גם בענין שבפני,כאשר ברור כי אין בהמלצות התסקיר כדי לחייב את בית המשפט (וראה : בש"פ 9434/05 ניסים חדד נ. מדינת ישראל (לא פורסם - החלטה מיום 10.10.05).

12.               אשר על כן אני מורה לשרות המבחן להכין תסקיר בעניינו של העורר, אשר יובא בפני כבוד השופט (ס"נ) ר. חרסונסקי.

13.               המזכירות תדאג להמציא עותק מהחלטה זו בפני כבוד השופט (ס"נ) ר. חרסונסקי , אשר יקבע המשך דיון בבקשה לאור התסקיר שיוגש בעניינו של העורר.

14.               כמו כן תדאג המזכירות לשלוח החלטה זו לשירות המבחן.

ניתנה היום ז' בחשון, תשס"ו (9 בנובמבר 2005) בנוכחות הצדדים.

קלדנית-עדי שיטרית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: