החלטה בתיק בש 2771/06

בפני ערר נשוא החלטת בית משפט קמא בדבר מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

מדובר במספר החלטות, ראשיתם בהחלטת כב' הנשיא כתילי מיום 19/7/06 לפיה הורה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו תוך קביעה כי אין בחלופה המוצעת שם, מעצר בית בבית אמו של העורר בקרית שמונה כדי איון מסוכנותו.

אחר, דחה כב' השופט סרחאן בקשה לעיון חוזר לאור תכיפות הבקשה והעדר עילה לקיום עיון חוזר כפי החלטתו.

ביום 3/8/06, קבעה כב' השופטת הלמן בבית משפט זה כי בחלופה שהוצעה בבית משפט קמא נשוא החלטת כב' השופט סרחאן, אין שינוי מהותי והורתה על דחית הערר בפניה.

ביום 23/8/06, נדונה בפני כב' השופט אזולאי בקשה לעיון מחדש ובה הצעה לחלופת מעצר חדשה כאשר הפעם, מדובר בהצעה לחלופה בקצרין.

כב' השופט אזולאי מצא ספק בחלופת המעצר ובעייתיות בפיקוח ע"י האם וגם בהתחשב בסמיכות הזמנים, דחה את הבקשה.

ביום 17/9/06, נדונה בקשה לעיון חוזר ושינוי תנאי שחרור בפני כב' הנשיא כתילי כאשר הפעם מוצעת חלופת מעצר בחיפה בפיקוח האם.

גם בקשה זו נדחתה בשל ספק לפיקוח יעיל וכאשר ההצעה לאיזוק אלקטרוני לא הייתה מעוגנת, לא הוצע קו טלפון יחודי וסופה של בקשה שנדחתה.

הערר בפני הנו למעשה על החלטה זו.

מדובר בעורר אשר מיוחסות לו עבירות חמורות, הדחת קטין לסמים במספר מקרים, סחר בסם מסוכן, החזקתו, החזקת כלים ושימוש בסם וזאת, במספר מקרים וכעולה מ - 4 מסכתות לכתב האישום המתוקן.

יצוין כי בתסקיר שרות המבחן ביום 12/7/06, היה שרות המבחן בדעה כי מעצר בית בפיקוח האם מתאימה, עוד כאשר דובר בקרית שמונה מקום ביצוע העבירה, נקבע כי קיימת אינדיקציה אמיתית להעדר התמכרות כרונית של העורר לסמים וסופו של דבר, ההחלטה הותרה לשיקול דעת בית המשפט.

בהודעת הערר חוזר העורר ומציע חלופת מעצר בחיפה בפיקוח האם תוך צירוף הסכם שכירות ותצהיר כנדרש, הפנה לפסיקה, חזר וטען להעדר מסוכנות מיידית מצד העורר, הפנה למקום המוצע שהנו רחוק גיאוגרפית מקרית שמונה (חיפה) בפיקוח 24 שעות ע"י האם, בפיקוח אלקטרוני תומך ולגילו הצעיר של העורר.

מנגד, עומדת ב"כ המשיבה בעמדתה לפיה לאור חומרת המיוחס לעורר, קיימת בו מסוכנות, מדובר בעבירות סמים, אין מקום לשחרור, מדובר בעבירות בהם מעורבים קטינים, אין מקום לחלופה.

בהחלטה מיום 25/9/06 קבעתי כי העורר ימציא תצהיר של ערבים - משמורנים נשוא מעצר הבית המוצע בחיפה, אישור באשר לאיזוק האלקטרוני וקו טלפון יחודי לענין זה וכן הוריתי לשרות המבחן להמציא תסקיר לרבות אורח הבדיקה לנקיונו של העורר מסמים.

שרות המבחן בתסקיר מיום 11/10/06, מציין כי העורר עובר תהליך של חשבון נפש מעמיק, מאז מעצרו העורר שומר על נקיונו מסמים (תוך סייג כי בשל מעצרו לא ניתן לבדוק את מידת נקיונו מסמים), העובדה שההורים תומכים, התקנת קו הטלפון היחודי, ההרחקה מקרית שמונה לחיפה, הפניה למסגרת היחידה לטיפול נפגעי סמים בחיפה והעדר אלמנט של טיפול.

בדיון היום בפני חוזר ב"כ העורר ומבקש להעתר לחלופות.

מנגד, ב"כ המשיבה, חזרה על עמדתה לפיה אין מקום למעשה לשחרר את העורר לחלופות מעצר.

צודקת ב"כ המשיבה כי ברגיל אכן הכלל הוא כי בעבירות של סחר בסמים, בוודאי כאשר מדובר בהדחת קטינים לסמים, הנו מעצר עד תום ההליכים כמצוות ס' 21 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) ה'תשנ"ו - 1996.

כאן, בבית משפט קמא, נפתח מסלול של בחינת חלופת מעצר והערר הנו, זאת יש להדגיש, באשר להחלטה נשוא חלופת המעצר שנדחתה - לא אחרת - וזו מסגרת בחינתי.