החלטה בתיק בש 2917/06

1.         המשיבים עומדים לדין בפני בית משפט זה, ומיוחסת להם מעורבות בארבעה מעשי שוד, שעשו, לפי הטענה, בצוותא עם שניים אחרים. כתב האישום מכיל ארבעה אישומים, המתארים בפירוט רב את מעשי השוד. התיאור דומה ממעשה למעשה בעיקרי הדברים שבו. כתב האישום מספר, כי המשיבים קשרו קשר יחד עם אחרים לבצע מעשי שוד בחנויות הממוקמות בתחנת דלק. לשם כך הם גנבו מכונית מסוג סובארו לגסי, שתשמש אותם בשוד. הם הגיעו לתחנת הדלק כשהם רעולי פנים ובידיהם אלות, היכו את מי שעבד בתחנה אותה עת, ולקחו מכל הבא ליד, ובכלל זה כסף מזומן מן הקופה, וסחורה למיניה שהיתה בחנות. אחר כך נמלטו כלעומת שהגיעו. ארבעת מעשי  השוד  נעשו  בתחנות  דלק  שבכניסה  לקיבוץ  הזורע  (ב-21.9.2006  שעה  03:30),  ביפעת   (21.9.2006 שעה 04:20), בצומת אליקים (22.9.2006 שעה 03:00) ובצומת גולני (24.9.2006 שעה 01:30). על כן מואשמים המשיבים, בכל אחד מארבעת האישומים, בקשירת קשר לביצוע פשע, שוד בנסיבות מחמירות, היזק בזדון, ושימוש ברכב בלא רשות. נוסף על אלה הם מואשמים בגניבת רכב. באישום הרביעי נוספה גם עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, על שום שהשניים (יחד עם חבריהם) נמלטו משוטרים באמצעות מכונית הסובארו.

2.         האישום החמישי שבכתב האישום מכוון למשיב 1 בלבד, ומקורו בכך, שהאחרון ביקש לשרוף את הבגדים אותם לבש בעת השוד. משום כך הוא מואשם בהשמדת ראיה ובשיבוש מהלכי משפט.

3.         המאשימה מבקשת לעצור את המשיבים עד תום משפטם. היא סבורה, כי יש בידיה ראיות, המוכיחות לכאורה את העובדות שביסוד כתב האישום. המשיבים כופרים בעמדה זו, ועל כן את דברינו נפתח בבחינת השאלה, האמנם מתקיימת תשתית ראיה להוכחת האישום אם לאו.

4.         ובכן לטעמי - עיון בחומר הראיה שהונח לפניי אמנם מוכיח, לכאורה, כי המשיבים אמנם עשו את המעשים שיוחסו להם בכתב האישום. ההוכחה לקשירתם של המשיבים לאירועי השוד מתחילה בהוכחת הקשר שלהם למעשה השוד המתואר באישום הרביעי. קשירתם לאירועי השוד האחרים נובעת מן הדמיון שבמאפייני ארבעת אירועי השוד, ובפרטים זהים המופיעים בכל אירועי השוד. אנו נפתח, איפוא, בהצבעה על קשירת המשיבים לאירוע השוד הרביעי.

5.         קשירת המשיבים לאירוע השוד הרביעי נפתחת בעדותו של מוחמד ג'ואמיס, שמתאר כי ביום 22.9.2006 התנגשה בו מאחור מכונית מסוג סובארו לגסי שצבעה צבע קרם, אך נוסעיה נמלטו ולא נותרו במקום. עלה בידו לזכור, כי מספרה הרשום של הסובארו מכיל את הספרה 5 באמצע, ואת הספרות 03 בסיום. על האירוע הוגשה תלונה במשטרה. מוחמד ג'ואמיס גם סיפר, למחרת (23.9.2006), על האירוע לחברו, רג'א גריפאת. האחרון עובד בתחנת הדלק בכעביה. בו ביום (23.9.2006) הבחין רג'א הנ"ל במכונית סובארו לגאסי כשהגיעה לתדלק בתחנת הדלק. הוא סבר, כי מדובר במכונית שהתנגשה במכוניתו של חברו, מוחמד ג'ואמיס. הוא הבחין בסימן של התנגשות בחזית המכונית. במכונית ישבו ארבעה. שניים מהם הוא לא זיהה. השניים האחרים היו המשיבים, אותם הוא מכיר היכרות קודמת. חשדו של רג'א אודות כשרות מעשיהם של הארבעה קיננה בו כשראה שהמשיב 1, שעסק בתדלוק המכונית, השתדל שלא לגעת במכונית ביד חשופה, אלא כשהיא עטופה באמצעות השרוול [הארוך] של החולצה אותה לבש. משום חשדו, ומשום שסבר כי זוהי המכונית שפגעה במכוניתו של חברו (מוחמד ג'ואמיס), רשם רג'א את מספר המכונית, והתקשר לחברו ודיווח לו על כך.

6.         ארבע שעות מאוחר יותר הגיעה מכונית סובארו לגסי, בעלת מספר הזיהוי שרשם לעצמו רג'א, לתחנת הדלק בצומת גולני, ומתוכה פרצו ארבעה, ושדדו את החנות שבתחנה. המכונית צולמה, כפי שצולם כל מעשה השוד שנעשה בתחנת דלק זו, באמצעות מצלמות התחנה. בצילום ניתן לזהות גם את לבושם של שניים מן השודדים, חולצה אדומה עם שרוולים ארוכים, וחולצה אפורה לבנה עם שרוולים ארוכים, משמע כלבושם של המשיבים בעת שהיו בתחנת הדלק בכעביה ארבע שעות קודם לכן.

7.         לאחר השוד נמלטו הארבעה מן התחנה, ושלל השוד באמתחתם. זמן מה מאוחר יותר באותו לילה ראה שוכרי דראושה מכונית סובארו לגסי כשהיא תקועה בצדו של כביש הכניסה לכפר איכסאל בתוך תעלה, ולידה שלושה אנשים. הוא שאלם אם הם צריכים את עזרתו, ונענה בשלילה. מאוחר יותר נתפסה מכונית זו באותו מקום כשהיא תקועה. זוהי אותה מכונית סובארו בה בוצע השוד, לפי תיאורה ולפי מספרה הרשום. בתוך המכונית נתפס רכוש, בין היתר רכוש ייחודי, שזוהה בידי מנהל תחנת הדלק בצומת גולני שנשדדה, ובין היתר - מסמכים של עובד התחנה, חשבוניות של תחנת הדלק המסוימת, וכיו"ב.

8.         אף כי קיים חומר ראיה נוסף בתיק החקירה, הרי שהדברים שפרסנו זה עתה עומדים במרכזה של ההוכחה (לכאורה) לקשירתם של המשיבים למעשה השוד הרביעי. השניים נראו בתוך המכונית הגנובה בתחנת הדלק בכעביה; אותה מכונית הופיעה אחר כך בתחנת הדלק בצומת גולני וממנו יצאו השודדים, כששניים מהם לובשים אותו לבוש שלבשו המשיבים בתחנת הדלק בכעביה; אחר כך נמצאה המכונית כשהיא נטושה ליד איכסאל, כשבתוכה חלק משלל השוד. בכל אלה די כדי להוכיח, לכאורה, את העובדה, כי המשיבים נטלו חלק במעשה השוד הרביעי. דברים אלה יש לומר חרף העובדה, כי במעשה השוד עצמו איש לא יכול היה לזהותם, כפי שאין לזהותם מתוך סרטוני הוידאו שתיעדו את מעשה השוד, שהרי הם עטו כיסויים למיניהם על ראשם, שמנעו את הזיהוי. בכך אין כל חסר, כאשר יש בידינו הוכחת שרשרת, מעת התדלוק בתחנת הדלק בכעביה, כשהמשיבים מגיעים אליה עם המכונית הגנובה אותה כן ניתן לזהות בוודאות, ולובשים חולצות דומות בצבעים שאחר כך נצפו בתחנת הדלק בצומת גולני בעת השוד. בכך די כדי להוכיח את זיהוי המשיבים, לכאורה, למעלה מכל ספק סביר. לכל אלה אנו עשויים להוסיף את פיסות הראיה הנוספות עליהם הצביעה המבקשת בטיעוניה, כגון עדותה של שושנה בוסקילה, הקושרת את המשיב 1 למעשה השוד, עדותו של שוכרי דראושה, לפיה מי שעמדו ליד מכונית הסובארו התקועה דיברו במבטא בדואי (כמשיבים), ועוד כיוצא באלה סימנים, המחזקים את ליבת חומר הראיה, אותו תיארנו למעלה.

9.         אמרנו עוד, כי את המשיבים ניתן לקשור, לכאורה, גם לאירועי השוד האחרים, ודברינו נסמכו על כך, שבכל מעשי השוד עשו השודדים שימוש באותה מכונית סובארו הגנובה בה דיברנו למעלה (היא מופיעה בסרטוני הוידאו של מעשי השוד האחרים), כשמאפייני התנהגותם של השודדים דומים למאפייני התנהגותם של מי ששדדו את תחנת הדלק בצומת גולני (אישום רביעי). אנו מדברים על ארבעה מעשי שוד שנעשו תוך כשלושה ימים. ביום 21.9.2006 גונבים השודדים את מכונית הסובארו, ובאותו לילה הם מבצעים שני מעשי שוד. יום אחר כך הם מוסיפים ושודדים תחנת דלק נוספת, ויומיים אחר כך - מעשה שוד נוסף בצומת גולני. סמיכות הזמנים של מעשי השוד, הנעשים באותה מכונית, מלמדת כי עניין לנו באותה חבורה שביצעה את מעשי השוד. הוא הדין בסמיכות הגיאוגרפית היחסית של ארבע תחנות הדלק בהן ארעו מעשי השוד. ומעשי השוד עצמם - אלה נעשו בחנויות של תחנות דלק, ובכולם עוטים השודדים מעטים שונים שיטשטשו את זהותם, וידיהם חבושות בכפפות. הם מצוידים באלות בכל מעשי השוד, ובהן הם מכים את עובדי התחנה, ואחר כך נוטלים הן כסף מזומן מן הקופה והן מן הסחורה שבחנות. בכל אלה די כדי לקשור את מי שהוכח, לכאורה, כי עשו את מעשה השוד הרביעי, כמי שעשו גם את מעשי השוד הקודמים, והכל - לכאורה.

10.        כל שאמרנו עד כה מביאנו לידי כך, שהעבירות שבארבעת האישומים הראשונים מוכחות לכאורה. האישום החמישי מוכח אף הוא, מתוך עדותה של שושנה בוסקילה.

11.        הסניגורים הנכבדים ביקשו לשכנע, כי בכל שאמרנו עד כה אין כדי להוכיח לכאורה, כי המשיבים הם שביצעו את מעשי השוד. הם הצביעו על חולשות שונות בחומר הראיה, על מנת לומר, כי הוכחה לכאורה להוכחת האישום אין לנו, ובודאי לא בעוצמה, הצריכה למעצרם של המשיבים עד תום משפטם. בכל הטיעון המפורט והרהוט של הסניגורים לא ראיתי להשתכנע. אין בדברים אליהם כיוונו הסניגורים כדי להוליך למסקנה, כי אין בחומר הראיה כדי להוכיח את העובדות שביסוד כתב האישום.

12.        על כך אוסיף, כי טענות האליבי של המשיבים נבדקו בידי המשטרה, ולטעם המבקשת הם הופרכו. איננו מבקש לומר עתה, כי טענות האליבי של השניים אמנם מופרכות. את הדברים יבחן המותב שישב בדינם של המשיבים, בבוא העת. לעת הזו יש בהחלט לומר, בזהירות המתחייבת, כי אין עניין לנו באליבי מוצק, משמע כזה המוכח ברמה המינימאלית, העשויה להוליך למסקנה כבר בשלב זה, כי המשיבים אמנם היו במקום אחר בעת שנעשו מעשי השוד.

13.        לא בשאלת קיומה של תשתית ראיה לכאורה התלבטתי, איפוא, שהרי לטעמי הוכח, כאמור, לכאורה, כי המשיבים אמנם נטלו חלק במעשי השוד. התלבטותי נתונה היתה בשאלה, האם יש מקום לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר, שהרי עילה למעצר יש לנו, לאחר שמצאנו את קיומה של תשתית ראיה לכאורה, על שום מסוכנותם של המשיבים לביטחון הציבור. ההתלבטות מקורה בגילם הצעיר יחסית של המשיבים (19 ו-23), וככל שהדברים נוגעים למשיב 2, הצעיר מבין השניים, אין בעברו כל הרשעה בפלילים. חככתי בדעתי אם אוכל להשיג את תכלית המעצר, משמע מניעת הסכנה מן המשיבים אם ישוחררו, כשלנגד עיניי עומדת חומרת מעשיהם של השניים, המעורבים בארבעה מעשי שוד, שנעשו תוך תכנון מוקדם, בשיטתיות, ותוך שימוש ברוטלי באלימות. אנו מדברים על סדרה של מעשי שוד, שנעשו בסמיכות זמנים ולפי תכנון מוקדם ותוך שימוש במכונית גנובה, כשבמהלכם של מעשי השוד גורפים המשיבים וחבריהם שלל ששוויו הכולל עומד על כ-70,000 ש"ח. הנזק לרכוש והפגיעה בעובדי התחנה חמורים, והם שוקלים את משקלם לטובת המסקנה, כי את המשיבים יש לעצור עד כי יתברר משפטם, על מנת שלא ישובו על מעשיהם.

            עם זאת, סופו של יום הגעתי לכלל דיעה, כי את המשיב 1 יש לעצור, ואת המשיב 2 ניתן לשחרר בתנאים מגבילים. מסתבר, כי באמתחתו של המשיב 1 שתי הרשעות קודמות בעבירות דומות, ותלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה, שלא הרתיעו מלעשות את המעשים הנוכחיים במהלך תקופת התנאי. הכיצד נדע, כי אם נשחררו למעצר בית הוא אמנם יקיים את תנאי השחרור בערובה, או שמא ישוב על מעשים שעשה בתקופת התנאי. על כך יש להוסיף את העבירה של השמדת ראיה המיוחסת לו, והרי היא מחזקת את הדיעה, כי אין ליתן בו אמון כי לא ישבש את מהלכי המשפט, אם רק ישוחרר ממעצרו. המשיב 2 לעומתו (בן 19) נטול הרשעות קודמות, ולכן סברתי, כי ניתן להפיג את המסוכנות הנובעת ממנו בשחרורו בתנאים מגבילים, שיכללו מעצר בית מלא תחת פיקוח. את תנאי השחרור אקבע לאחר שתוצע חלופה ולאחר שייחקרו המפקחים.

14.        סוף דבר - הנני עוצר את המשיב 1 עד תום הליכים. המשיב 2 מוזמן להציע חלופה, ולאחר שזו תיבחן - אחליט בדבר טיבה.

ניתנה היום ט"ז בחשון, תשס"ז (7 בנובמבר 2006) במעמד הצדדים.

עו"ד כמאל: מגיש תצהירים לעיון בית המשפט. אני מציע שחרור למעצר בית אצל הסבא של המשיב מס' 2.

מופיע, מר סעאידה ראשד, לאחר שהוזהר כדין ועונה לשאלות עו"ד מרגלית: