החלטה בתיק בש 2941/07

בפני מונחת בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה לפי ס' 322(2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי ס' 275 לחוק העונשין, העלבת עובד ציבור, עבירה לפי ס' 288 לחוק העונשין, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי ס' 274(1) לחוק העונשין, נהיגה ללא רישיון רכב עבירה בניגוד לס' 2 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), נהיגה ללא רשיון נהיגה עבירה בניגוד לס' 10(א) לפקודת התעבורה ונהיגה ללא פוליסת ביטוח חובה עבירה בניגוד לס' 2(א) לפקודת התעבורה.

העובדות וטענות הצדדים:

בכתב האישום נטען, כי ביום 17.6.07 בשעות הערב נהג הנאשם ברכב מסוג אופל לכיוון צומת אורן, שעה שהוא איננו מורשה נהיגה, ללא בטוח חובה וללא רשיון רכב בתוקף. באתה עת נהגו שני שוטרים בניידת משטרה.

ניידת המשטרה הורתה לנאשם לעצור את רכבו. הנאשם המשיך בנסיעה. בשלב מסויים פנה הנאשם עם רכבו מכביש מס' 721 שמאלה לכביש מס' 4, כל זאת שעה שניידת המשטרה דוהרת אחריו ומנסה לעצורו. כאשר ניידת המשטרה ניסתה לעקוף את רכבו של הנאשם מצד שמאל, הנאשם הסיט את רכבו שמאלה על מנת למנוע מהניידת לעצורו.

בהמשך נטען כי הנאשם פנה מכיוון כביש מס' 4 שמאלה לכיוון עין הוד והחל בנסיעה בכביש עפר לכיוון דאלית אל-כרמל. לאחר נסיעה קצרה נטען, כי הנאשם עצר את רכבו והחל בנסיעה אחורנית עד שהתנגש בניידת. כתוצאה מכך נגרם נזק לחלק הקדמי של הניידת. מייד לאחר מכן המשיך הנאשם בנסיעה קדימה, כך נטען.

בהמשך לאמור, המשיך הנאשם בנסיעה והניידת דוהרת אחריו. הנאשם עצר את רכבו שוב. אחד השוטרים ירד מהניידת. לפתע הנאשם החל שוב לנסוע אחורנית. אותו שוטר חשש לחייו ולחיי עמיתתו וירה לכיוון גלגלי הרכב. מייד לאחר מכן הצליח הנאשם להימלט.

עוד נטען, כי ביום 18.6.07 בסמוך לשעה 8:45 שוחח פקד ירון בנימיני עם הנאשם וביקשו להסגיר את עצמו, בתגובה לכך קיללו הנאשם במילים: "חפש אותי יא מניאק יא מזדיין" וניתק את השיחה.

ביום 16.6.07 בסמוך לשעה 15:00 נעצר הנאשם והובא לנקודת המשטרה רכס הכרמל. באותו מעמד סטר הנאשם לרס"מ אמל מנסור.

בגין האמור לעיל, ייחסה המאשימה לנאשם את ביצוע העבירות המפורטות ברישא החלטתי זו.

ב"כ המאשימה טענה לקיומן של ראיות לכאורה ועילות מעצר נגד המשיב. בין היתר, היא הפנתה לדו"חות פעולה ומזכרים שנרשמו על-ידי חוקרי המשטרה לרבות אלה שהיו מעורבים באירועים המתוארים בכתב האישום. ב"כ המאשימה שללה גם שחרור הנאשם לחלופת מעצר, לאור התנהגותו המסוכנות והזלזול שגילה כלפי החוק לאורך כל האירועים הנ"ל.

ב"כ הנאשם לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה לרוב האישומים. לטענתו, הנאשם לא ניסה לפגוע ברכב המשטרתי ובאנשי משטרה. הוסיף וטען כי השוטרים ביצעו ירי לא חוקי.

לטענת הסנגור לא הייתה אפשרות לנסוע נסיעה מהירה בכביש העפר מכיוון שמדובר בכביש משובש.

הסנגור הוסיף וטען, כי מדובר בנאשם צעיר מאוד וללא עבר פלילי. משפחתו משפחה נורמטיבית ולא מסובכת בפלילים, מכאן גם ביקש לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר.

דיון:

עיון בחומר החקירה מלמד כי בתיק קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב. עיקר חומר הראיות מבוסס על המזכרים שנרשמו על-ידי חוקרי המשטרה ועדותו של המתלונן. אמנם חלוקות הדעות בנוגע לחלק מהאירועים אך אין הדבר פוגע בחומר הראיות הלכאורי שהצטבר בתיק. גם טענות הסנגור בדבר מחדלי חקירה כאלה ואחרים מקומן להתברר בפני המותב שישב בתיק העיקרי ולא בהליך זה.

נגד המשיב קיימת עילת מעצר של מסוכנות כאמור בס' 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996 (להלן: "החוק"). התנהגות פרועה על הכביש שעה שהנהג אינו מורשה לכך כדין, הינה התנהגות מסוכנת שמסכנת את כלל ציבור המשתמשים בכביש לרבות נהגים אחרים והולכי רגל.

גם אי-הציות לאנשי חוק ובריחה מהם שעה שאלה ממלאים את תפקידם כדין מוסיף נדבך של חומרה. הרמת יד על אנשי חוק, העלבתם והכשלתם כשהם ממלאים את תפקידם על-פי דין מלמדת על זלזול מופרז, תעוזה וחוסר רסן.

יחד עם האמור, חובה על בית המשפט לשקול באם ניתן להשיג את מטרת המעצר בחלופת מעצר כאמור בס' 21(ב) לחוק, זאת בשים לב לחזקת החפות העומדת לנאשם בשלב זה.

בשקלול כל נסיבות ורק בגלל עברו הנקי של המשיב גילו הצעיר (כבן 18.5) אני סבור כי ראוי להורות על הכנת תסקיר מעצר בעניינו בטרם תיפול הכרעה סופית בעניינו.