החלטה בתיק בש 2767/06

1.         המבקשת עותרת כאן למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו, כמצוות ס' 21 (א)  לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) ה'תשנ"ו-  1996 (להלן: "החוק").

על פי המיוחס למשיב בכתב האישום, ביום 15.9.06, סמוך לשעה 13:00, שהה במספרה במרכז המסחרי במגדל העמק, אשר נמצאת בבעלותו. בשעה זו, הגיע למספרה ליאור פלח (להלן: "ליאור") זאת לפי סיכום מוקדם עם המשיב, על-מנת להחליף שלט שתלה ליאור עבור המשיב בעבר לשלט חדש אשר קיבל המשיב במתנה.

במהלך הדברים התפתח בין השניים ויכוח ביחס לעבודה ומחירה.

שמעון לוי (להלן: "שמעון"), שהינו חברו של ליאור ואשר שהה במקום, הצטרף לליאור ונכנס לתוך המספרה בה שהו המשיב וליאור אשר התווכחו.

תוך כך, איים ליאור על המשיב, כי האחרון יצטרך לשלם לו את המגיע לו ואף יותר מכך .

לנוכח איומיו של ליאור ולאחר שהבחין בהצטרפותו של שמעון, ניסה המשיב לחייג למשטרה (-מוקד 100), אך ליאור נטל ממנו את השפופרת וניתק את הקו.

בשלב זה, התקוטטו המשיב וליאור, תוך דחיפות ואגרופים הדדיים. במהלך התקוטטות זו, שבר ליאור חפצים רבים בעלי ערך שהיו בתוך המספרה וזרק על המשיב חפצים שונים, כגון: אגרטל, כיסא ובקבוק של ספריי אשר פגע בראשו של המשיב. בתוך כך, נטל המשיב מספריים שהיו במקום ודקר באמצעותם את ליאור מספר דקירות בגופו.

כתוצאה ממעשי המשיב נפצע ליאור באספקט- איזור פנימי של שליש עליון בירך ימין, פצע שגודלו 0.7 ס"מ, ובעומק של 3 ס"מ בתוך השרירים עם נפיחות בירך ימין. בנוסף, נגרם לליאור פצע באורך 3 ס"מ במרפק שמאל וכן פצע שטחי בבסיס אגודל שמאל.

כתוצאה מההתקוטטות, נגרמה למשיב נפיחות קלה בראשו- בגפה שמאלית עליונה וכן פצע שטחי בגפיים.

אף שמעון נפצע במהלך ההתקוטטות.

            בעקבות האמור יוחסה למשיב עבירה של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

2.         א.         ב"כ המבקשת טוען בבקשתו ובפני, לקיום ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של

המשיב אשר מצדיקות מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

בהקשר זה מפנה ב"כ המבקשת להודעותיהם של ליאור פלח ושמעון לוי וכן לעדי ראייה אחרים לעצם ההתקוטטות, לכך שהמשיב קשר עצמו לאירוע, הודה בקטטה אך הכחיש את עצם השימוש במספריים, אשר נתפסו.

כן מפנה לתיעוד רפואי בעניינו של ליאור וכן להודעה שנגבתה מהרופא המטפל.

מוסיף וטוען ב"כ המבקשת, כי העבירות המיוחסות למשיב הינן חמורות, לאור אופיין ונסיבותיהן.

מכאן טענתו, קיים יסוד סביר לחשש כי המשיב יסכן את בטחון אדם וציבור היה וישוחרר לחלופת מעצר.

ב"כ המבקשת מפנה לפסיקה המעידה על חומרת השימוש בסכין ובאלימות לצורך עשיית דין עצמי ומוסיף וטוען, כי נסיבות העבירה, חומרתם וטיבם מקימות חזקת מסוכנות שקשה לסתור אותה, זאת כעיקר לאור חומרת פציעתו של ליאור.

לבסוף טוען ב"כ המבקשת, יש מקום לאבחן בין ליאור, אשר נפצע קשה יותר מהמשיב לבין המשיב עצמו אשר נטל את המספריים, נעצם בגופו של ליאור וגרם לפצע עמוק. לטענתו, העובדה כי למשיב אין עבר פלילי, בעוד שלליאור ישנו רישום פלילי בשני תיקים של אלימות (ללא הרשעה), אינה מצדיקה שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.