החלטה בתיק בש 2975/08

1.       ערר על החלטת בית משפט השלום קריות ( כב' השופט מר מ' ארגמן) מתאריך 26.6.2008 בתיק מ"ת 8008/06/08.

2.       בכתב האישום שהוגש על העורר לבית המשפט קמא, מואשם העורר בגרימת חבלה חמורה לחברתו, סיוון ממן (להלן - " סיוון"), עבירה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, וכן בתקיפה חבלנית, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין.

          בכתב האישום נטען, כי בתאריך 5.6.2008 שהו העורר וסיוון בדירת אמה של סיוון, בקרית אתא. נטען, כי במהלך שהותו של העורר בדירה, הכה העורר את סיוון וכרך סביב צווארה חפץ מוארך, וניסה לחנוק אותה. בעקבות מעשיו של העורר, נגרמו לסיוון מספר חבלות, והן, שבר בעצם הרדיוס ביד ימין בחלק המרוחק והפרדת הזיז הסטלואידי של עצם האולנה ביד זו; שבר בעצם הרדיוס ביד שמאל עם תזוזה וכן שבר בזיז הסלואידי של עצם האולנה ביד זו; פצע שפשוף בצוואר, באורך של מספר סנטימטרים.

3.       לצד כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו.

          בהחלטתו ציין בית המשפט קמא:

"אכן מדובר במקרה מאוד בלתי שגרתי, שבו מי שנחשבת בעיני [המאשימה] לקורבן העבירות מוסרת בכל ההודעות שמסרה בחקירתה במשטרה, כי [העורר] לא גרם לה לחבלות אלה, אלא שהן נגרמו לה כתוצאה מנפילה באמבטיה".

          עם זאת, בית המשפט קמא מצא, שקיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לעורר בכתב האישום, וכן מצא, כי קיימת עילה למעצרו של העורר, וזאת לאור חזקת המסוכנות שבסעיף 21(א)(1)(ג)(5) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996. בית המשפט קמא הוסיף וציין, כי לא הוצעה חלופת מעצר, ועל כן החליט בית המשפט להעתר לבקשת המשיבה, והורה להאריך מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

          על כך הוגש הערר שלפני.

4.       עמדתה של סיוון, לאורך כל חקירתה היא, כי נכנסה לחדר האמבטיה, שם נפלה ושברה את שתי ידיה. את הסימן על צווארה, המעיד לטענת המשיבה על ניסיון לחנוק אותה באמצעות "חפץ מוארך", מנסה סיוון להסביר בכך, שבעת נפילתה נשברה לה ציפורן, וכנראה שבר הציפורן גרם לשריטה שבצווארה.

          החומר הרפואי הועמד לבדיקתו של מומחה מהמכון לרפואה משפטית, ד"ר ריקרדו נחמן. המומחה קבע בחוות דעתו, כי אין זה סביר שבנפילה אחת ישברו עצמות שתי כפות הידיים באסימטריה כמו במקרה הנ"ל, אלא אם כן הנפילה היא בעיקר על יד אחת". המומחה הוסיף וציין, כי "הממצא בצוואר אינו מתיישב עם נפילה אלא עם חיכוך בין העור לבין חפץ מוארך כגון חוט, כבל או דומה, ויכול להתיישב עם ניסיון חנק לא ידני". בסיכום חוות הדעת קבע המומחה, כי "אוסף הממצאים הטריים והישנים יכול להתיישב עם חבלות לא תאונתיות (מכות) ולכן לא מתיישבים עם גרסתה. יחד עם זאת, לא ניתן לשלול חד משמעית שהשברים הטריים בשורש כפות ידיים הם נגרמו מנפילה".

5.       אף הסנגוריה פנתה למומחה מטעמה, הוא ד"ר חן קוגל. ד"ר קוגל התייחס לשברים בכפות הידיים ולא התייחס לסימן בצוואר. לטענת ב"כ העורר, המומחה נמנע מלהתייחס לממצא בצוואר, משום שלא עלה בידי הסנגוריה להמציא לו תמונות מקוריות, ועל סמך תצלומי התמונות שהועברו לו, המומחה לא רצה לחוות את דעתו ביחס לסימנים בצוואר.

          ד"ר קוגל סבור בחוות דעתו, כי "שברים כפי שנמצאו ברוב הגדול של המקרים נגרמים מנפילה". עוד מוסיף ד"ר קוגל וקובע, כי "העדר ממצא חבלתי חיצוני באמות והיות השברים כמעט סימטריים מוריד עד מאוד את הסבירות שהשברים נגרמו כתוצאה ממכה". ד"ר קוגל מעלה את האפשרות, שאם סיוון סובלת מירידה בכמות הסידן (ואציין כי היא ילידת שנת 1984), הרי שאצל אנשים עם ירידה בכמות הסידן, "גם נפילה פשוטה יכולה לגרום שברים מורכבים, קל וחומר שברים פשוטים כפי שהיה כאן".

6.       לדעתי, מחוות הדעת הרפואיות, לא ניתן להסיק מסקנה, לפחות בשלב זה,  לחובת העורר או לזכותו. על כן אבחן את הראיות האחרות שנאספו במהלך החקירה:

(א)     הסימן בצוואר:

          הנני מקבל טענת ב"כ המשיבה, כי לכאורה, הסימן בצווארה של סיוון מלמד על ניסיון חניקה. קשה להעלות על הדעת מנגנון שהיה גורם לסימן, כפי שהוא נראה בתמונות שבתיק החקירה, וההסבר שסיפקה סיוון לסימן זה, כאילו הסימן נגרם על ידי ציפורן שנשברה, אינו מתקבל לכאורה על הדעת.

(ב)      עדות הגב' שושנה מור יוסף:

          הגב' מור יוסף היא אמה של סיוון, והגיעה לדירה בשעת הערב. עם כניסתה לדירה דרשה מהעורר לעזוב את הדירה ("מכיוון שאני לא מסכימה שהוא יכנס לביתי"), והבחינה שבדירה קיים אי סדר: "אני ראיתי שכל הבית שלי היה הפוך. הכסא מפינת אוכל מעץ חזק היה שבור לרסיסים ואני זרקתי אותו. היו כתמי דם על הרצפה במטבח ובסלון ואין לי מושג ממה כתמי הדם, אני ניקיתי אותם, טוסטר קטן שבור, התמונה שהייתה על הקיר במסדרון הייתה שבורה גם כן וזכוכיות היו על הרצפה." (הודעת הגב' מור יוסף מיום 6.6.2008). הגב' מור יוסף מסרה, כי שאלה מה הסיבה לשברים ולאי הסדר בדירה, והעורר, כמו גם סיוון, מסרו לה ש"הבולשת" גרמה לכך.

          העורר טען, כי הגב' מור יוסף אינה אוהבת אותו, ועולה מכך, כי להשקפתו, הגב' מור יוסף העלילה עליו עלילת שווא. ואולם, בשלב הנוכחי הודעתה של הגב' מור יוסף היא ראיה לכאורה, המלמדת על כך שבשעה שהעורר וסיוון שהו ביחד בדירה, התקיים בדירה אירוע אלים, שגרם לשבירת חפצים. ראיה זו מצטרפת לסימן על צווארה של סיוון, המלמד לכאורה על כך, שהאירוע האלים שהתקיים בדירה, לא פסח גם על גופה של סיוון.

(ג)      סתירות בין גרסתה של סיוון לגרסת העורר: