החלטה בתיק בש 2863/05

1.         בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' הנשיא כתילי תאופיק) בב"ש 4923/05 לפיה נדחתה בקשתו של העורר לעיון חוזר בדבר מעצרו עד תום ההליכים - החלטתו מיום 12/9/05, לפיה חזר והורה על מעצרו עד תום ההליכים.

2.         כנגד המבקש הוגש כתב אישום בגין מספר מקרים של תקיפת בת זוג, עבירה בניגוד לס' 379 בצירוף ס' 382 (ב) (ו) לחוק העונשין ה'תשל"ז - 1977.

            עובדות כתב האישום מלמדות בתמצית כי המשיב על פי המיוחס לו, נהג במשך תקופה ארוכה לתקוף את אשתו, המתלוננת, הגב' סאמיה נעירת וזאת, במספר רב של מקרים.

3.         ביום 15/8/05, נדונה בפני כב' השופטת ג' בסול בקשת המשיבה למעצר המבקש עד תום ההליכים.

בהחלטתה קבעה כב' השופטת בסול קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, כאשר להחלטתה, מדובר בגירסת המתלוננת אל מול גירסת המבקש ("גירסה מול גירסה").

בנוגע לחלופת מעצר הפנתה המבקש לקבלת תסקיר מעצר בטרם בחינת חלופה מתאימה.

ביום 12.9.05, לאחר קבלת תסקיר המעצר, הורה כב' השופט כתילי על הארכת מעצרו של המבקש תוך שהנו מציין בהחלטתו כי חלופת המעצר המוצעת, מעצר בית מלא בית הוריו בפיקוח אביו, אינה חלופה הולמת דיה כדי לספק פיקוח נאות בנסיבות המקרה דנן.

ביום 02.10.05, נדונה בקשתו של המבקש לעיון חוזר במעצרו עד תום ההליכים,  בפני כב' הנשיא כתילי אשר דחה הבקשה.

בסיפת החלטתו מציין כב' השופט כתילי כי לכאורה  החלופה המוצעת החדשה לפיה יורחק מנצרת לאום אל פאחם בפיקוח אחיו עבד אלרחמן עבד אלנבי, הינה חלופה הולמת אך לאור אישיותו הבעייתית של המבקש כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתסקיר המעצר, בנוסף לחשש לשלומה של המתלוננת החליט כי אין לקבל החלופה המוצעת.

4.         תסקיר המעצר בעניינו של העורר מבוסס על שיחה עם המבקש- נאשם, עם אביו של המבקש- נאשם וכן שיחה עם המתלוננת ואביה.

המבקש נשוי אב ל - 3 ילדים, מציין כי חלה תפנית ביחסה של אישתו כלפיו על רקע משבר משפחתי קשה במשפחת המוצא של אישתו. 

שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם דל וקונקרטי, בעל הערכה ודימוי עצמי נמוכים, חלש אופי, מופנם וסגור.

שירות המבחן התרשם כי המבקש יתקשה לשמור על תנאי שחרורו על כן לא המליץ על שחרור המבקש ממעצר.

5.         כעולה מהחלטת בית משפט קמא ומטיעוני הצדדים בפני , אין חולק בדבר קיום ראיות לכאורה ועילת מעצר.

זירת המחלוקת הינה לעניין  בחינת חלופת המעצר.

ב"כ המבקש ציין בבקשתו כי במקרה דנן עסקינן בגירסה מול גירסה, עוצמת ראיות התביעה מוטלת בספק.

ב"כ המבקש הסתמך על פסיקת בית המשפט העליון במקרים דומים, על כן סברתו, יש מקום לגבי המבקש כאן להסתפק בחלופת מעצר.

בנוסף טוען ב"כ המבקש כי חוסר מסוכנתו של  המשיב משתקפת מעברו הפלילי הנקי.   

ב"כ המשיבה התומך בנימוקי בית משפט קמא, ביקש לדחות הערר.