החלטה בתיק בש 2941/08

1.       ערר על החלטת בית משפט השלום בחדרה ( כב' השופטת הגב' פ' ארגמן) מתאריך 23.6.2008 בתיק ב"ש 1982/08.

2.       בכתב האישום שהוגש על העורר לבית המשפט קמא, מואשם העורר בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א) ו-(ג) (רישא) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג - 1973, ועבירה של נהיגה פוחזת של כלי רכב, עבירה לפי סעיף 338(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

          האירועים שמתוארים בכתב האישום אירעו בתאריך 11.4.2008. נטען, כי בתאריך הנ"ל, בסמוך לשעה 21:50, נסע העורר במכוניתו בכביש 65 לכיוון מזרח, ולידו אדם נוסף שזהותו אינה ידועה. כשהגיע לצומת מחצבות ורד, ניתן לעורר סימן על ידי שוטר מתנדב, באמצעות פנס, לעצור במחסום שהוצב במקום לביקורת. העורר האיץ את מכוניתו והחל לנסוע לכיוון השוטר, אשר קפץ לצידי הכביש כדי להימנע מפגיעת המכונית. עוד נטען בכתב האישום, כי העורר החזיק בתא המטען של מכוניתו סם מסוכן מסוג חשיש, במשקל נטו של 23.8 ק"ג, מחולק ל- 239 סוליות, וזאת שלא לצריכה עצמית.

3.       הגם שהדבר אינו מפורט בכתב האישום, עולה מחומר החקירה שנאסף, שכאשר השוטר המתנדב סימן לעורר לעצור ליד מחסום הביקורת, העורר האט את מכוניתו ולאחר מכן האיץ אותה באופן שאיים לפגוע בשוטר. העורר נמלט מהמקום ובעקבות זאת התפתח אחריו מרדף. בתום המרדף הנוסע שישב ליד העורר יצא מהמכונית ונמלט, ועד היום לא נתפס וזהותו אינה ידועה. מיד לאחר שהעורר עצר את מכוניתו העורר יצא מהמכונית ופנה לתא המטען, פתח אותו, וניסה לזרוק מתוכו דבר מה, אך שוטר שאותה עת הגיע לקרבתו מנע זאת ממנו, ולאחר חיפוש שנעשה בתא המטען של המכונית נתפס הסם המסוכן.

4.       לצד כתב האישום הוגשה נגד העורר בקשה להאריך את מעצרו עד לתום ההליכים, ובסופו של יום נעתר בית המשפט לבקשה זאת, ומכאן הערר שלפני.

5.       סנגורו המלומד של העורר טוען, כי הראיות שנאספו אינן מצדיקות מעצרו של העורר עד לתום ההליכים, ולכל היותר היה מקום לשחרר את העורר לחלופת מעצר. בהקשר זה סומך ב"כ העורר על גרסת העורר, לפיה הסכים להסיע את הנוסע שלידו תמורת הסך 1,000 ש"ח, וזאת מבלי שידע שהנוסע ששכר את שירותיו הניח בתא המטען את הסם המסוכן. העורר טוען, כי הסם המסוכן שנתפס במכונית שייך לנוסע שנמלט מהמקום, אלא שחוקרי המשטרה לא טרחו ליטול טביעת אצבעות מאריזות הסם ולנסות לאתרו. ב"כ העורר הוסיף וטען, כי העורר הוא אדם נשוי, אב לארבעה, המנהל אורח חיים נורמטיבי, ואין לחובתו עבר פלילי זולת הרשעה בודדת מלפני מספר שנים בעבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה.

          עוד טען ב"כ העורר, כי בית המשפט קמא נעתר לבקשתו והורה להכין תסקיר מעצר, אלא שבשל שביתת העובדים הסוציאליים, שירות המבחן לא העביר את תסקיר המעצר לבית המשפט, הגם שהיה צפוי שהתסקיר יהיה חיובי. לטענת ב"כ העורר, החלטת בית המשפט להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים, בהעדר תסקיר מעצר, גורמת עוול לעורר, הנושא למעשה בתוצאות שביתת העובדים הסוציאליים על לא עוול בכפו. לדעת ב"כ העורר, בידי העורר להציע חלופת מעצר ראויה, שתבטיח את מטרות המעצר, ובית המשפט קמא שגה כאשר פסל את האפשרות שהעורר ישוחרר לחלופת מעצר, הגם שקודם לכן הורה לערוך תסקיר מעצר.

          ב"כ העורר סמך טענותיו על החלטות שניתנו בעניינים שונים, בהם שוחררו נאשמים בעבירות של סחר בסמים לחלופות מעצר, ובכלל זה מקרה של נהג מונית שהסיע אדם שסחר בסמים מסוכנים, ושוחרר אף הוא לחלופת מעצר.

6.       לעומת טענות ב"כ העורר טען ב"כ המשיבה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. ב"כ המשיבה הדגיש את כמות הסמים הגדולה שנתפסה במכוניתו של העורר, וזאת לאחר שהעורר ניסה להמלט מהמחסום תוך שכמעט פגע בשוטר שעמד שם, ואף ניסה להפטר מהסם מיד לאחר שנעצר בעקבות המרדף.

          ב"כ המשיבה גורס איפוא, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר, וקיימת מסוכנות שלא ניתן לאיינה אלא במעצרו של העורר.

7.       ראיות לכאורה:

(א)     קיימות ראיות לכאורה על כך שהעורר, אשר נהג במכונית, האט את המכונית כאשר קלט את הסימן שסימן לו השוטר המתנדב לעצור, ולאחר מכן האיץ אותה באופן פתאומי בכיוונו של המתנדב, עד כי היה על המתנדב לקפוץ הצידה כדי שלא להיפגע (הודעת רס"מ יעקוב סיבוני שפיקד על המחסום, מיום 15.4.2008 שעה 08:20; הודעת השוטרת שיר אמור מיום 14.4.2008 שעה 12:58; דו"ח פעולה שערך השוטר שי גיאת בתאריך 11.4.2008 שעה 23:00; דו"ח פעולה של השוטר גבי אלימלך, מתאריך 11.4.2008 שעה 23:09; דו"ח פעולה של המתנדב איברהים כבהה מתאריך 11.4.2008 שעה 21.50).

(ב)      קיימות ראיות לכאורה על כך שהעורר, אשר נהג במכונית, נמלט מהמחסום בנסיעה מהירה (הודעת רס"מ יעקוב סיבוני, מיום 15.4.2008 שעה 08:20; הודעת השוטרת שיר אמור מיום 14.4.2008 שעה 12:58; דו"ח פעולה שערך השוטר שי גיאת בתאריך 11.4.2008 שעה 23:00).

(ג)      קיימות ראיות לכאורה על המרדף שהתנהל אחרי העורר (הודעת רס"מ יעקוב סיבוני, מיום 15.4.2008 שעה 08:20; דו"ח פעולה שערך השוטר שי גיאת בתאריך 11.4.2008 שעה 23:00; דו"ח פעולה של השוטר גבי אלימלך, מתאריך 11.4.2008 שעה 23:09).

(ד)      קיימות ראיות לכאורה, על כך שהעורר עצר לצד הכביש וניגש לתא המטען וניסה להשליך דבר מה מתוכו (הודעת רס"מ יעקוב סיבוני שפיקד על המחסום, מיום 15.4.2008 שעה 08:20; דו"ח פעולה של המתנדב איברהים כבהה מתאריך 11.4.2008 שעה 21.50).

(ה)     קיימת חוות דעת של מומחית, אשר קבעה כי החומר שנתפס בתא המטען של מכוניתו של העורר היה חשיש.

8.       העורר טען בחקירתו, כי הסיע נוסע שפגש במקרה מצומת קרית מלאכי לאזור חיפה, משום שהנוסע הציע לו תשלום בסך 1,000 ש"ח. העורר הוסיף, כי הנוסע הניח בתא המטען דבר מה, והעורר כלל לא ידע שמדובר בשקים המכילים סם מסוכן. גרסתו של העורר מעוררת תמיהה, שהרי אם לא ידע מה יש בתא המטען, מדוע ניסה להמלט מהמחסום ונעצר רק לאחר מרדף שהתפתח אחריו. בעניין זה טען העורר, כי הסימן שסימן לו השוטר לא היה ברור, והוא לא הבין מסימן זה כי הוא מתבקש לעצור. ואולם, גם הסבר זה אינו מניח את הדעת, שכן מיד לאחר שהעורר נעצר, ניסה העורר להפטר מדבר מה שהיה בתא המטען של המכונית, והרי בדיעבד נמצאה בתא המטען כמות גדולה של סמים.

          לתמיהות המתעוררות מגרסתו של העורר יש להוסיף, כי העורר אינו עובד ולטענתו מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה, שכדי לא לאבדה רשם את מכונית המזדה שבבעלותו, ואשר בה נהג בעת שנתפס, על שם אחותו. ואולם, קשה להבין כיצד אב לארבעה ילדים מחזיק במכונית ומפרנס את משפחתו כאשר כל הכנסתו היא מקצבת הבטחת הכנסה.

9.       התנהגותו של העורר ונסיבות העניין מביאות למסקנה, כי יש בידי המאשימה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר, ובמשפט יהיה על בית המשפט לקבוע את מהימנות גרסתו ואת המשקל שיש ליתן לטענות בא כוח העורר בדבר מחדלי החקירה.