החלטה בתיק בש 3002/07

בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כבוד השופטת י. שטרית, מיום 25.09.07, בש 5008/07) לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

האישום והחלטת בית משפט ;    

1.         נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של גניבת בקר בנוסף לעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע. על פי הנטען בכתב האישום העורר קשר קשר עם נדיב גומעאת (להלן - "גומעאת") וחאלד הייב (להלן - "הייב") לגנוב בקר משטח מרעה ולמכור אותו. ביום 24.03.2007 סמוך לשעה 04:00 הגיע העורר יחד עם גומעאת כשהם רכובים על סוסים לשטח המרעה וגנבו ממנו שבעה ראשי בקר. הם הובילו את הבקר למכלאה בכפר טובא, שם תלשו השלושה את מספרי האוזן של הבקר על מנת למנוע את זיהויים. בצהרי אותו יום הציעו למכור את הבקר לקונה בשווי של 11,000 ש"ח. לשם ביצוע העסקה התקשר הייב לבעל משאית כדי שזה יוביל את הבקר לקונה ולמחרת היום, העורר יחד עם גומעאת העמיסו את הבקר על המשאית ונסעו לפניה. נהג המשאית נסע בעקבותיהם, אך נעצר על ידי המשטרה טרם הושלמה העסקה.

יחד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים ובקשתה נתקבלה, כאמור.

2.         הצדדים לא חלקו למועד הדיון בבית משפט השלום על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האישום המיוחס לעורר.

בית משפט השלום, קבע כי קמה עילת מעצר נגד העורר, זאת נוכח העובדה שעבירת גניבת הבקר המיוחסת לעורר נעשתה תוך קשירת קשר עם אחרים ותכנון מוקדם במצורף לעברו הפלילי. חיזוק למסקנתו מצא בית המשפט בכך שהעורר לא אותר על ידי המשטרה משך ששה חודשים, למרות שזומן לחקירה. עוד קבע בית משפט השלום, כי עברו הפלילי של העורר הכולל שתי עבירות של גניבת בקר, התחזות לאדם אחר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, היזק לרכוש במזיד ועבירות על חוקי התכנון והבנייה נוסף לחומרת העבירה ונסיבות ביצועה מעידים על העורר כעבריין מועד אשר לא ניתן לתת בו אמון שימלא אחר תנאי חלופת מעצר.

לפיכך, הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים וזאת לאחר שאיבחן בינו לבין יתר שותפיו למעשה.

על החלטתו זו של בית משפט השלום הוגש הערר שבפני.

טיעוני הצדדים ;

3.         ב"כ העורר כאמור, אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה. עיקר טענתו הינה שבנסיבות העניין לא מתקיימת עילת מעצר ולחילופין, כי יש להורות על שחרור מרשו לחלופת מעצר.

ב"כ העורר מציין כי מדובר בגניבה אחת של בקר, חסרת תחכום שבוצעה בלי אכזריות ומבלי שהתלוו אליה עבירות נוספות. לעורר אין הרשעות פליליות מהתקופה האחרונה, כשהעבירות הקודמות, כשלטענתו רק אחת מהן עניינה גניבת בקר, נעברו לפני כעשור שנים. כן אין לקחת בחשבון את עברו בעבירות כנגד חוק התכנון והבנייה, כפי שאף קבע בית משפט השלום.

לטענתו, העורר אינו בבחינת עבריין מועד בתחום גניבת הבקר בניגוד לקביעת בית משפט השלום. כן לטענתו אין לייחס משקל לפרק הזמן שבמסגרתו נדרש העורר להתייצב לחקירה, וכי אין יסוד לאפליה בינו לבין שותפו גומעאת, אשר שוחרר לחלופת מעצר.

4.         ב"כ המאשימה מצידה תמכה בהחלטת בית משפט השלום. ב"כ המאשימה הקדימה לציין כי בית המשפט החל בשמיעת הראיות בתיק העיקרי וכי הוא קבוע להמשך שמיעת הראיות למועדים קרובים ורצופים.

לטענתה, העבירה המיוחסת לעורר הינה עבירה חמורה שהוגדרה בפסיקה "מכת מדינה". העבירה דנן בוצעה לאחר תכנון מוקדם. עברו הפלילי של העורר בעבירות רכוש וגניבת בקר נוסף לעובדה כי הוא לא התייצב לחקירה משך ששה חודשים כשהוא נדרש לכך על ידי המשטרה, כל אלה לטענת ב"כ המאשימה מעידים על מסוכנותו של העורר ועל כך שאין לתת  בו אמון שלא יפר את תנאי חלופת המעצר אם ישוחרר ממעצר. עוד ציינה ב"כ המאשימה כי ההבחנה בין העורר לשותפו לעבירה בדין יסודה נוכח העדר עבר פלילי לגומעאת העובדה כי הוא התייצב לחקירה לאחר כעשרה ימים בלבד, משנדרש לכך.

דיון ומסקנות ;

5.         העבירה המיוחסת לעורר הינה בגדר עבירת רכוש אשר אומנם וככלל, בהעדר נסיבות לחומרא, אין היא מקימה חזקת מסכנות. יחד עם זאת נקבע כי בהתקיים נסיבות מצטברות לחומרא, מבחינת העושה ונסיבות ביצוע העבירה, הרי ביצועה של עברת גניבת בקר עלולה להקים עילת מעצר, באשר מדובר בתופעה רחבה של גניבת בקר במימדים כלל ארציים, על המסוכנות הנלוות לה ופגיעתה הקשה במגדלי הבקר.

ראה בבש"פ 3565/05 גריפאת נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(2), 704: 

"... העבירות המיוחסות לעוררים הן עבירות רכוש אשר בדרך כלל אינן נמנות עם העבירות המקימות חזקת מסוכנות המצדיקה מעצר. ואולם, אין זה כלל בל יעבור, ומקום שבו, כמו במקרה שלפנינו, קיימות ראיות לכאורה בדבר התארגנות ותיכנון מוקדם של עבירות רכוש וביצוען בחבורה ובשיטתיות, תוך חלוקת תפקידים בין המבצעים, יש יסוד ממשי לחשש כי הנאשמים עלולים לסכן את שלום הציבור ואת ביטחונו ועל אחת כמה וכמה כאשר למי מהם עבר פלילי "טרי" באותו סוג של עבירות. בנסיבות כגון אלה, יש הצדקה למעצר עד תום ההליכים, הגם שבעבירות רכוש עסקינן.."

6.         בענייננו בחנתי שאלת קיומה של עילת מעצר על פי הנסיבות הספציפיות של המקרה דנן והגעתי לכלל מסקנה כי במקרה זה מתקיימת עילת מעצר, כקביעת בית משפט השלום;