החלטה בתיק בש 2848/05

1.                   ערר על החלטת בית משפט השלום בעכו (כבוד השופט ג'מיל נאסר) מיום 21.7.05 בב"ש 4225/05 (ת"פ 2415/05).

2.                   נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, סחר בסם מסוכן והחזקת סם לצריכה עצמית לשימוש בו. על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 6.2.05 בעכו העתיקה, החזיק הנאשם, ביחד עם אחר, בסם מסוכן מסוג הירואין, שלא לצריכה עצמית. כמו כן סחר הנאשם יחד עם אחר בסם זה, שמסר אותו לסוכן וקיבל תמורתו 500 ש"ח. לאחר מכן השתמש הנאשם בסם שהיה ברשותו.

3.                   בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים, עפ"י סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, כאשר בבקשתה היא מציינת כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר, העבירות בהן הוא נאשם מקימות עילת מעצר, לעורר עבר פלילי ותלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי בר הפעלה ולא ניתן להשיג את מטרת המעצר על ידי שחרור בחלופה.

4.                   בהחלטה מיום 21.7.05 קבע בית משפט קמא כי:

"מחומר החקירה המשטרתי והראיות אשר נאספו להוכחת האשמה נגד הנאשם, שוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה, אך אין בהן את העוצמה הדרושה למעצר עד תום ההליכים, בעיקר נוכח הקושי הקיים בזיהוי הנאשם בתור "האדם האחר" שנכח יחד עם אברהים אבולחיר. פירוט טענות הסניגור כפי שהובאו בסעיף 5 לעיל, מהווה תמצית ההנמקה להעדר העוצמה של התשתית הראייתית ואין צורך לשוב על כך כאן".

5.                   החלטה זו הינה נשוא הערר שבפני, כאשר העורר טוען כי לא קיימות נגד העורר ראיות לכאורה להוכחת אשמתו, ויש להורות על שחרורו.

6.                   המשיבה טענה, מנגד, כי קיימות ראיות לכאורה מוצקות להוכחת אשמו של העורר כי בנסיבות יש להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו ואין לשחררו בחלופת מעצר כלשהי.

7.                   הסוכן הסמוי, שעדותו מהוה בסיס לראיות האשימה, נתבקש לרכוש סמים מאיברהים אבולחיר, כאשר לצורך כך הותקן על גופו מכשיר הקלטה. הוא הגיע לביתו של אברהים אבולחיר, ולשם הגיע גם :"עוד בחור שהוא הציג אותו בתור שותף שלו שניראה נמוך, רזה, שיער שחור ולבן עם כתם לבן בשיער מקדימה ואיברהים אמר לי שאם אני רוצה משהו אז אני יכול לקחת ממנו. איברהים מסר לי שקית ובתוכה סמים מסוג הירואין ואמרתי לאיברהים הנה יש פה 500 ש"ח...ביקשתי מאיברהים ניילון ונייר טואלט לעטוף את השקית שהוא הביא לי ואיברהים הביא לי שקית ניילון בצבע כתום והבחור השני שנכח בביצוע העיסקה וראה הכל הביא לי נייר טואלט ועטפתי ליידם את השקית ואז הבחור השני הוציא מהכיס שלו מנה סם מסוג הירואין ושפך את המנה על השידה של איברהים בחדר והריח את המנה לבדו...".

הסוכן השיב בחקירתו כי הוא מסוגל לזהות גם את איברהים וגם את הבחור השני שהיה איתו במסדר זיהוי. במסדר זיהוי תמונות שנערך לסוכן הוא זיהה בודאות את הנאשם כמי שהיה נוכח בעיסקת הסמים עם איברהים אבולחיר. לעומת זאת במסדר זיהוי תמונות נוסף הוא זיהה את איברהים מחג'נה כמי שעימו ביצע את העיסקה עצמה ולא איברהים אבולחיר (כאשר הוא מסביר כי מסר את השם שידע ואז לא זיהה איש בתמונות שהוצגו בפניו. לאחר שמסר פרטים נוספים , לרבות תיאור האדם ומקום מגוריו, הראו לו צילומים נוספים ואז זיהה את האדם עימו ביצע את העיסקה כאיברהים מחאג'נה).

8.                   איברהים מחאג'נה הכחיש כל קשר לעיסקת הסמים. הוא אישר כי הוא מכיר את הנאשם , שגר לידו ותיאר אותו :"יש לו נקודה גדולה של שיער לבן מעל המצח".

9.                   בערר נטען כי הסוכן טעה בזיהוי העורר, כאשר מסר כי הוא נמוך , אין לו כתם שיער מקדימה והוא לא מסר על פרט בולט בתיאור העורר - קעקוע על כף היד. כן טען לעובדה שהסוכן טעה בשמו של זה עימו ביצע את העיסקה. העורר טען גם כי גם לפי עדות הסוכן נוכחותו במקום היתה מקרית ומזדמנת, שלא יכולה להפוך אותו לשותף.

10.               דין טענות העורר באשר לקיומן של ראיות לכאורה - להידחות ומעדיפה אני את עמדת המשיבה כי לצורך הדיון במעצרו של העורר, יש בעדותו של הסוכן משום ראיות לכאורה מבוססות דיין על מנת להוכיח אשמו של העורר. הטעות בשמו של מי שעימו ביצע הסוכן את העיסקה - אין בה כדי לשמוט את הקרקע תחת הזיהוי הודאי של האיש במסדר התמונות - כאשר האדם המזוהה מתאים הן מבחינת תיאורו (חרף העובדה שלא הוזכר כי יש לו שפם) והן מבחינת מקום מגוריו. גם זיהוי העורר עצמו הינו ודאי, ראיתי את העורר ואכן יש לו כתם שיער לבן בחזית ראשו וגם איברהים מחאג'נה בחקירתו תיאר את העורר כמי שיש לו כתם שיער לבן כנ"ל.

באשר לחלקו של העורר - הרי שעל פי עדותו של הסוכן הוא הוצג לו על ידי איברהים כשותף, נטל חלק בביצוע העיסקה וגם  עישן סמים בנוכחות הסוכן.

11.         אשר על כן - אני דוחה את הערר.

ניתנה היום כ"ג בתשרי, תשס"ו (26 באוקטובר 2005) בנוכחות הצדדים.

קלדנית-עדי שיטרית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: