החלטה בתיק בש 2811/05

1.         א.         בפני בקשה לעצור את המשיב 1  יחיא בן יחיא פרחאן עד תום ההליכים נגדו

בהתאם לס' 21 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) ה'תשנ"ו - 1996 (להלן: "החוק").

ב.         על פי המיוחס למשיב, ב - 5 מסכתות המפורטות בכתב האישום, עבר עבירות של פריצה לרכב, גניבה מרכב, זיוף, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות, משיכת שק ללא כיסוי, עבירות חוזרות של קבלת דבר במרמה והדחה בחקירה בנסיבות מחמירות, שוד בנסיבות מחמירות, גם כאן, פעמיים.

ג.          עובדות כתב האישום מלמדות בתמצית כי המשיב פרץ לרכבים, גנב, זייף שיקים שגנב, ניסה לקבל דבר במרמה, להדיח בחקירה, משך צ'ק ללא כיסוי, איים על בעל תחנת דלק אצלו תדלק וממנו נטל דלק ומצרכים  "כי אם יפתח את הפה או ידבר, ישרוף לו את האוטו" זאת; כאשר הנו מזוין במכשיר חד באמצעותו דקר את המתדלק, כך גם כך בביתה של הגב' לודמילה בטבריה, שלף מברג, דרש ממנה את כספה, שדד 60 ש"ח וכשהוא מזוין באותו מברג.

עובדות כתב האישום מלמדות על חומרת העבירה.

(חלק מהעבירות בוצעו עם משיבה מס' 2).

2.         א.         ב"כ המבקשת בבקשתו ובפני מציין את חומרת העבירות, את העובדה שמדובר

במשיב אשר פחות מיממה לאחר ששוחרר ביצע את המיוחס לו, מדובר במסע עברייני בן כשבועיים עד שנעצר המשיב, המשיב מהווה סכנה לשלום הציבור, קיים חשש לשיבוש הליכים, מדובר בעבירות חוזרות, במשיב לו הרשעות משמעותיות ואף מאסר על תנאי תלוי ועומד של 30 חודשי מאסר התלויים נגדו בת.פ. 1702/04 (שלום צפת), 1041/04 (מחוזי נצרת) ות.פ. 2086/05 (שלום טבריה).

ב.         מנגד, טוען ב"כ המשיב כי יש מקום לחלופת מעצר, למשיב זכות לחלופת מעצר, לגבי האישום הרביעי מדובר בענייני משפחה בלשונו, סכום השוד קטן, האם לא שפויה, לגבי השוד בתחנת הדלק, מדובר בסכומים מזעריים, אם הייתה לו כוונת שוד לא היה חוזר לאותו מקום, מדובר במשיב בן 28 שאך יצא מבית הסוהר.

3.         בדיקת ראיות לכאוריות:

א.                  הכלל:

יש לבחון ראיות לכאוריות לרבות קביעת משקלן ומידתן, יש לבחון האם מדובר בראיות אשר בסיס להן להרשעה בעתיד או שמא ראיות פריכות בפנינו.

יש לבחון תשתית עובדתית הקושרת את הנאשם למיוחס לו, יש לבחון את אותו "פוטנציאל גלום" להרשעה בלשון בש"פ 8087/95, פד"י נ (2), עמ' 113.

נציין, די שבאותה ראיה לכאורית קיים סיכוי סביר להרשעה בעתיד, לא מדובר בשלב זה בהוכחת אשמת המשיב אלא באותו פוטנציאל נזכר לעיל.

            יש לבדוק כמבואר תשתית קושרת (ראה למשל, ב"ש 321/85 פד"י ל"ט (1), 802).

יש לבחון באותה אמת מידה את טענות המשיב - נאשם ולבחון אותם אם כראיות סותרות ואם כדי הערכה כוללת של התמונה נשוא המיוחס למשיב.

ב.         אל הפרט:

כאן, עיון בתיקי החקירה מלמד כי בפנינו ראיות לכאוריות המלמדות על תשתית ראייתית עובדתית הקושרת את המשיב למסכתות האישום המיוחסות לו בכתב האישום המפורט. 

הראיות הלכאוריות כאן מלמדות כי בפנינו אותו פוטנציאל נדרש בלשון ב"ש 326/98 הנ"ל ושלא כנטען ע"י הסניגור.