החלטה בתיק בש 2859/05

כללי

1.       לפני בקשה להאריך המועד להגשת ערעור על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בנצרת (כב' השופט דבור סאאב) מיום 13.9.04 בת"ד 10538/03. הבקשה הוגשה ביום 6.10.05.

2.       לטענת המבקשת, הערעור הוגש על ידה ביום 3.11.04, זאת בתוך 40 יום לאחר מתן גזר הדין, כאשר במהלך תקופה זו היו 7 ימי פגרת חג הסוכות. לטענת המבקשת, הודעת הערעור שהוגשה על ידה הוטבעה ע"י המזכירות בשתי חותמות. האחת מיום 1.11.04 והשניה מיום 3.11.04, כאשר לטענת המבקשת  שני המועדים הינם בתחום הקבוע בחוק להגשת הערעור.

לטענת המבקשת היא פנתה מספר פעמים למזכירות לברר אודות קביעת מועד לדיון בערעור, והודע לה, רק בימים אלה, שחלה תקלה בטיפול השוטף בתיק ולפיכך נאמר למבקשת להגיש בקשה להארכת המועד להגשת הודעת הערעור.

לטענת המבקשת גזר הדין שניתן בעניינה, פוסל את רישיון הנהיגה שלה לתקופה ארוכה דבר הפוגע בניידותה להגיע לטיפולים רפואיים להם נזקקת המבקשת בעקבות תאונת הדרכים נשוא העבירות המיוחסות לה בגזר הדין.

3.       המשיבה טוענת שהערעור המקורי לא הוגש במועד. לטענת המשיבה 45 הימים להגשת הודעת הערעור חלפו ביום 28.10.04, כך שהמועד בו הגישה המבקשת את הודעת הערעור, קרי, 1.11.04, לא היתה בתוך התקופה הקבועה בחוק. המשיבה טוענת שטענת המבקשת לפיה פגרת סוכות אינה נמנית על הימים להגשת הערעור שגויה, שכן מדובר בערעור פלילי.

לטענת המשיבה, בקשה זו מוגשת בחלוף של שנה ממתן גזר הדין. המשיבה טוענת שאין מקום לקבל את טענת המבקשת לפיה לא עלה בידה לברר אודות הערעור במשך שנה שלמה.

המשיבה טוענת שכפי שעולה מדברי המזכירות, הודעת הערעור שהוגשה ע"י המבקשת לא אבדה אלא הושבה למבקשת לשם השלמת החסר.

המשיבה טוענת שלנוכח חומרת מעשיה של המבקשת, גזר הדין אינו מצדיק התערבות בו.

4.       מבירור עם המזכירות עולה שהודעת הערעור אכן הוגשה ביום 1.11.04, אך כיוון שלא היה בידה העתק מכתב האישום, הוחזרה הודעת הערעור לידיה. הודעת הערעור לא אבדה במזכירות אלא כאמור הוחזרה למערערת לשם השלמתה.

דיון

הודעת הערעור

5.       תקנה 1 לתקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל (פגרות), תשמ"ג-1983 שעניינה תקופות פגרה קובעת כדלקמן:

"תקופות הפגרה בבית המשפט העליון, בבית המשפט המחוזיים, בבתי משפט השלום, בבתי המשפט המקומיים (להלן-בתי המשפט), ובלשכות ההוצאה לפועל, יהיו מדי שנה כדלקמן:

(1) פגרת סוכות-מיום י"ד בתשרי ועד כ"א בתשרי;

(2) פגרת הפסח-מיום י"ד בניסן עד יום כ' בניסן;

(3) פגרת הקיץ-מיום 16 ביולי ועד יום 31 באוגוסט."

6.       תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן:" התקסד"א") שעניינה תקופת הפגרה קובעת כדלקמן:

"תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם, אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם לפי הענין, הוראה אחרת".

ס' 10(ג) לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981 קובע כדלקמן:

"במניין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה".

7.       בענייננו, גזר הדין נשוא הבקשה ניתן ביום 13.9.04. מאחר והודעת הערעור שהוגשה ע"י המערערת נושאת שתי חותמות, נצא מנקודת הנחה שזו הוגשה במועד המוקדם מבין השתיים, קרי, 1.11.04. ואף המשיבה אינה חולקת על מועד זה.